ראשי » חדשות » בארץ

תושבי ארמון הנציב: "מפחדים ללכת ברחוב"

השקט היחסי בירושלים בחודשים האחרונים הופר שוב בליל ראש השנה. לאחר פיגוע האבנים, התושבים מרגישים מופקרים ובהר הבית נערכים לקראת פיצוץ. במשטרה דווקא טוענים שהכול תחת שליטה

ביוני 2014 החלה ירושלים לבעור על רקע חטיפת ורצח שלושת הנערים, חטיפת ורצח הנער מוחמד אבו־חדיר בידי יהודים ומבצע 'צוק איתן'. העיר סבלה מגלי אלימות לאומנית ומפיגועי דריסה. בחודשים האחרונים ידעה בירת ישראל שקט יחסי, עד שהגיע ליל ראש השנה והחזיר אותה למציאות העגומה.

עוד כותרות ב-nrg:
- אובססיה: בראד פיט רכש אופנוע "נאצי"
- אחמד נחשד בהכנת פצצה – וקיבל הזמנה מאובמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בבוקר ערב החג התפתחו עימותים קשים בהר הבית, לאחר שהמתפללים המוסלמים עלו מדרגה והחדירו מטעני צינור למסגד אל־אקצה. העימותים בהר הבית נמשכו לאורך שני ימי החג. בערב החג נהרג אלכסנדר לבלוביץ' (64), תושב שכונת ארמון הנציב, לאחר שאבנים הושלכו לעבר רכבו. תושבי השכונה, שסובלים לאחרונה גם מהשלכת בקבוקי תבערה לעבר בתיהם, מרגישים מופקרים. מנגד, במשטרה טוענים כי "התושבים יכולים לנסוע בשכונה בשקט".
 
בעוד שברחבי ירושלים נשמר בחודשים האחרונים שקט יחסי, תושבי ארמון הנציב המשיכו לסבול מהתנכלות מצד תושבי הכפרים הערבים הסמוכים, כמו ג'בל־מוכאבר וצור באחר. השיא הגיע בערב החג, עם מותו של לבלוביץ' שנקלע למארב אבנים בשכונה. בנוסף, בחודש האחרון סובלים תושבי רחוב מאיר נקר בשכונה מהשלכת בקבוקי תבערה לעבר בתיהם כמעט מדי לילה. למרבה המזל, עד היום זה נגמר בנזקים לרכוש בלבד.

"התחושות מאוד קשות", אומר גילי שכטר, ששני בקבוקי תבערה שהושלכו לעבר ביתו בחודש יולי גרמו נזק לגינה. "אני לא אוהב להיות זה שאומר 'הכתובת הייתה על הקיר', אבל ידענו שזה יקרה. אמרנו והתרענו. הבנו שאם לא יקרה משהו חמור, המשטרה לא תגיב. זה התחיל בזיקוקים ועבר לזריקות אבנים ולבקבוקי תבערה. 17 בקבוקי תבערה בתוך עשרה ימים, ועוד שני בקבוקי תבערה לפני כן. בראש השנה הגענו למצב של זריקות אבנים עם פגיעה בנפש. אנחנו מרגישים מופקרים".

לדברי שכטר, ידיה של המשטרה כבולות והיא אינה יכולה למגר את התופעות המסוכנות הללו. "בכל האירועים הקודמים זה נגמר בנזק ברכוש בלבד. המרחק בין נזק לרכוש לנזק בנפש הוא קטן מאוד, וראינו את זה בערב ראש השנה. אנחנו חלילה לא באים בטענות לשוטרים שנמצאים בשטח, יש לנו בעיה עם המדיניות של צמרת המשטרה, כי אנחנו יודעים שבעבר הם ידעו לעשות את העבודה.

"אנחנו צריכים שהם יחזרו לעשות את העבודה. אם זה אומר שהממשלה צריכה לתת להם את הכוח, אז שתיתן להם את הכוח. בכל האינתיפאדות הקודמות המשטרה ומשמר הגבול ידעו לטפל בזה היטב, כשנתנו להם כוח וסמכות לעשות את מה שהם יודעים לעשות".
  
יש תחושה של פחד?
"התשובה היא בהחלט כן. עד עכשיו כששמעת אבנים ובקבוקי תבערה הבנת שזה רק פגיעה ברכוש, אבל עכשיו נהרג פה אדם. מישהו שילם פה בחייו. בטח שיש פחד, והפחד הזה נכנס חזק. כל יום שעובר בלי אירוע כזה זה נס. תושבים מפחדים לנסוע בכבישים, מפחדים ללכת ברחוב, מפחדים ללכת לאוטובוס".

"לא מגדירים את הבעיה בשמה", אומר יהודה בן־יוסף, יו"ר המנהל הקהילתי של ארמון הנציב. "זו לא השלכת אבנים על ידי ילדים, אלא השלכת אבנים על ידי בחורים בני 18 ו־20. בעיניי הם רוצחים. לא מדובר באבנים קטנות. הם זורקים סלעים במטרה לרצוח. מה שקרה היה לחלוטין מתוך כוונת רצח. זה היה מארב מתוכנן ומתוזמן של בחורים, שככל הנראה הגיעו מהכפר צור־באחר. הם עבדו כמכונה משומנת. הזורק התכוון לרצח וגרם לרצח".

לבן־יוסף טענות נגד המשטרה וכלי התקשורת. "זריקת אבנים זה לא משהו חדש", הוא אומר, "אבל התקשורת נזכרת בנו רק כשקורה משהו קיצוני כמו רצח. זריקת אבנים זה לא חדש, אבל רצח זה כן חדש. עוד משפחה בישראל תהיה מיותמת מאב, כי כל מה שעושים עכשיו היו צריכים לעשות לפני שנתיים. אז הושלך סלע על הראש של ילדה בשכונה ובדרך נס חייה ניצלו. כמו היום, גם אז כולם הגיעו אבל מאומה לא נעשה. אני מקווה שהפעם, לצערי במחיר דם יקר של איש יקר, הדברים ייעשו".

על ביטחון תושבי ארמון הנציב אחראי מרחב קדם במשטרת ירושלים. בעקבות מותו של לבלוביץ' תגברה המשטרה את כוחותיה בשכונה. "לאחרונה אנחנו מזהים ירידה באירועים, אבל עלייה בעצימות שלהם", אומר ניצב־משנה חיים שמואלי, מפקד מרחב קדם.

"יותר צעירים שמשליכים בקבוקי תבערה, יותר תעוזה. הצעירים הללו מושפעים מהסתה ברשתות החברתיות. לאחרונה תגברנו את הכוחות בירושלים לפי הנחיית ראש הממשלה, השר לביטחון הפנים וממלא מקום המפכ"ל. כיום פועלים מאות שוטרים, וישנה פעילות רחבה מאוד במוקדי החיכוך במטרה למנוע את הישנות המקרים. היו בארמון הנציב שני אירועים חריגים מאוד מבחינתנו - השלכת בקבוקי תבערה לעבר בתים, והאירוע שבו לצערנו איבדנו אדם יקר בערב החג".
 

מה אתה אומר לתושבים שטוענים שהם חשים מופקרים?
"קודם כול, אנחנו בקשר יומיומי עם התושבים ועם יו"ר המנהל הקהילתי. פרסנו בפניהם את העשייה שלנו והם רואים את זה. מאז שתגברנו את הכוחות אנחנו כמעט ולא רואים אירועים כלפי אזרחים, ועיקר האירועים הם כלפי כוחות הביטחון.

"אני מאמין שבתקופה הקרובה נצליח להגיע לאותם מחבלים שפעלו באזור רחוב מאיר נקר, וגם לאלו שביצעו את הפיגוע האחרון. אני משוכנע שהשוטרים המוצבים במקום עושים את הפעילות שלהם נאמנה. ישנה פעילות יותר חכמה, ויש יותר נחישות של השוטרים.
 
"כולם מבינים שנחצה פה קו. אנחנו כל הזמן התרענו בפני הדבר הזה, וכל הזמן מבקשים החמרה בענישה. לצערנו, חלק מהעצורים חוזרים על מעשיהם לאחר שישבו תקופות מאוד קצרות. חלקם קטנים מגיל העונשין, מתחת לגיל 12, ואי אפשר להביא אותם לבית המשפט. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה גם עם העירייה כדי להגביר את האמצעים – התאורה, המצלמות, המכשולים – ולמנוע את הישנות המקרים הללו".

אתה יכול להבטיח לתושבי השכונה שהם יכולים לנסוע בלילה בשקט?
"אני חושב שכרגע תושבי השכונה יכולים לנסוע שם בשקט. יש לנו שם פעילות רחבה, והיא תימשך כל זמן שזה יידרש או עד שנראה שהאיום הוסר".

כמעט בכל שנה נרשמים עימותים בהר הבית במהלך חגי תשרי. מוסלמים צעירים מכינים במסגד אל־אקצה מבעוד מועד מצבור של אבנים, סלעים, בקבוקי תבערה וזיקוקים כדי לסכל את עליית היהודים להר. במהלך הלילה הם מצליחים להבריח את אמצעי הלחימה, ומתבצרים במסגד לקראת המתקפה בבוקר. בריטואל כמעט קבוע פורצת המשטרה בשעות הבוקר המוקדמות לרחבת המסגדים ומתעמתת עם הפורעים. בתום העימותים, לאחר שהמתפרעים נהדפים, מתאפשרת עליית המבקרים היהודים להר.

אלא שהשנה נרשמה עליית מדרגה מדאיגה. הצעירים המוסלמים הצליחו להבריח לתוך המסגד מטעני צינור. אם המטענים הללו היו מושלכים לעבר המבקרים היהודים, האירוע היה מסתיים באסון שהיו יכולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת. למרבה המזל, למשטרת ירושלים היה מידע מודיעיני על הברחת המטענים. כוחות המשטרה, בפיקודו של מפקד מחוז ירושלים ניצב משה (צ'יקו) אדרי, פרצו לקראת השעה שש בבוקר לרחבת המסגדים והפתיעו את המתבצרים. בתום עימותים קשים נפתח ההר.

העימותים בהר נמשכו גם ביומיים הבאים של החג. "נמנע פה אירוע שהיה יכול לקחת אותנו למקומות אחרים, אירוע פח"עי שמהווה עליית מדרגה", אומר סגן־ניצב ארז תבור, סגן מפקד מרחב דוד שבתחומו הר הבית. "מרחב דוד, יחד עם כוחות תגבור ארציים, נערך מראש לכל תרחיש בעקבות תפיסת המטענים בדירה במזרח ירושלים לילה קודם לכן. השוטרים ולוחמי מג"ב סיכלו אירוע טרור בהר הבית".
 

איך מונעים בעתיד הכנסת מטעני צינור או אמצעי לחימה גרועים יותר?
"חלק מהדברים שאנחנו עושים הם חסויים, אבל אנחנו עושים הרבה פעולות כדי למנוע החדרה, לא רק של מטענים אלא של זיקוקים, אבנים ועוד. זה כולל פעילות בפן האנושי וגם בפן הטכנולוגי. אנחנו מקיימים לא מעט דיונים, גם ברמה המחוזית וגם ברמה הארצית בנושא של בידוק בשערי הר הבית.

"הדיונים האלה יתפסו תאוצה בימים הקרובים בעקבות החדרת המטענים. חשוב לציין שמשטרת ישראל פועלת לשמירה על הסטטוס־קוו וגם לשמירה על קדושת המקום, כאשר המתפרעים המוסלמים פוגעים קשות בקדושת המסגד הקדוש להם. ראינו את זה בימי החג בזריקת בקבוקי תבערה מתוך המסגד שגורמים להתפרצות אש, ובירי זיקוקים מתוך המסגד שיכולים לגרום לשריפה ושבירת אבנים על רצפת המסגד".
 
ניתן לעשות בידוק בשערים כשעשרות אלפי מוסלמים מגיעים לתפילות?
"אכן קשה מאוד בתפילת יום שישי או בתפילות הרמדאן לבצע בידוק כשנכנסים כל כך הרבה אנשים. בשביל זה יש לנו מישורים מודיעיניים נוספים שאנחנו פועלים בהם, כפי שקרה באירוע של הברחת המטענים. פעלנו במישור המודיעיני, ולכן ידענו על ההברחה והיינו ערוכים. אנחנו גם מתבססים הרבה מאוד על הנושא הטכנולוגי".

מדוע לא מונעים את ההתבצרות בלילה שלפני?
"זה משהו שאנחנו עובדים עליו. היו הרבה מקרים שבהם רצו להתבצר והצלחנו למנוע את זה, ויש מקרים שגם אותנו מפתיעים ובסופו של דבר מצליחים להתבצר. ברוב המקרים כשאנחנו יודעים ויש לנו מודיעין, אנחנו מצליחים למנוע את זה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...