קצין החינוך: שהרבנות תתעסק בדת, אנחנו ברוח וערכים
תא"ל אבנר פז־צוק מוכן לוותר על גל"צ וחושב שהוא זה שצריך לעסוק בזהות יהודית, ולא הרבנות. עכשיו הוא פורש את השקפת עולמו בנוגע לחיל החינוך: "אנחנו משלימים את מה שהמערכת לא הצליחה לתת"
אחד הגופים המרכזיים שהוצב על מוקד הקיצוצים במסגרת התוכנית הרב־שנתית החדשה של צה"ל ('גדעון') הוא חיל החינוך והנוער. בדומה לרבנות הצבאית, הצנזורה וגופים נוספים שאינם בעלי אופי מבצעי ולוחם, גם חיל החינוך צפוי לעבור חריש עמוק - כך לפחות על פי ההצהרות של צה"ל, שבמקביל למסקנות ועדת לוקר שאינן מקובלות עליו גיבש מתווה התייעלות משלו.
עוד כותרות ב-nrg:
- אובססיה: בראד פיט רכש אופנוע "נאצי"
- אחמד נחשד בהכנת פצצה – וקיבל הזמנה מאובמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשבועות האחרונים עמלים אנשי חיל החינוך על ההצעה שתוגש לרמטכ"ל רב־אלוף גדי איזנקוט, ושתציג את נקודת המבט שלהם על אופי הקיצוץ הנכון. "זרקו לנו 'קריאת כיוון' והתחלנו להסביר מאפס מה אנחנו עושים בכלל", אומר קצין חינוך ראשי, תא"ל אבנר פז־צוק.
"בשלב ראשון נציג את תפיסת ההפעלה החינוכית ואת סדר החשיבות והעדיפויות של התחומים השונים שאנחנו עוסקים בהם, ואחר כך אפשר יהיה לשבת ולדון כמה והיכן לקצץ". עיניו של פז־צוק נדלקות כשהוא מתאר את הפעילות שהוא מוביל עם פקודיו, וניכר שתחום החינוך בצבא זורם בעורקיו.
המפקדים מעליך, שמציבים אתכם על כוונת הקיצוצים, לא מבינים את החשיבות של מה שאתם עושים?
"ראש אכ"א, שהוא המפקד שלי, רואה בחינוך בצה"ל נושא משמעותי ומרכזי שאי אפשר לוותר עליו. אם מחר אבוא עם הצעה לסגור את מחו"ה אלון (מרכז חינוך והשכלה המכשיר חיילים מאוכלוסיות ייחודיות, י"ע) הרמטכ"ל יגלגל אותי מכל המדרגות ויגיד לי שלא הבנתי את מה שאמר. החינוך הוא חלק חשוב כדי לשמור על צה"ל ערכי ומוסרי, וכצבא העם".
מדוע באמת הצבא צריך לעסוק בחינוך?
"זו חכמה קטנה לרצות להיות צבא העם אבל לקחת רק את הקצפת. אנחנו לוקחים על עצמנו, וזו גם ההנחיה שאנו מקבלים, לעסוק במתן הזדמנות לכולם. בכל שנה אני מכשיר אלף חיילים בחוות השומר (בסיס הכשרה לנוער בסיכון, י"ע), ואני אומר לך דוגרי - ההשקעה גדולה על התועלת.
"אבל אנחנו מרוויחים אזרחים טובים יותר במדינת ישראל ומרוויחים שאנשים בצה"ל פוגשים זה את זה. חלק מהמהות של צבא העם הוא לתת פלטפורמה לכל אחד להשתלב, ולשם כך צריך מאמץ מיוחד שחלק ממנו הוא חינוכי. כולם משרתים בצה"ל ורואים בו את הצבא שלהם, וכך גם הצבא צריך להיות ממלכתי והצבא של כולם".
ישנם דברים שהם בבחינת קו אדום, שאם ייגעו בהם לא תוכלו להתקיים?
"צה"ל לא יכול להרשות לעצמו שלא לעשות מאמץ בשילוב אוכלוסיות ייחודיות. על זה אי אפשר להזדכות. כך אני רואה את התמונה. אגיד את זה למפקדי הצבא באופן חד־משמעי, אבל אני בטוח שאחרי שני משפטים לא אצטרך להמשיך כי הרמטכ"ל יגיד לי 'אבנר, מקובל. הלאה'. צה"ל יתקשה לעמוד בייעודו המרכזי, להגן על מדינת ישראל, אם הוא לא ישמור על עצמו כצבא שמייצג את כל שכבות הציבור".
אתה יכול לנסות לשרטט את הדברים שכן אפשר לקצץ בהם?
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים. יש דברים שהם משימות לאומיות, ולא אני צריך להחליט אם הם חשובים או לא. יש מש"קיות הוראה שמלמדות חיילים גיאוגרפיה או אנגלית, ואני לא רוצה לוותר על זה כי זה חלק משילוב אוכלוסיות ייחודיות.
"לעומת זאת יש מורות־חיילות שהן כוח תומך הוראה, ובתחום הזה הדרג המדיני החליט שצה"ל יקצה כמות מסוימת של אנשים ואני רק מפקד עליהם. אם מדינת ישראל תמצא פטנט טוב יותר אני חושב שהצבא לא צריך לעשות את זה, ואני באמת לא נלחם על זה כמו על דברים אחרים. מורה־חיילת שמדריכה ברשות הטבע והגנים היא תחליף למדריך בשכר, ומבחינתי צה"ל יכול להעביר את המשימה הזו לגופים אזרחיים".
בוא נדבר על גלי צה"ל, שנמצאת באחריות חיל החינוך. מה עמדתך בנוגע למקומה של תחנת שידור צבאית?
"אני חושב שאם היום היו צריכים להחליט אם להקים ערוץ תקשורת מהסוג הזה, לא היינו עושים את זה".
הרמטכ"ל מציב את גלי צה"ל בסל הקיצוצים. מה תגיד לו בעניין הזה?
"זו שאלה של אלטרנטיבות. נבחנים המון דברים, וגם את עניין גלי צה"ל בוחנים. יש פה תחנת שידור שהיא עצמאית לחלוטין, ואנחנו משמשים רק אכסניה. הערך המוסף של זה הוא שכך נשמר ערוץ תקשורת ציבורי בלתי תלוי.
"האמירה שלי היא שאם יש חלופה שתוכל לשרת את מדינת ישראל בעולם התוכן של התקשורת הציבורית בצורה טובה, אני לא רואה ערך מוסף לצה"ל בכך שזה מתאכסן דווקא אצלנו. אנחנו לא משפיעים על התכנים המשודרים. מפקד גלי צה"ל הוא עצמאי לחלוטין, אני אפילו לא יכול להגיד לו שאני מבקש את התוכנית 'רצועת הביטחון' שלוש פעמים בשבוע ולא פעמיים".
מה לגבי להעיר לו על הביקורת הנשמעת בקשר לעמדות התחנה ולפיה הן מוטות לצד אחד?
"אני לא מעיר לו על זה. זו ממש פקודה בפקודות הצבא. יש ממונה על פניות הציבור כמקובל בארגונים ציבוריים, והוא צריך להסביר את זה. אם תהיה חריגה בוטה אני אקרא לו אולי לשיחת הבהרה, אבל ככלל אם הייתה התבטאות בגוון פוליטי או הבעת דעה שלא נראית למישהו, מי שייתן תשובות לתלונות זה לא הרמטכ"ל או ראש אכ"א אלא מפקד גלי צה"ל, והוא הממונה על התכנים.
"יש פה דילמה גדולה, כי האכסניה הצבאית מאפשרת לגלי צה"ל לשמור על עצמה ולהיות בלתי תלויה בגורמים בעלי אג'נדה כזו או אחרת, אבל אני לא יכול להסביר לרמטכ"ל למה לצה"ל, בימים שבהם הוא מצטמצם, חשוב לשמור על התחנה במתכונת הנוכחית. יש סיבות אחרות להשאיר את התחנה, שהן לא סיבות צבאיות. ההסתכלות היא של מדינת ישראל ולא רק של צה"ל, ואם בסוף בשיקול הכולל נכון שתישאר תחנה צבאית, זה כבר מעל הראש שלי".
אתה מרגיש שגלי צה"ל ניצבת לצד הצבא?
"אני חושב שהם עומדים במה שהם מגדירים לעצמם ולא תופסים את הצד של הצבא, ולכן מתייחסים אליהם כערוץ תקשורת ציבורי. הם עוסקים יותר בנושאי צבא וביטחון, אבל לא בהכרח מצדדים במערכת הביטחון. הם צריכים להיות ניטרליים, ומממשים את זה הלכה למעשה".
"לא, אני חושב שזה המנדט שלהם. גם אני אזרח בחברה דמוקרטית שיש בה חוק, ואני חושב שאם הם ייטו לטובת צד מסוים הם יחטאו למה שקבע המחוקק כשהתכוון שהם יהיו ניטרליים".
בסופו של דבר נראה שאתה מתקשה להגן על מקומה של גלי צה"ל בחיל החינוך.
"ההקשר שאני אחראי לו הוא חינוך, הסברה וצבא העם. אומר זאת בצורה זהירה: גלי צה"ל היא לא חלק מליבת העשייה שלנו בתחום החינוך. יש ערך מוסף בבמה שנותנים בגל"צ לנושאים ביטחוניים ולקולות החיילים, ובדקה שעושים כל יום על מה שקורה עכשיו בצה"ל, אבל להגן על זה? זה לא כמו להגן על מחו"ה אלון או על קציני החינוך בפיקוד, באוגדה ובחטיבה הסדירה".
לעומת תחנת הרדיו הצבאית, שהיא כאמור עצמאית לחלוטין, כלי התקשורת הנוסף של צה"ל, עיתון 'במחנה', נמצא במקום אחר מבחינת קצין חינוך ראשי. העיתון הרשמי של צה"ל, סבור פז־צוק, צריך לשרת את הצבא ולא לנהוג כאמצעי תקשורת עצמאי וחיצוני.
"להביע ביקורת זה בסדר, וצה"ל פתוח לזה, אבל לסקר משהו המנוגד לערכי צה"ל - לזה אני לא מוכן", הוא אומר. "אם רוצים לסקר מסיבות אלכוהול ולהראות כמה פנאן יש במקומות האלו - אני בולם ואומר עד כאן. חייל עוד יכול להתבלבל ולחשוב שאנחנו תומכים בזה. מצד שני אני בעד לסקר את הקהילה הגאה כי זה חלק מהחברה שלנו, וחלק מהחיילים שלנו הם כאלה".
בכל שבוע מגיש עורך העיתון את סדר הנושאים שיסוקרו בגיליון ('ליין־אפ') לעיונו של תא"ל פז־צוק, והוא קובע אילו כתבות הוא מבקש לראות טרם הירידה לדפוס. על כתבות בנושאים רגישים הוא עובר בעצמו, והן יורדות לדפוס רק אחרי אישורו. דוגמה לנושא כזה היא סיקור מחאת בני העדה האתיופית.
"חששתי שציטוטים לא מדויקים של מפקדים יכולים לקלקל לנו את כל מה שאנחנו עושים. אמרתי להם שיעצרו עד שאני מאשר את זה, ושאם לא נספיק עד הירידה לדפוס זה לא ירד. אנשים רואים מה שמתפרסם ולא רואים מה שאני עצרתי. אני חושב שיש מקומות שאנחנו צריכים להיות רגישים, כמו במערכת הבחירות האחרונה. הודעתי לעורך של העיתון שסיקור המפלגות בתקופת בחירות לא מתאים למדיניות של צה"ל, שאומרת שבחודשיים לפני הבחירות לא עוסקים בנושאים פוליטיים".
תא"ל אבנר פז־צוק נולד וגדל בקיבוץ עין־השלושה בעוטף עזה. את הטירונות שלו ביצע בבסיס הצנחנים הישן בשא־נור, שם לדבריו פגש לראשונה את עם ישראל. בהמשך שירת בסיירת מטכ"ל. הוא נשוי ואב לשלוש בנות. הבכורה קצינה בחיל המודיעין, הבת השנייה מתגייסת ליחידה הטכנולוגית של אמ"ן, והצעירה עדיין לומדת בתיכון. לאחר שחרורו מהצבא בתום שירותו הסדיר למד שבע שנים בטכניון, עד שנקרא לשוב לצה"ל כמהנדס. את עיקר שירותו העביר באגף המודיעין. הוא פיקד על היחידה הטכנולוגית של אמ"ן והיה ראש מחלקת הסייבר. במסגרת זו היה שותף בהקמת מטה הסייבר של צה"ל, שעתיד להפוך לזרוע בתוך שנתיים.
בין חיל החינוך לרבנות הצבאית שוררת מתיחות קבועה המתפרצת מפעם לפעם סביב פרשיות שונות, על רקע עיסוקה של הרבנות בנושאי רוח וערכים, ושאיפתם של הקח"רים להיות הגורם הבלעדי שעוסק בתחומים אלו. לאחר כניסתו לתפקידו של הרמטכ"ל הנוכחי גדי איזנקוט, פורסם שהוא מתכוון לצמצם את סמכויות הרבנות הצבאית ולהגביל את מעורבותה בפעילות חינוכית.
"באופן טבעי יש לפעמים חיכוך במקום שבו שני גורמים עוסקים באותו תחום", אומר תא"ל פז־צוק. "בכל נושא בצה"ל יש גורם מקצועי אחד שמוביל אותו. הטענה הבסיסית שלי היא שאני כקצין חינוך ראשי צריך להוביל בצה"ל את כל מה שקשור לרוח ולערכים, ובתוך זה גם זהות יהודית, חיבור לשורשים יהודיים ומתן מקום לכולם בצבא.
"אני חושב שזה צריך להיות מובל ממקום אחד. הרבנות צריכה להתמקד במתן שירותי דת, כשרות, זיהוי חללים וקבורה, ואנחנו נעסוק בשילוב אוכלוסיות ייחודיות, בהטמעת ערכים ובהכנה לצה"ל. כל מה שקשור בהלכה ובסוגיות דתיות זה תפקיד מסורתי קלאסי של הרבנות, ואני הייתי רוצה לעסוק בזהות, רוח וערכים, שאלו המקומות הקלאסיים שלי".
אתה רואה פתרון למתיחות הזו?
"הוויכוח על מעורבות הרבנות בתחומי רוח וערכים הלך וצמח בשנים האחרונות. אני לא מייצג את המגזר החילוני, הקיבוצי או העירוני, וכשאומרים לי להעביר שיעור על 'רוח צה"ל' אני מתחיל מהמקורות של המסמך הזה ומסביר שאנחנו יכולים לשכנע את הילדים והחיילים שלנו להילחם על לחיות דווקא פה רק בזכות השורשים היהודיים, שהם חלק מהזהות שלנו.
"לא סתם אני מוביל את קורס 'נתיב' ולא הרבצ"ר. אני עובד על הזהות היהודית והציונית של החיילת, ואחר כך היא תלמד על הצד ההלכתי ותעשה גיור. אני לא מתכוון לבדוק מה היא עושה בבית שלה כי זה לא ענייני או עניין של הצבא, אבל אני בונה אצלה את התשתית של הזהות היהודית, שהיא חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו".
בחודש מרץ האחרון פורסם מכתב בחתימתו של פז־צוק, שבו הוא פנה למפקדו, ראש אכ"א אלוף חגי טופולנסקי, בבקשה לבחון מחדש את מתכונת טקסי ההשבעה בצה"ל. קצין חינוך ראשי טען כי מפקדים פנו אליו והלינו על המצב הקיים, שבו רבנים זוכים למקום מרכזי בטקס.
"הנני מוצא טעם לפגם", כתב פז־צוק, "בכך שהדמויות המרכזיות בטקס לצד מפקד היחידה הינם הרב החיילי ורב היחידה. הטקס אינו טקס דתי ואין סיבה שייראה כך". בהמלצתו לשינוי מבנה הטקס ציין כי אין סיבה לכך שדווקא רב יישא דברים בטקס ההשבעה לצה"ל ולמדינה. המכתב עורר סערה, ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון הביע התנגדות לשינוי האופי הנוכחי של הטקסים.
מדוע התנגדת להימצאותם של רבנים צבאיים בטקסי השבעה?
"הוציאו את הדברים מהקשרם, ובוא נעמיד דברים על דיוקם. בצה"ל המפקד משביע את החייל שלו, ומרכז הטקס הוא שבועה שכדאי להיזכר במה שהיא אומרת. 'אני נשבע' – קודם כול – 'למדינת ישראל ולצבא ההגנה לישראל, ומתחייב לבצע את פקודות מפקדיי ולשאת בעול המשמעת, עד כדי חירוף הנפש'. אין שם שום דבר דתי או לא דתי.
"הטענה שלי הייתה שבגלל שהמעטפת של הטקס, שהוגדרה כהוראה מחייבת, צבועה יותר מדי בנוכחות רבנית, זה מייצר תחושה לא נוחה אצל חלק מהאנשים. קיבלתי הרבה פניות כאלה מהורים. ההמלצה שלי לראש אכ"א היא מאוד פשוטה - המפקד הוא המוביל של הטקס והוא אחראי לכול. רוצה המפקד להזמין רב, שיזמין. אבל אני לא רוצה שזו תהיה חובה, ואני לא רוצה שרב יעלה עם המפקד וינאם נאום מרכזי וכך יצאנו מאיזון.
"אני חושב בנושא הזה עניינית לגמרי. צריך למצוא נקודה שכולם ירגישו בנוח. לא פעם צלצל אליי מח"ט שסיפר שהמון הורים מתקשרים ושואלים למה יש כל כך הרבה רבנים בטקס. מפריע לי שגם אם זה לא נראה למפקד, ישנה הוראה מחייבת והוא מחויב לתת מקום מרכזי לרב. אני אומר שצריך להעביר אחריות למח"ט, שיחליט איך הוא רוצה שהטקס ייראה".
כמה שבועות לאחר פרסום המכתב דווח בתקשורת על השבעה בחטיבת גבעתי, שבה לראשונה נאם בטקס קצין חינוך ראשי ולא הרב הצבאי הראשי. "פעלו שם לפי כללי הטקס והם לא השתנו", מבהיר תא"ל פז־צוק.
"רב החטיבה עלה וקרא פרק מספר שופטים, והמג"ד הזמין אותי בתור האישיות המרכזית ולא כמחליף של הרב. נכון שמחזור קודם לכן ואולי גם במחזור הבא זה יהיה הרבצ"ר, אבל גם הוא אישיות מרכזית כמו מפקד אוגדה או רמ"ט אכ"א, וכל תת־אלוף או אלוף אחר שיגיע לטקס. בסך הכול הגיע קצין חינוך ראשי כאישיות מרכזית, ועשיתי את זה גם במודיעין ובמקומות אחרים. לא החלפתי שום רב ולא היה בזה שינוי אג'נדה. בכל הצניעות, כשאני דיברתי על הבמה ועל רקע הכותל המערבי והחיבור לשורשים שלנו, זה לא פחות טוב משרב מדבר על זה, ובמובנים מסוימים זה יותר חזק, כי כשאני מדבר חינוך אף אחד לא חושד בי שאני מייצג זרם כזה או אחר".
עוד בפתיחת הריאיון, לפני הפעלת מכשיר ההקלטה, הבהיר תא"ל פז־צוק כי חשוב לו להציג את עמדותיו ומעשיו לציבור, הניזון לטעמו באופן מוטעה מכלי התקשורת. בתפקידיו הקודמים באגף המודיעין הוא היה מהראשונים שקלטו חיילים חרדים בצה"ל, ולדבריו ביצע צעדים מרחיקי לכת למען שילובם.
"מנסים להגיד שאני נגד", הוא קובל, "אבל אני הראשון שאליו ניגשים חיילים דתיים להביע הערכה על כך שאנחנו נותנים תנאים מתאימים לחיילות ולחיילים דתיים, או רבנים חרדים ששואלים למה אנחנו לא נמצאים עמוק יותר בכל מיני יחידות כי אנחנו מביאים את האיזון. אני באמת מבין את צרכיה של כל אוכלוסייה ייחודית, ודורש מהמפקדים לתת ביטוי לשמירת אמונתו של האדם. אני רוצה לשמור על החייל הדתי, על אמונתו ועל תחושת הנוחות שלו לשרת בצבא של כולם, בדיוק כמו שאני רוצה לשמור על החילוני".
תוכנית מיוחדת שהחלה השנה מביאה חיילים בשנתם הראשונה בצה"ל לביקור בירושלים, שבמהלכו הם לומדים על מורשת העם היהודי ועל מורשת מדינת ישראל ומוסדותיה הדמוקרטיים, וכן על מורשת צה"ל ותרבות ישראלית. בחיל החינוך מקווים כי בשנת 2016 תהפוך התוכנית לעניין מחייב בכל מסלולי ההכשרה הקיימים בצה"ל.
לא רק מכיוון הרבנות נמתחת על פעילות חיל החינוך. בעיתון 'הארץ', למשל, הובעה ביקורת על שיתוף הפעולה של חיל החינוך עם עמותת אלע"ד, העוסקת בביסוס הנוכחות היהודית בירושלים. מנגד, תחקיר בעיתון 'בשבע' עסק באחת הנשים החזקות בחיל החינוך, ראש מחלקת חינוך אל"מ יעל הס, רעייתו של מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל עו"ד יזהר הס, המזוהה גם היא עם הזרמים הפלורליסטיים. "בעיניי זה לא היה ראוי, והפריע לי שכותבים ברמה האישית כדי לחזק אג'נדה. זה לא אתי", אומר תא"ל פז־צוק.
מצד שני, האם נכון לשים דווקא קצינה בעלת אג'נדה בשער הכניסה של תכנים חינוכיים לצבא?
"עוד לא שאלת אותי, אולי אני בעצמי מזרם כזה או אחר, וגם אשתי עוסקת במשהו - אז מה? יעל כקצינה מחויבת לאתיקה ולמדיניות של הרמטכ"ל, ואנחנו שומרים על ממלכתיות עם מקום וייצוג לכולם".
לדברי פז־צוק, אם תוקפים אותו מכל הכיוונים, זה סימן שהוא נמצא במקום טוב באמצע. הוא תומך בפלורליזם וסבור כי יש למצוא מכנה משותף, ולא לקבוע מראש כי נושאים דתיים ייצבעו תמיד בגוון אורתודוקסי. "צבא ממלכתי הוא צבא של כל העם, וכל אחד צריך לדעת שאנחנו נמצאים במסגרת משותפת עם מטרות וערכים משותפים. בהתנהלות האישית לכל אחד מותר לנהוג כמו שהוא מוצא לנכון, אבל לא בפרהסיה הצבאית.
"מפקדים בצה"ל צריכים לדאוג שיהיה מקום לכולם ולאפשר שירות משותף. הנושא הזה מזמן מתחים כל הזמן, ואני רואה ערך לשמור על אורח החיים של הדתי, של החילוני ושל ההוא מג'וליס. זה ערך מבחינתי. אני רוצה לייצר משהו שהוא משותף לכולם, בלי לגעת באמונתו של אדם. זו הגישה".
ביולי האחרון התעוררה מחאה מקומית לאחר שלהקת 'הדג נחש' הוזמנה להופיע בפני מתגייסים בפסטיבל של חיל החינוך והאגודה למען החייל. מבקרי המהלך טענו כי לא ראוי היה להזמין את הלהקה בשל עמדותיו של הסולן שלה שאנן סטריט, שהשתתף בפעילות ארגון 'שוברים שתיקה', האוסף עדויות נגד פעילות צה"ל.
"אני בודק מי נתפס כמייצג בעיני החיילים ואיך הוא משפיע עליהם, והבנתי שמבחינתם הוא לא שייך לשום ארגון פוליטי", מגיב פז־צוק לטענות. "בדקתי האם חברי הלהקה מתנגדים לשירות בצבא או לא. אם הוא היה מביע דעה נגד שירות בצה"ל לא הייתי נותן לו להופיע, כי הוא הופך להיות מקור הזדהות למועמדים לגיוס. זמר שיש לו דעה פוליטית כזו או אחרת, כל עוד הוא לא אומר אותה על הבמה אני חושב שזה לגמרי בשוליים. כמעט בכל נושא בישראל יש אג'נדות שונות".
קשה להתעלם מהפעילות הענפה שחיל החינוך מבצע בתחומים כמו הכנה לצה"ל, חיזוק רשויות ובתי ספר בעלי שיעור נמוך של גיוס או יציאה לפיקוד, שילוב אוכלוסיות מיוחדות, ותוכניות חינוך נרחבות כמו השלמת בגרויות לצעירים שנטשו את בתי הספר בטרם השלימו 12 שנות לימוד. בקורס 'נתיב' התגיירו ב־14 השנים האחרונות 8,400 חיילים וחיילות, שבלעדיו לא היו עושים זאת.
המפגש שלנו עם קצין חינוך ראשי התקיים בבסיס מחו"ה אלון בגליל התחתון. סביב השולחן של מפקדת הבסיס התכנסו חייל המשרת במג"ב ומשלים בגרויות אחרי שבכיתה ו' עזב את בית הספר, צעירה בת העדה האתיופית שנמצאת בקורס ייחודי המשלב אותה ואת חבריה בצבא, חייל שעלה מהודו, חיילת שעלתה מארצות הברית וצעירה שעלתה מרוסיה בגיל שנה ועד השירות בצבא לא חשבה לעבור תהליך גיור.
גם אם הייתה זו תצוגת תכלית, סיפוריהם של צעיר חסר השכלה שמשלים את לימודיו בחסות חיל החינוך, או של עולה חדש שללא קורס עברית לא היה יכול לחשוב על גיוס והשתלבות בצה"ל, מלמדים שאלמלא מסלולי הגיוס והקורסים הייחודיים שמעניק הצבא לחיילים ולמפקדים הללו, סביר להניח שהם היו פושטים מהר מאוד את המדים ומוותרים על השירות בצבא.
"אם היינו מדברים רק על צבא קבע זה היה עולם אחר", אומר תא"ל פז־צוק, "אבל יש פה צבא חובה שכולם מתגייסים אליו. בצבא כזה יש לנו תפקיד בהשלמת החינוך, וזה עולה הרבה כסף ודורש משאבים וזמן. הייתי מאוד שמח אם כל החיילים היו מגיעים לצבא אחרי 12 שנות לימוד, או שהיה פתרון אחר למדינת ישראל במקום קורס 'נתיב'. אנחנו משלימים מה שהמערכת צריכה לתת ולא מצליחה", חותם קצין חינוך ראשי במשפט המותיר הרהורים על אפשרות שאולי הייתה עדיפה לנו כחברה מתוקנת, על פני הקמת גדוד לוחם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם