42 שנה אחרי: מכתבי גורודיש נגד שרון נחשפים
"פקדתי על שרון לעצור. למרות זאת הוא המשיך בהתקפה ואיבד 20 טנקים", כתב האלוף גונן לרמטכ"ל זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים. במסמכי ועדת אגרנט מפרט גורודיש מקרים נוספים של הפרות פקודה ע"י שרון ודורש להעמיד לדין את קודמו בתפקיד
"הפרטים המובאים לעיל הינם אך חוליות בשרשרת ארוכה של הפרת פקודות ומשמעת בקרב מצדו של האלוף שרון, דבר שללא ספק גרם לדמורליזציה". 42 שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים מפרסם משרד הביטחון מסמכים חסויים מדיוניה של ועדת אגרנט שחקרה את התנהלות הדרג המדיני והצבאי לפני ובזמן המלחמה שהביאה למותם של 2,222 חיילי צה"ל. למרות עשרות השנים שחלפו המסמכים מעידים על עומק השבר של ההנהגה הישראלית – המדינית והביטחונית – בימים שלאחר שוך הקרבות.עוד כותרות ב-nrg:
• פגיעה בכוחות רוסיים וזליגת נשק: מה יגיד רה"מ לפוטין?
• בנו של תנ"צ ברכה: "לחשוב לפני מילה רעה"
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
הימים אופיינו בחילופי האשמות בין הדרגים השונים ובתוכם. העימות אולי המפורסם מכולם היה בין האלוף שמואל גונן (גורודיש) שהיה אלוף פיקוד דרום בזמן הקרבות לבין האלוף (במיל') אריאל שרון שהיה קודמו בתפקיד אלוף הפיקוד ובזמן המלחמה שימש כמפקד אוגדה 143.

ועדת אגרנט. גם שנים אחרי, מסמכיה ממשיכים לעורר עניין
צילום: סער יעקב לע''מ
מסמכי ועדת החקירה של המלחמה בראשותו של נשיא בית המשפט העליון השופט שמעון אגרנט המתפרסמים כעת מביאים בין היתר את מכתבי התלונה של גורודיש נגד שרון, המלמדים עד כמה ראה בו גורודיש כמי שפגע בלחימת צה"ל בחזית המצרית. מדובר במכתבים ששלח גורודיש לרמטכ"ל המלחמה, רב אלוף דוד אלעזר (דדו), והוא זה שהעביר ב-24 בדצמבר את המכתבים לידי ועדת אגרנט.
"עכשיו, כשהפסקת האש נראית יציבה, הריני מוצא כעיתוי מתאים לדרוש כי תורה לחקור את התנהגותו של האלוף שרון, ובאם יוכחו טענותי, להעמידו לדין", כתב האלוף גונן לרמטכ"ל ב-13 בנובמבר 73', "המשכת המצב הקיים לאחר מה שקרה, מביאה לדמורליזציה ולפגיעה באשיות הצבא".

מכתבו הראשון של גורודיש
צילום: באדיבות ארכיון משרד הביטחון
לבקשתו של רא"ל אלעזר, מפרט גורודיש את המקרים שהביאו אותו להלין על פועלו של שרון. בין היתר מאשים גורודיש את שרון באחריותו לקרב בו איבדה אוגדתו 20 טנקים. "ביום ג', 9.10.73, פתח האלוף שרון בהתקפה באזור 'טלוויזיה-חמוטל-מכשיר'. פקדתי על האלוף שרון, באלחוט, לעצור את ההתקפה בגלל היעדר סיכויי הצלחה. האלוף שרון קיבל את הפקודה ודווח כי ההתקפה הופסקה.
"בהאזנה לרשתות הקשר הפנימיות של האלוף שרון, הוברר לי כי בניגוד לדיווחי הנ"ל, ממשיך הכח שתחת פיקודו לתקוף באזור הנ"ל. קראתי לאלוף שרון בקשר לחדול מן ההתקפה אך לא נעניתי בקשר", כותב גורודיש. "יצאתי לחפ"ק של האלוף שרון, פגשתיו בזחל"ם שלו ופקדתי עליו במקום לעצור בהתקפה. האלוף שרון קיבל את הפקודה וענה כי יעצור בהתקפה. אך למרות זאת, לאחר עזיבתי את החפ"ק, המשיך האלוף שרון בהתקפה".
לטענתו של גורודיש, "בקרב זה איבד האלוף שרון כ-20 טנקים מכוחותיו ללא הצלחה בכיבוש יעד כלשהו. חלקם המירבי של הטנקים שאבדו נותרו על צוותיהם בשטח אויב. נוכח אירוע חמור זה, דרשתי לראשונה הדחתו של האלוף שרון מתפקידו".

גורודיש מפרט את האשמותיו נגד שרון
צילום: באדיבות ארכיון משרד הביטחון
אלוף פיקוד דרום מתאר מקרה נוסף בו סירובו של שרון לבצע פקודות גרם לכישלון בחזית מול הצבא המצרי. "בעת ההתקפה על מיסורי סירב האלוף שרון למלא אחר פקודתי לתגבר את חטיבה 600 בהתקפתה על מיסורי. הוא עמד בסירובו למרות שהזהרתיו כי אין בכוחה של חטיבה זו לבצע את המשימה ללא תגבור משמעותי.
"לאחר שהפקודה לתגבור חטיבה 600 הועברה לאלוף שרון בפעם נוספת ע"י רב-אלוף בר-לב, יצא האלוף שרון ידי חובתו בתגברו את החטיבה ע"י 5 טנקים בלבד שהועברו מחטיבה 14 לחטיבה 600. משימתה של חטיבה 600 נכשלה מפאת היעדר כח מספיק".
בהמשך מפרט האלוף גונן מקרים נוספים בהם שרון התעלם מפקודותיו: "העברות בהן הנני תובע את האשמתו הן כדלקמן: א. אי מילוי משימות שהוטלו עליו בקרב. ב. אי ביצוע פקודות בקרב. ג. סירוב למלא פקודה בקרב. ד. חוסר דבקות במטרה כפי שהכתבה על ידי הפיקוד כחוק ופעולות בניגוד למטרה זו. ה. עקיפת צינורות הפיקוד בקרב. ו. פגיעה במשמעת, בערכים ובאשיות הצבא".

דדו וגורודיש בחזית
צילום: איתן חריש לע''מ
לגורודיש אין ספק מה יש לעשות עם האלוף הסורר: "הפרטים המובאים לעיל הינם אך חוליות בשרשרת ארוכה של הפרת פקודות ומשמעת בקרב מצדו של האלוף שרון, דבר שללא ספק גרם לדמורליזציה. כל הפרטים הנ"ל וכן רבים נוספים דוגמתם, ניתנים להוכחה בעדויות של קצינים שנוכחו בעת האירועים, של אנשי קשר שהפעילו את מכשירי הקשר וכן ברישומים והקלטות שנעשו בעת הקרב".
לאחר שרא"ל אלעזר העביר את המסמכים לוועדת אגרנט הוא זכה למענה מיו"ר הוועדה שמאשר את קבלת המסמכים ומציין כי הוועדה תחקור את כל הדברים "בבוא הזמן ולפי סדרי העבודה שהיא קובעת לעצמה". אגרנט מדגיש כי "מובן מאליו שחקירת הוועדה אין בה כדי למנוע נקיטת צעדים אחרים, המתחייבים מן החוק".
מסמך נוסף שפורסם באותו נושא הוא מכתב שנשלח שמונה חודשים לאחר שהשופט אגרנט אישר את קבלת המסמכים מדדו. מדובר במכתב שנשלח ב-9 באוגוסט 74' על ידי דוד ברטוב, מזכיר ועדת אגרנט, אל האלוף (במיל') אריאל שרון בחוות השקמים שנושא את הכותרת "דחוף".
"בעדותך בפני ועדת החקירה נשאלת בדבר יומן האוגדה שפקדת עליה, והשבת כי תחפש אחריו בתוך מסמכי האוגדה המצויים ברשותך", כתב ברטוב, "היומן דרוש לוועדה באופן דחוף ביותר והיא מצפה לתשובתך המיידית". ככל הידוע, עד היום לא נמסר יומן המבצעים לוועדה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg