ראשי » חדשות » בארץ

מקום שני בעולם: מאיזה גיל הילדים שלנו במחשב?

מבחן פיז"ה, המשווה נתונים שונים בין מדינות העולם בנוגע לגלישת ילדים באינטרנט, מעלה כי ישראל ממוקמת גבוה מאוד בכמות שעות הגלישה ובגילאים הצעירים בהם הילדים מתחילים להשתמש במחשב

הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) פרסמה היום חלק נוסף מתוצאות המחקר הבינלאומי - פיז"ה המתמקד בתיאור תמונת המצב של הזמינות ומאפייני השימוש באמצעי תקשוב בקרב תלמידים בני 15 בישראל לעומת מדינות ה-OECD. יש לציין כי מדובר בחלק מן המחקר שהתפרסם כבר בשנת 2012 ותמונת מצב עדכנית יותר ניתן יהיה לקבל עם פרסום נתוני מחזור פיזה 2015.

עוד כותרות ב-nrg:
- מול מצלמות: איראן מאמנת ילדים-מחבלים בעזה
- נתניהו ופוטין ייפגשו במוסקבה; ידונו בכוח הרוסי בסוריה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מהדו"ח עולה כי בבתיהם של 96% מהתלמידים בישראל יש מחשב אחד לפחות והוא דומה לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD. עוד עולה מהנתונים שנאספו כי בישראל חלה עלייה בשיעור התלמידים עם גישה לרשת האינטרנט – 86% מהתלמידים ב-2009 דיווחו כי יש להם גישה לרשת האינטרנט בבית לעומת 92% מהתלמידים שדיווחו כך ב-2012. כך גם במדינות ה-OECD חלה עלייה בשיעור התלמידים עם גישה לרשת האינטרנט מ-89% ב-2009 בממוצע ל-93% ב-2012 בממוצע.


 

אולם לעומת הנתונים הגבוהים על הימצאות המחשבים ואמצעי תקשוב אחרים בבתים, מהדו"ח עולה כי בבתי הספר בישראל יש פחות אמצעי תקשוב מאשר במדינות ה-OECD. בישראל - שיעור התלמידים שדיווחו כי יש להם גישה למחשב בבית-הספר לא השתנה בין 2009 ל-2012, והוא היה ונשאר 86%, שיעור הנמוך מממוצע ה-OECD. בשני מחזורי המחקר, הממוצע עומד על כ-92%. בנוסף נמצא כי בישראל 79% מהתלמידים דיווחו שיש להם גישה לרשת האינטרנט בבית-הספר ב-2012 (בדומה לטורקיה, בלגיה וירדן), גם כאן מדובר בשיעור נמוך בכעשרה אחוזים ממוצע המדינות שנבדקו. 

ישראל ממוקמת במקום השני מיד אחרי דנמרק, בשיעור התלמידים שמדווחים שהשתמשו לראשונה במחשב כשהיו בני 6 או פחות. שיעור זה בממוצע מדינות ה-OECD עומד על 33%, וישראל, בה שיעור זה עומד על 56%, היא אחת מחמש המדינות היחידות ב-OECD, הכוללות גם את המדינות הסקנדינביות (דנמרק, פינלנד, נורבגיה ושוודיה), בהן שיעור זה גבוה מ-50%.

ישראל גם ממוקמת שישית בשיעור התלמידים שדיווחו שהשתמשו לראשונה במחשב כשהיו בני 9 או פחות. שיעור זה עומד על 89%, והוא גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD שם הוא עומד על 76%.
 

 
בקרב תלמידים דוברי עברית 94% דיווחו כי השתמשו במחשב לראשונה לפני גיל 9 ובקרב תלמידים דוברי ערבית, שיעור דומה, 91%, דיווחו כי השתמשו במחשב לראשונה לפני גיל 12. עוד עולה שרובם הגדול של התלמידים בישראל, 99% מקרב התלמידים דוברי העברית ו-91% מקרב התלמידים דוברי הערבית, השתמשו במחשב לראשונה עד גיל 12. רק כחצי אחוז מהתלמידים בני ה-15 דיווחו כי מעולם לא השתמשו במחשב – 0.1% מקרב התלמידים דוברי עברית ו-1.6% מקרב התלמידים דוברי הערבית.

מהתרשים עוד עולה כי קיים פער בין בנים ובנות בקבוצות הגיל הצעירה ביותר, כך ששיעור גדול יותר של בנים (61%) לעומת בנות (50%) דיווחו שהשתמשו לראשונה במחשב כשהיו בני שש או פחות. הפער בין המגדרים נסגר בקבוצת הגיל 12-10, עד גיל זה רובם המכריע של התלמידים דיווחו כי כבר השתמשו במחשב – שיעור דומה של בנים (98%) ושל בנות (97%).

בממוצע בישראל משך הגלישה באינטרנט הוא 25 דקות בבית-הספר, 106 דקות בימי חול מחוץ לבית-הספר, ו-133 דקות ביום בסופי שבוע. משך זמן הגלישה באינטרנט במדינות ה-OECD דומה לזה שבישראל ובממוצע תלמידים דיווחו כי הם גולשים 25 דקות בבית-הספר, 104 דקות בימי חול מחוץ לבית-הספר ו-138 דקות בסופי שבוע.

ברוב המדינות משך השימוש היומי באינטרנט בסופי שבוע ארוך מזה שבמהלך השבוע. חמש המדינות והישויות הכלכליות בהן נמצא הפער הגדול ביותר בין משך השימוש היומי באינטרנט בסופי שבוע לבין משך השימוש היומי באינטרנט במהלך השבוע הן: מקאו, הונג-קונג, ירדן, שנחאי וקוריאה.

בנוסף, בנות דיווחו כי הן גולשות לפרקי זמן ארוכים יותר, בעיקר מחוץ לבית-הספר. תלמידים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי גבוה דיווחו כי הם גולשים בממוצע לפרקי זמן קצרים יותר בימי לימודים בבית-הספר ותלמידים מרקע נמוך דיווחו כי הם גולשים לפרקי זמן קצרים יותר בסופי שבוע.

כשנשאלו לגבי משך הגלישה שלהם באינטרנט בבית-הספר, כמעט מחצית מהתלמידים דיווחו כי הם אינם גולשים כלל. לעומת זאת כשנשאלו לגבי משך הגלישה שלהם באינטרנט מחוץ לבית-הספר (ביום לימודים או בסוף השבוע), כמחצית מהתלמידים דיווחו כי הם עושים זאת במשך שעה עד ארבע שעות ביום. עוד עולה כי יותר מחמישית מהתלמידים דיווחו כי הם גולשים 4 שעות ויותר ביום לימודים מחוץ לבית-הספר, ושיעור מעט גדול יותר דיווחו הם גולשים 4 שעות ויותר בסוף השבוע מחוץ לבית-הספר.
 

מהדו"ח עולה כי קיימים הבדלים בין בית-הספר והבית, כאשר בישראל, כמו במרבית מדינות ה-OECD, שכיחות השימוש באמצעי תקשוב מחוץ לבית ספר גבוהה מהשכיחות בבית-הספר. מחוץ לבית הספר, תלמידים מרבים להשתמש באמצעי תקשוב למטרות פנאי ופחות למטרות לימודיות. בזמינות אמצעי התקשוב ובשימוש בהם למטרות פנאי או למטרות לימודים, נתוני ישראל דומים לממוצע ה-OECD כאשר השימוש נעשה בבית, ונמוכים מממוצע ה-OECD כאשר השימוש נעשה בבית-הספר.

בנוגע לקשר שבין הרקע החברתי-תרבותי-כלכלי של התלמידים ומאפייני השימוש שלהם באמצעי תקשוב, על פי רוב, הפערים במאפייני השימוש באמצעי התקשוב בין תלמידים מרקע שונה קטנים יותר בבית-הספר מאשר בבית. נראה כי במדינות רבות, ובכללן ישראל, בית הספר מאפשר לתלמידים מרקע חלש גישה לאמצעי תקשוב אשר לא זמינים להם בבית. 

בשאלון העוסק באמצעי התקשוב של התלמידים השתתפו 29 מדינות חברות ב-OECD ו-13 מדינות וישויות כלכליות שותפות. בישראל ענו על שאלון התקשוב כלל התלמידים שהשתתפו במחקר, למעט תלמידים הלומדים בחינוך החרדי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...