שנת המבחן של הרמטכ"ל איזנקוט

רא"ל גדי איזנקוט נכנס לתפקיד הרמטכ"ל לפני שבעה חודשים. לאיזנקוט תוכניות רבות, אולם סביר כי גורל הקדנציה שלו יוכרע בחצי השנה הקרובה ? עם ההתמודדות בסוגיות התוכנית הרב-שנתית ואיראן. טור מיוחד של עמיר רפפורט לרגל ראש השנה

 IsraelDefense

רב אלוף גדי איזנקוט בילה את רוב השבוע האחרון שלפני ראש השנה עמוק בתוך הבור של המטה הכללי בקריה, בתרגיל גדול שבחן את הדרג העליון של צה?ל, וגם את הממשק שלו עם הדרג המדיני.

מכיסא הרמטכ?ל במוצב הפיקוד העליון (מצפ?ע), נראה איזנקוט כמפקד בעל סמכות טבעית. לא רק שהוא מבוגר בהרבה מרוב אלופי המטה הכללי, מה שתורם למעמדו, אלא בראש ובראשונה יש לו את הניסיון הפיקודי: בצבא עם זיכרון ארגוני עלוב, שמפקדיו נמצאים במרוץ תמידי מתפקיד לתפקיד עד שהם משתחררים לאזרחות כשהם בדרך כלל צעירים מידי, איזנקוט הוא מוקד ידע וזיכרון ארגוני של איש אחד - הוא נמצא במוקד קבלת ההחלטות הגורליות כבר מאז שנת 1998, שבה כיהן כמזכיר צבאי של שר הביטחון שהיה גם ראש ממשלה, אהוד ברק.

ואיזנקוט מרבה להשתמש באנקדוטות מהזיכרון האישי שלו וגם מאירועים רחוקים מאוד. הוא פריק של היסטוריה.

לעיתים נדמה כי איזנקוט נמצא בצמרת צה?ל מאז ומעולם, גם בזכות הקדנציות הארוכות שמילא כאלוף פיקוד הצפון וכסגן רמטכ?ל, אבל האמת היא שהוא יושב על הכיסא של המפקד הבכיר ביותר רק שבעה חודשים, מאז שהחליף את רא?ל בני גנץ.

ואחרי קצת יותר מחצי שנה שלו בתפקיד אפשר לקבוע כי גדי איזנקוט שונה מאוד מקודמו. הוא מאוד מודע לדימוי האישי שלו ושל צה?ל ועוסק בנושא לא מעט, אבל שומר מרחק ממצלמות בדרך כלל ואינו מסתער על מיקרופונים.

איזנקוט הוא איש של דרגי השטח (בשבוע שעבר למשל אסף מפקדים של אחת מחטיבות המילואים ודיבר איתם שעות), מרבה בתרגילי פתע, וממעט בזעזועים בצמרת המטה הכללי (הוא האריך תפקידים למפקד זרוע היבשה, מפקדי חילות האוויר והים וגם לראש אגף התקשוב, למשל).

יחסיו עם סגנו, האלוף יאיר גולן, רחוקים מחיבה ומהערכה הדדית עמוקה, אבל עם שר הביטחון משה יעלון איזנקוט משדר הרמוניה.

אחת ההחלטות המיידיות והחשובות של איזנקוט הייתה הגברת האימונים בצה?ל והפסקת הנוהג של פעילות מבצעית בלתי נגמרת לאורך תקופות שנמשכות אפילו שנה ברציפות.

הוא נחוש להקים בצה?ל פיקוד סייבר, למרות שלא מצא עדיין את הנוסחה המתאימה כיצד לרכז את סמכויות הפיקוד החדש.

גולת הכותרת של איזנקוט עד כה היא הכנת תכנית רב שנתית חדשה בשם ?גדעון?, לאחר חמש שנים שצה?ל פעל ללא תכנית ארוכת טווח מאושרת. מסמך אסטרטגיית צה?ל שפרסם הפתיע לא מעט גורמים במערכת הביטחון (בעצם הפרסום הפומבי שניתן לו) והוא כולל לא מעט ?חורים? באסטרטגיה של צה?ל, כפי שנכתב כאן לפני כמה שבועות.

אבל, בלי קשר לכל, הבעיה הגדולה של איזנקוט היא העיתוי: הוא קיבל את המושכות באחת מהתקופות הפחות טובות בתולדות הצבא. המוראל של משרתי הקבע בקרשים, ולעיתים נדמה שהארגון הפך מפרה קדושה בחברה הישראלית לשק חבטות.

זו הסיבה שמשבר צבא הקבע מעסיק את איזנקוט לא פחות מהזירה הצפונית, שנחשבת פוטנציאל האיום המסוכן ביותר.

אבל סביר כי גורל הקדנציה של איזנקוט ייקבע בחצי השני של שנתו הראשונה בתפקיד סביב שתי סוגיות אחרות לגמרי.

הסוגיה הראשונה היא תכנית ?גדעון? - כמעט כל צה?ל עסוק כיום בעבודות מטה שנועדו לפרוט את עקרונות התכנית ?גדעון? שאושרו כבר על ידי המטה הכללי, למעשים. בחודש נובמבר יידרש איזנקוט לאינספור פקודות רבות חשיבות כדי שגדעון לא תישאר על הנייר בלבד.

הסוגיה השנייה היא, כמובן, איראן. לכולם ברור שלאיראן ולחיזבאללה אין שום עניין לחמם שום גזרה עם ישראל, עד שהסנקציות יוסרו מעליה, אבל בעוד שנתיים-שלוש של שקט ישראל תמצא את עצמה תחת איום גרעיני בידי מעצמה אזורית משגשגת שמפעילה גופי טרור.

איזנקוט נחשב לקצין שאינו מהסס לקחת סיכונים ולמי שמעדיף מדיניות אקטיביות על פני פסיביות כאופציה  ראשונה. האם בניגוד לרמטכ?לים קודמים שהתנגדו לתקיפה באיראן, הוא דווקא ימליץ לדרג המדיני שלא להתפתות לשקט ולא לחכות עד להתגשמות סיוט הגרעין האיראני? האם ימליץ לתקוף למרות ההסכם עם המעצמות? קשה להאמין, אבל הסוגיה האיראנית לבטח תדיר הרבה שינה מעיניו.

איזנקוט הגיע לכיסא הרמטכ?ל בשנת תשע?ה בדרך הקשה: הוא לא גדל בסיירות המובחרות אלא בגולני. הוא לא פצצת כריזמה אלא בעל "מנהיגות שקטה?. הוא יכול היה להתמנות לסגן רמטכ?ל ולרמטכ?ל עוד לפני שקיבל את המינוי בפועל אבל טען כי יש בשלים ומתאימים ממנו (לאחר סאגת ביטול המינוי של גלנט הוא פינה את הדרך לגנץ).

למרות מסמך האסטרטגיה שהפיץ, שנת תשע?ו של הרמטכ?ל איזנקוט תיקב? על פי האירועים האזוטריים ביותר בשטח.

פיגוע שנאה נוסף כמו ההצתה בדומא יכול להבעיר בבת אחת את השטחים. הזירה הצפונית יכולה להתפוצץ למרות ששום צד אינו מעוניין בכך.

וכמובן עזה: כל הרמטכ?לים האחרונים נבחנו מול החמאס בעזה. יש להניח כי החמאס מכין עכשיו לצה?ל את ההפתעה הבאה מבחינתו בנוסח מנהרות הלחימה. איזנקוט צריך להוביל את צה?ל לפתור גם את בעיית המנהרות וגם את ההפתעה הבאה, מה שלא תהיה.