הורים למיידי אבנים בי-ם: "אין לנו שליטה על הילדים"
הצעת חוק של שרת המשפטים איילת שקד, ושר הרווחה חיים כץ קוראת להטלת קנסות על הורים לילדים שהורשעו בזריקת אבנים. תושב סילוואן: "זו מלחמה אבודה, הילדים ניזונים מהרשתות החברתיות ויוצאים לרחובות"
לחץ על ההורים במזרח ירושלים ירגיע את הרוחות? שרת המשפטים, איילת שקד, ושר הרווחה, חיים כץ פרסמו היום (שישי) הצעת חוק חדשה תאפשר הטלת קנסות על הורים לקטינים אשר הורשעו בידוי אבנים. אך מראיונות ל-nrg ניכר שהילדים פועלים על דעת עצמם, ללא שליטת הוריהם, כך שהטלת סנקציות מסוג זה עשויה להתגלות כחסרת תועלת.עוד כותרות ב-nrg:
- חמינאי במתקפת ציוצים: "קודס תשוחרר מציונים"
- היה לוהט: אוגוסט האחרון – החם ביותר אי פעם
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התיקון לחוק מחיל את הטלת הקנסות על הורים לילדים שהורשעו - זאת, כתוספת לחוק הקיים כיום ומאפשר להטיל קנסות מסוג זה על הורי קטינים שנקבע כי ביצעו את העבירה אך לא הורשעו, כשלב ביניים בטרם מוגש כתב האישום. בטרם תוקן החוק, הטלת הקנסות אפשרה להביא לשיקומו של הקטין והחזרתו למוטב, מבלי שידבק בו הכתם הפלילי, ולגזור על תשלום פיצויים לנפגעים או קנס על הוצאות משפט.

ואולם, הצורך לחייב את ההורה ליטול חלק בהליך הפלילי המתנהל נגד ילדו נדרש גם במקרים בהם בית המשפט לא בחר בהליך הביניים, אלא דווקא הרשיע את הקטין. כך למשל, במקרים בהם ההורה אינו מגלה כל מעורבות בחיי ילדו או במעשיו, או מנגד, במקרים בהם ההורה מעודד את ילדו לביצוע העבירות, כפי שלעיתים קורה בתופעה של יידוי אבנים על ידי קטינים, על רקע אידיאולוגי.
אמנם, משיחות שנערכו עם תושבים בסילוואן, לא ברור אם התיקון לחוק אכן יתברר כיעיל. ההחלטה על החמרת הענישה נגד מתפרעים הצחיקה את מ', תושב סילוואן. "זה לא מה שיעצור את הצעירים הערבים מלזרוק את האבנים. בתי הכלא שלכם יתמלאו בעצורים, ולא תדעו מה לעשות בהם", הוא אמר אתמול, בהתייחסו לקביעה שיש לפעול ביד קשה נגד מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, בעת שהתגבשה הצעת החוק.
מ' הודה כי מידת ההשפעה של ההורים על הילדים קטנה מאוד. "הלוואי שהעיצומים הכלכליים והקנסות הכספיים היו הבעיה. אין לנו שליטה על הילדים. הם חשופים לתקשורת הרגילה ולרשתות החברתיות, שומעים ורואים את מה שקורה באל-אקצה, יוצאים לרחובות ופוגשים את כוחות הביטחון הישראליים שמנסים לבצע מעצרים. מפה עד להתפרעויות זה עניין של אלפית שנייה".
בהצעת החוק מובהר כי בית המשפט לא יחייב את ההורה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו - כך למשל, להראות כי הקטין ביצע את העבירה לא בשל הזנחה או חוסר אכפתיות מצד ההורה אשר מצדו נקט בכל הצעדים והאמצעים האפשריים על מנת להבטיח את התנהגותו החיובית של בנו ולמנוע ממנו להסתבך בביצוע עבירות, אך זאת ללא הצלחה, מסיבות שאינן תלויות בו.
"אנו נחושים מאוד במלחמה כנגד ניסיונות הפרות הסדר וידויי האבנים - כל ניסיון לבצע פעולות כאלה ימשיך להיתקל בתגובה חריפה מאוד", אמרה השרה שקד. "עד היום, שרר מצב אבסורדי בו לא ניתן היה לחייב את הורה הקטין שעבר עבירה בקנס או פיצוי לאדם שניזוק מהעבירה, אלא אם בחר בית המשפט שלא להרשיע את הקטין. הצעת החוק שמה סוף לאבסורד ומחזירה את האחריות להורים".

מ', חבר בוועד ההורים של בית הספר המקומי סיפר על יוזמות מקומיות לשינוי המצב - רשת של ועדות הורים שחברו יחד כדי לנסות לפעול מול הנוער, עד כה ללא הצלחה. "הבדיחה אומרת שכל תינוק פלסטיני נולד עם יד סגורה ובתוכה אבן. לצערנו אנחנו רואים שהבדיחה הפכה למציאות עצובה", אמר. "אנחנו בוועדה מנסים למנוע את ההתפרעויות בשכונות, וכאשר ילדים נעצרים אנחנו מתערבים גם בטיפול משפטי. קשה מאוד להגיד לילדים שלא יתעמתו עם כוחות הביטחון הישראליים, כשלילה קודם החברים שלהם נעצרו, וכשבפתח בית הספר מחכה להם ג'יפ שמתחיל לחקור אותם. מדובר במלחמה אבודה מראש".
מידי שנה מוגשים מאות כתבי אישום בגין אירועי התפרעויות ויידויי אבנים בקרב בני נוער, כאשר בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בעבירות אלה, וכיום כמעט כ-50 אחוז מכתבי האישום המוגשים בפרקליטות מחוז ירושלים הם כנגד בני נוער.
העימותים לא מסתכמים רק ביידוי אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה על כוחות הביטחון, אמר מ'. "המצב המתוח יוצר גם מתחים פנימיים. יש משפחות שמתנגדות לעימותים מול כוחות הביטחון, כי הן רוצות שקט. היו מקרים שאנשים כאלה פגעו פיזית בצעירים כדי למנוע מהם ליידות אבנים ובקבוקי תבערה על הישראלים. המעשה הזה גרר תגובה מהמשפחה של הילד שנפגע, וכך התחילו סכסוכי משפחות ואלימות בתוך השכונות. בנוסף יש גם גיוס של משתפי פעולה על ידי שב"כ, וזה רק מלבה את השנאה הפנימית. כולם חושדים בכולם, והעניינים מתחממים".
העימותים מול כוחות הביטחון בשכונות העיר ירושלים מתקיימים מדי לילה. מ' סיפר על המתרחש בשכונתו סילוואן: "כשיורד הערב הצעירים מתחילים לצאת לרחובות. במקביל יש עיבוי של כוחות הביטחון שנמצאים כמעט כל הזמן בשכונות, וזירת הלחימה מתגבשת. אנחנו התרגלנו לנשום גז מדמיע, לקולות הירי ולצעקות, וגם לפלישות בשעות המוקדמות של הבוקר לצורך מעצרים. הבעיה היא שהילדים הקטנים רואים את המציאות הזאת וחיים אותה. המשחקים והבידור שלהם בשעות הפנאי הופכים להיות מעקב אחרי חיילים שרודפים אחרי נערים, או תצפית על יידויי אבנים ובקבוקי תבערה. מה אפשר לצפות מאותם ילדים כשיגדלו?"
כשמנסים לקבל ממנו תשובות לגבי עתיד היחסים הוא מתקשה לגייס אופטימיות. "נושא הר הבית ומסגד אל-אקצה הוא פצצה שתעורר תמיד את המוסלמים כולם. בישראל צריכים להבין את זה. כל עוד יש ניסיונות לפגוע בנוכחות המוסלמית במקום, יהיו התפרעויות. תוסיף לזה את הלחץ המתמיד במרדף אחרי ארנונה, ביטוח לאומי ומס הכנסה של התושבים בשכונות הערביות מול אפליה מתמדת - ותבין שאין הרבה תקווה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg