רוח חדשה באיחוד: נאומים בעד ישראל, נגד הפלסטינים
הפרלמנט האירופי אמנם העניק אור ירוק לסימון מוצרים שיוצרו "מעבר לקווי 1967", אך במקביל החליט להגביל את התמיכה והמימון לארגוני זכויות אדם החותרים להשמדת ישראל. "תמיד המקל הוא לישראל והגזר לפלסטינים", טענו בפרלמנט
ניצני שיפור ביחס הפרלמנט האירופי לישראל: אחרי שנים ארוכות של הובלת קו עוין לישראל במוסדות האיחוד האירופי, קיבל שלשום הפרלמנטהחלטה הצהרתית חשובה בנושא תהליך השלום. ההחלטה לא חפה מסעיפים קשים, ואולם כוללת לראשונה תכנים חיוביים מבחינת ישראל.עוד כותרות ב-nrg:
- הסנאט דחה את ההצבעה על הסכם הגרעין
- מבוקשים: 4 פעילי חמאס הוכנסו לרשימת הטרור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בנוסף, שורה של ארגונים ונציגים ישראליים בבריסל הצליחו במאמץ רב להכניס תיקונים בטיוטות ההחלטה הראשונות. התפתחות חיובית נוספת באה לידי ביטוי בדיון שקדם להצבעה: בפרלמנט נשמעו נאומים פרו-ישראליים, המותחים ביקורת על היחס העוין של רבות ממדינות אירופה ושל האיחוד עצמו לישראל.

סימון המוצרים - עובדה מוגמרת. פדריקה מוגריני
צילום: איי.אף.פי
אחד הקולות הבולטים היה של חברת הפרלמנט האירופי פטרישיה שולין, המכהנת כסגנית יושב ראש ועדת התקציבים של הפרלמנט. "למטבע שני צדדים, ואי אפשר להאשים רק צד אחד. כחברת ועדת התקציבים, אני מאמינה שזה חשוב להדגיש למה משמשים הכספים האירופיים. במצב מורכב זה יש ארגונים לא-ממשלתיים המקבלים כסף מהתקציב האירופי. עם זאת, יש חשדות מסוימים שבכספים אלו נעשה שימוש המזיק לתהליך השלום במזרח התיכון. כך לדוגמה, תמיכה באנטישמיות וקריאה לחיסולה של מדינת ישראל".
יושב ראש ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי, אלמר ברוק, אמר שיש לשאול לאן הולך כל הסיוע לעזה: "האם הטיח שהעברנו משמש לבניית בתים או מנהרות טרור?" הוא תהה. חבר ועדת החוץ לארס אדקטוסון אמר: "אלו המאשימים את ישראל בהיעדר שיחות, אלו שקוראים לישראל אפרטהייד - אתם לא תורמים לפתרון. זה לא יביא דו-שיח. הדמוקרטיה הישראלית תהיה תמיד בת ברית, היא לא שווה לרודנויות הרצחניות שמסביב".
חבר ועדת החוץ ג'יימס קארבר אמר כי "תמיד המקל הוא לישראל והגזר לפלסטינים. יש סיוע המגיע מאירופה ומקבלים אותו פעילי טרור, ומצד שני לישראל אנחנו מציגים עיצומים. המימון לאונר"א לא מצוי תחת אף חקירה. תמיד הם במשבר, ויש שם הרבה בזבוז ושחיתות. יש צורך בגישה מאוזנת".
ברוח דבריהם אלה, ובעקבות פעילות נמרצת של שגרירות ישראל לאיחוד האירופי, של השדולה הפרו-ישראלית 'אי-איי-פי-אי', של המרכז לקידום יחסי ישראל-אירופה ושל מכון המחקרNGO Monitor, קיבל הפרלמנט החלטה תקדימית השמה סייגים למימון הארגונים הנ"ל. בעקבות הפרסומים על כך שהרשות הפלסטינית משלמת שכר קבוע למחבלים, נאמר בסעיף 10 להחלטה זו כי "הפרלמנט מדגיש את האחריות המוטלת על מוסדות האיחוד האירופי לוודא שתמיכות תקציביות לא מגיעות לארגוני טרור, או לפעילויות טרור - ישירות או בעקיפין".
בסעיף 15, תקדימי גם הוא, נאמר כי "הפרלמנט קורא לנציבות להעניק תמיכות והגנה לארגונים לא ממשלתיים שמטרותיהם עולות בקנה אחד עם מטרות תהליך השלום, ודוחק בנציבות לבדוק זאת". כוונת הדברים לארגונים החותרים להשמדת ישראל או לחיסול אופייה היהודי, אך עושים זאת באמתלה של קידום זכויות אדם.
גלעד סגל, מחזיק תיק האיחוד האירופי ב-NGO Monitor, אמר ל-nrg כי "זו הפעם הראשונה שהפרלמנט האירופי מדבר על מימון הארגונים ועל הסטה של משאבים אירופיים – אם בתקציבים ואם בסיוע פיזי – שמגיעים לצורכי טרור. אני עוסק בנושא האירופי חמש שנים, ויש כאן דברים מהפכניים", אמר סגל, שהיה שותף לפעילות לתיקון החוק בין כותלי הפרלמנט.
לצד ההיבטים החיוביים, ההחלטה כוללת את סעיף 9, הצפוי להחריף את העימות בין ישראל לבין מוסדות האיחוד. הסעיף מעניק לנציבות האירופית אור ירוק לקדם את תהליך סימון המוצרים הישראליים המיובאים לאירופה ומיוצרים מעבר לקווי 1967. יתרה מכך, שרת החוץ האירופית פדריקה מוגריני הודיעה במהלך הדיונים כי סימון המוצרים מהגולן, ממזרח ירושלים ומיהודה ושומרון הוא עובדה מוגמרת, וכי פקידיה מסיימים בימים האלה את ההליכים הביורוקרטיים הנדרשים לכך.
בישראל זועמים על ההצהרה הזו ותוקפים את האירופים במילים חריפות. דובר משרד החוץ עמנואל נחשון אמר ל-nrg כי "מדינת ישראל רואה בחומרה את החלטת הפרלמנט האירופי, ובמיוחד את הקריאה לסימון מוצרים. הסימון הוא מהלך מפלה, עם ריח חריף של חרם. תחת מסווה של מהלך טכני מדובר בניסיון לכפות פתרון מדיני, במקום עידוד הפלסטינים לחזרה למשא ומתן. אירופה נוהגת בצביעות מתחסדת כלפי ישראל, כאשר אין היא מעלה על דעתה להציע פתרונות דומים מול צפון-קפריסין או מערב סהרה", לשון התגובה הישראלית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg