אתר החפירות תל בורנה: קמיעות, כדים ותעלומה

עונת החפירות השישית באתר תל בורנה חשפה גילויים מעניינים על שהתרחש במקום, לפני אלפי שנים. ואיך הגיעו למקום כדים שלא היו אמורים להיות בו?

חותם נדיר עם שמו של עזר בן חגי מתקופת ממלכת יהודה, במאות ה-7-8 לפני הספירה, קמע מצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה, עליו דמות ברווז ושמו של אמנחותפ השלישי הם רק חלק מהממצאים שנחשפו באחרונה באתר הארכיאולוגי תל בורנה, המזוהה עם העיר לבנה המוזכרת בתנ"ך.

עוד כותרות ב-nrg:
- שלב נוסף באבולוציה? נתגלו עצמות אדם קדמון
- "קצב לא צדיק, אבל גם לא אנס. עשו לו עוול גדול"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

האתר ממוקם בשפלה בסמוך לבית גוברין והקיץ הסתיימה בו עונת החפירות השישית. החפירות באתר מנוהלות על ידי ד"ר איציק שי מהחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה וראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל. לדבריו במהלך החפירות התגלו ממצאים מרתקים רבים, הן מהתקופה הכנענית והן מהתקופה של ממלכת יהודה.

קמע מצרי עם דיוקן ברווז צילום: פרויקט חפירות תל בורנה

באתר התגלה מבנה מרכזי מהתקופה הכנענית, המאה ה-13 לפנה"ס. למבנה הזה חשיבות רבה, שכן המקדש הכנעני האחרון שנחשף בשפלה נחפר בשנות ה-30 של המאה הקודמת בלכיש. במבנה נחשפו עדויות לפעילות פולחנית שהתרחשה בו. בין הממצאים התגלו צלמיות לשימוש פולחני, מסכות, חותמות, קמעות ואפילו חרפושיות מצריות. ממצאים אלה מצביעים על תרבות עשירה וקשרי מסחר עם מדינות שונות.

ממצא מרתק במיוחד שנמצא הוא חותם עם שמו של עזר בן חגי. הדבר מצביע על כך שמדובר באדם שהיה חשוב מאוד בתקופת ממלכת יהודה וכנראה שהוא היה איש מנהל מרכזי שהיה אחראי על שטח גדול מאוד בממלכה. במהלך החפירות התגלו גם שני כלי חרס גדולים בנפח 200 ליטר כל אחד, אשר השתמרו בצורה מדהימה ומרמזים על תעלומה שטרם נפתרה.

על ידי בדיקת השיירים הכימיים, ניתן לזהות את הסימנים שהותירו אחריהם התכולות של הכלים, סוג המזון שאוחסן בהם, וללמוד מכך על סגנון החיים במקום. בדיקות שנערכו באוניברסיטה העברית על ידי ד"ר דבורי נמדר מצביעות על כך שכלים אלה היו ריקים, או שאוחסנו בהם חפצים או מזון שלא הותירו "טביעת אצבע".

כדים שנמצאו בחפירות צילום: פרויקט חפירות תל בורנה

"אנו מכירים כלים דומים מהתקופה הזו שהתגלו בספינה טבועה מול חופי טורקיה. הכדים זהים בעיצוב ומקורם בקפריסין. הקנקן שהתגלה בטורקיה נמצא כשהוא מכיל כלים קטנים רבים שיוצרו בקפריסין, ולכן הדבר מצביע על כך שהשימוש המקורי בקנקנים הגדולים הללו היה כמכולה להעברת הכלים הקטנים יותר".

אלא שלדברי ד"ר שי הדבר התמוה הוא, מדוע הכדים הללו נמצאו דווקא בתל בורנה - ישוב בסדר גודל בינוני ולא אחת מערי הממלכה העיקריות, מה גם שהיא איננה עיר נמל. "אני מקווה שנצליח לענות על השאלות שעלו במהלך החפירות ונצליח ללמוד מכך יותר על אופי המקום ועל התרבות ששררה בו", אמר.

כתובת עזר בן חגי שנמצאה בתל בורנה צילום: חפירות תל בורנא

בעונת החפירות הנוכחית השתתפו, בנוסף לסטודנטים מהחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מאוניברסיטת אריאל גם מתנדבים מישראל וממדינות שונות ביניהן ניו זילנד, אוסטרליה, הפיליפינים, מלזיה, דרום קוריאה, טייוואן, סין, גרמניה, אנגליה, ארה"ב וקנדה. באוניברסיטה שוקדים עתה, ביחד עם פרופ' בני לוי, ראש בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, על תכניות לשימור, הנגשה והכנת האתר לקלוט מבקרים.