קבר נבי סמואל: נמצא מגן הדוד העתיק ביותר
במהלך שיפוץ במתחם, התגלו כתובות קדומות בעברית ובערבית ואף חריטות של הסמל היהודי מהתקופה הצלבנית. הפעם האחרונה שהמקום שופץ הייתה לפני כ-100 שנים
חשיפה היסטורית בנבי סמואל: במהלך שיפוץ שנערך במתחם הקבר שבסמוך לירושלים, נחשפו כתובות עתיקות בנות מאות שנים, ובין היתר כתובות בעברית, בערבית – ואף חריטות של מגני דוד, שהן נדירות ביותר לתקופה.עוד כותרות ב-nrg:
- הילארי קלינטון: השימוש בדוא"ל הפרטי – "טעות"
-"נדרוש צדק": הוריה של שלי דדון מתכוננים לדין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במסגרת העבודות קולף הטיח שנאכל במשך השנים. כשנחשפו האבנים העתיקות והמקוריות, התגלו הכתובות. בין הכתובות שנחשפו – השם "יוסף רבה" כשהוא מופיע הפוך: הבנאים שבנו את המתחם עשו באבן שימוש משני וקבעו אותה בקיר כשהכתובת הפוכה. בכתובת נוספת הופיעו המילים "שנת הגורל אליה שמש", כשבגימטריה מדובר בשנת 1480 – לפני גילוי אמריקה וגירוש ספרד. אליה היה, ככל הנראה, שמש במקום.
"יצחק נשיא" ו"יהושע יש" הן כתובות נוספות שהתגלו, לצד סימני סתתים – חריטות של סימנים שבחרו הסתתים כל אחד לעצמו כדי לציין את האבן אותה סיתתו. המופלא הוא שבכניסה לעזרת הגברים נמצאו מספר מגני דוד, כשעל אבן אחת מופיע השם "נתנאל משה" ולצדו חריטת מגן דוד.
לדברי מנהל האתר, מדובר בעדות הקדומה ביותר לקיומו של סימן המגן דוד היהודי: מסתבר שבתוך הציון (הרחבה שמסביב לקבר), ישנם מספר מגני דוד מהתקופה הצלבנית, מה שאומר שה"מגן דוד" היה סימן יהודי קדום (משנת 1100 לערך) ולא מאוחר יותר, כפי שסברו עד כה.
"ידענו שהאבן הזו עם הכתובת עליה קיימת כאן. אבל לא ידענו איפה היא", אמר המנהל. "רק אחרי השיפוצים שערכנו והסרת הטיח - היא הופיעה לפנינו במלא הדרה. עם סימן הסתת שהיה ככל הנראה יהודי".
עמוס טל, מנהל פארק נבי סמואל מטעם קמ"ט רשות הטבע והגנים במנהל האזרחי, מסר כי הפעם האחרונה שמתחם הקבר שופץ הייתה לפני כ-100 שנה, בשנת 1918, אז שלטו הבריטים באזור.
"הייתה סכנה מוחשית שהמבנה יתמוטט", אמר טל. "היינו חייבים לחזק אותו. היינו צריכים למלא את המרווחים בין החלק התחתון והחלק העליון של התקרה כי אחרי 100 שנה חלק מהמילוי אבד. הזרקנו לתוכו סיד בכמויות אדירות – 600 ליטר סיד. זו הייתה פעולה מסובכת. שיקמנו קירות עם אבנים לבנות כמו שעשו הבריטים. תיקנו את העמודים, הקשתות. עיטרנו את העמודים על פי הדגם המקורי. הכל בעזרת איש משקם, מומחה לנושא".
המקום נחנך באחרונה לקראת ג' תשרי בו, על פי המסורת, נרצח גדליהו בן אחיקם. "זהו המצפה. לכאן הוזמן ישמעאל בן נתניה כדי לסעוד עם גדליהו, שנבחר לשלוט ביהודה לאחר גירוש בבל. על האזור נאבקו עמון ובבל. הבבלים שמו את גדליה למשול בדלת העם שהושארה בארץ. העמונים שלחו את הרוצח ישמעאל בן נתניה שהיה מזרע המלוכה. גדליה הזמינו לסעודה כי לא האמין שיהודי יכול לרצוח יהודי. הוא אפילו לא ישב עם מגן לגופו, למרות שהוזהר מפני האורח. לאחר שנרצח גלתה גם דלת העם – למצרים".
במסגרת מתיחת הפנים של מתחם קבר שמואל הנביא חודשה גם התאורה, ונקבעה תאורת לד כשהיא מאירה את המבנה בזרקורים מיוחדים גם בלילה. בנוסף נקבעו בתוך השטח גם נברשות ענק בסגנון עתיק.
גם הריהוט במקום הוחלף: נקבעו ארונות עץ חדשים שהוכנו על ידי טובי הנגרים, הוצאו כסאות הפלסטיק ונקבעו ספסלי עץ הקבועים לרצפה, פרוכת חדשה מכסה את הקבר עצמו ותפילת חנה מקשטת אותו. בנוסף נקבעו מזגנים חדשים והוקמו שירותים מודרניים. הכניסה לעזרת הנשים רוצפה באבני בזלת, על מנת ליצור ניגוד למשטחים מסביב לציון, שצבעם בהיר. הריצוף מגיע עד לסוף הציון, שם ניתן לצפות על כל האזור ממערב לציון. המעקה בגשר הכניסה הראשי חודש גם הוא ונצבע בצבע בז', בדומה לצבע השולט בממצאים העתיקים.
העבודה במתחם הקבר ארכה שנתיים וכללה ניקוי האתר עד כד כך שהמתחם שינה לחלוטין את פניו: במקום הלכלוך, העזובה, שאריות האוכל, צלחות הפלסטיק והבקבוקים שמבקרים השאירו במקום – הניקיון שולט בכל. כל המתחם נוקה מעשבים, וכעת חל גם איסור גמור להכניס אוכל למתחם הקבר, מה שמשאיר את המקום נקי וללא ריחות הלוואי שהיו במקום.
השיפוצים כללו גם את תיקון הגדר שנפלה ופריצת דרך למעיין – שלא דרך המחצבה הצלבנית. הטרסות חוזקו עם בטון כדי שיחזיקו מעמד, וכמו כן נוקו גם תעלות הלחימה של הלגיון הירדני וחוזקו הלבנים שמרכיבים אותן. עץ זית יושב על אחת מהתעלות: שילוב של סמלי מלחמה ושלום.
בעבר נהגו ללון במקום חסידי ברסלב – כולל בסופי שבוע. "אנו שומרים על המתחם" נהגו לומר. מנהג זה חוסל והמתחם נסגר למבקרים בשעות הלילה, וכן שעה לפני כניסת השבת. "אנחנו סוגרים את המקום כדי שלא ישנו כאן כדי שאף אחד לא ירגיש שייכות למקום. זהו מקום ציבורי וכך הוא יישאר", אמר טל.
בתקופה הצלבנית נקרא המקום "הר השמחה", כי ממנו אפשר היה לראות את הר הבית – ולשמוח במראה שנתגלה לאחר מסעי הצלב הארוכים. הצלבנים הקימו מחצבה. וכשצאלח א-דין כבש את המקום, הצלבנים ברחו והעבודה לא הושלמה. מאז נותר לצד הציון מגרש מסדרים ענקי מהתקופה הצלבנית. למרגלות האתר נובע מעיין הנקרא "מעיין חנה" . על פי המסורת חנה – אמו של שמואל – קבורה על ההר.
המקום היה מרכזי ונערכו בו טקסים רבים. ב-1730 הטורקים גרשו את היהודים מהמתחם וטקסי ה"חלקה", שמקורם במתחם קבר שמואל – עברו למירון.
100 שנה לפני הספירה המקום נעזב, עוד לפני רעידת האדמה שהייתה ב-99 לפני הספירה. בהמשך נמצאו באתר גם ממצאים מהתקופה הפרסית עם הכתובת "יהוד".
במקום נמצאו למעלה מ- 580 זנים שונים של צמחים וטל מגלה שבקרוב עומדים להקים באתר "גן מקלט" ביולוגי – לצמחים בסכנת הכחדה. יהיו בו צמחים הקשורים ליהודה ושומרון ולאזור הקרוב בבניית הגן הבוטני ישותפו הקהילות הסמוכות: קבעת זאב ורמות.
באתר שמואל הנביא מבקרים מדי שנה כ-300 אלף איש כאשר במהלך הילולת הנביא פוקדים את האתר כ-50 אלף איש. האתר מנוהל על ידי קצין מטה בתחום הדתות של המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, ומופעל על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. השיפוצים נערכו בסיוע המנהל האזרחי והמרכז לפיתוח המקומות הקדושים והושקעו בהם כ-2.5 מיליון שקלים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם