עליה של 30% בגיוס חרדים: "לא לכולם מתאים ללמוד"

למרות הסתה חריפה מצד קיצוניים, בצה"ל טוענים כי העלייה בגיוס החרדים נמשכת. משרתים במסלולי שילוב ייעודיים, מספרים על החלפת המדים בדרך הביתה ומשוכנעים כי אפשר לשמור על אורח חיים חרדי במקביל לשירות

"שואלים אותי איך אתה מסתדר בתור חרדי בצבא", פוצח סגן י' במונולוג נרגש. "נוצרה סוג של סטיגמה שחרדי וצבא לא מסתדרים יחד. זה משהו שצריך לשבור. אני מכיר מישהו שמשרת בצה"ל ואמר לאבא של אשתו שהוא עובד במחשבים. חמיו אמר לו שאם הוא עובד בבורסה זה בסדר, אבל אם הוא עובד בצבא זה לא טוב. לעבוד בעזריאלי, מול הקריה, זה טוב, אבל בצבא זה לא טוב. למה? ככה. קניון עזריאלי נראה לי קצת יותר מסוכן מבחינה רוחנית מאשר הצבא. בצבא יש לך הגנה של פקודות וכללים, וזה הרבה יותר מתאים מבחינה דתית".

עוד כותרות ב-nrg:
- האיחוד האירופי: חשש מעליית הימין הקיצוני
- סערת החופשות חוזרת? "להעביר את החופש הגדול לחגי תשרי"
- כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו

הוא בן 29, מתגורר בבני־ברק, נשוי ואב לשלושה. בנערותו למד בישיבה התיכונית החרדית 'היישוב החדש' בתל־אביב, ועשה בגרות מינימלית. משם המשיך לישיבה גבוהה בירושלים, ואחרי נישואיו למד כשנתיים בכולל. הוא התגייס לפני חמש שנים מתוך רצון לפרנס את משפחתו, לאחר שלא היה יכול עוד להסתמך רק על מלגת הלימודים הדלה ועבודתה של אשתו.

מלחמת גיוס. ''לאט לאט אנשים אצלנו רואים את האור'' צילום: אבישג שאר-ישוב

"אני נותן וגם מקבל פה הרבה", אומר י'. "לאט לאט אנשים אצלנו רואים את האור ומכירים את הצבא באמת. הגיוס נעשה בהדרגה, ולא בזבנג וגמרנו. בסופו של דבר נגיע למקום הרבה יותר טוב". שמו ופניו של סגן י', המשרת בתפקיד מסווג באגף התקשוב, אינם יכולים להיחשף בשל נוהלי הצבא. אילו הדבר היה תלוי בו, סביר להניח שהוא היה עושה זאת ללא בושה וחשש.

בגיל 27 יצא י' לקורס קצינים, לדבריו בלי הנחות. הוא בלט בנוף לא רק בשל היותו אז החרדי היחיד בבה"ד 1, אלא גם על רקע גילו שהיה קרוב יותר לגילם של מפקדי הפלוגות מאשר לצוערים. במהלך הקורס ילדה רעייתו. "הבנתי שאני רוצה להתקדם, ואשתי תמכה בי. עשיתי תפקידים שונים ביחידה שאני נמצא בה, ועוד מעט אני עובר לתפקיד נוסף בתוך היחידה. לאט לאט מתקדמים".

סמל ישראל, בן 26, מתגורר בעיר חרדית באזור ירושלים. הוא מבקש שלא לפרסם את שם משפחתו או את פניו, אולי מחשש שייפגע בידי גורמים המתנגדים לגיוס. הוא עלה על מדים לפני כשלוש שנים, לאחר שלדבריו נפל בין הכיסאות ולא מצא את עצמו בעולם הישיבות. עכשיו הוא משרת כבודק תוכנה באגף התקשוב, וחתם על שירות קבע לשנה נוספת, רביעית. "ההחלטה להתגייס הייתה מקצועית", הוא אומר. "זה לא סוד שרוב החבר'ה שמגיעים לכאן עושים את זה כדי לרכוש מקצוע וניסיון, ומהבחינה הזו שנה אחת נוספת בצבא לא תזיק".

שניהם מגדירים את עצמם כחרדים לכל דבר. בערבים או בסופי שבוע, כשהם לא נמצאים בצבא, הם מקדישים מזמנם ללימוד תורה. גם במהלך היום, בהיותם בבסיס, ניתנת להם שעה שלמה ללימוד, כחלק מנוסחת השילוב של צה"ל לחיילים חרדים. "שואלים את אשתי אם היא לא מפחדת שאדרדר בצבא מבחינה רוחנית", מספר ישראל. "אפשר להיות בצבא ולהמשיך באורח החיים שלך. אני לא חושב שהצבא שינה משהו באורח החיים שלי או של המשפחה. נשארנו כמו שאנחנו". סגן י': "בבוקר אני קם מוקדם כדי להספיק ללמוד ולהתפלל, ובערב אני משתדל ללמוד בחברותא וללכת לשיעורים. לא מזמן סיימתי ש"ס. אפשר גם וגם, זה לא סותר".

תהליך הדרגתי שפועל בצורה נכונה. רס''ן ווקנין יחד עם סמל ישראל וסגן י' צילום: אבישג שאר-ישוב

סמל ישראל, בן 26, מתגורר בעיר חרדית באזור ירושלים. הוא מבקש שלא לפרסם את שם משפחתו או את פניו, אולי מחשש שייפגע בידי גורמים המתנגדים לגיוס. הוא עלה על מדים לפני כשלוש שנים, לאחר שלדבריו נפל בין הכיסאות ולא מצא את עצמו בעולם הישיבות. עכשיו הוא משרת כבודק תוכנה באגף התקשוב, וחתם על שירות קבע לשנה נוספת, רביעית. "ההחלטה להתגייס הייתה מקצועית", הוא אומר. "זה לא סוד שרוב החבר'ה שמגיעים לכאן עושים את זה כדי לרכוש מקצוע וניסיון, ומהבחינה הזו שנה אחת נוספת בצבא לא תזיק".

שניהם מגדירים את עצמם כחרדים לכל דבר. בערבים או בסופי שבוע, כשהם לא נמצאים בצבא, הם מקדישים מזמנם ללימוד תורה. גם במהלך היום, בהיותם בבסיס, ניתנת להם שעה שלמה ללימוד, כחלק מנוסחת השילוב של צה"ל לחיילים חרדים. "שואלים את אשתי אם היא לא מפחדת שאדרדר בצבא מבחינה רוחנית", מספר ישראל. "אפשר להיות בצבא ולהמשיך באורח החיים שלך. אני לא חושב שהצבא שינה משהו באורח החיים שלי או של המשפחה. נשארנו כמו שאנחנו". סגן י': "בבוקר אני קם מוקדם כדי להספיק ללמוד ולהתפלל, ובערב אני משתדל ללמוד בחברותא וללכת לשיעורים. לא מזמן סיימתי ש"ס. אפשר גם וגם, זה לא סותר".

חבר מביא חבר

בצה"ל משרתים כיום 4,500 חיילים חרדים. בשנה הבאה, עם הגדלת יעדי הגיוס בהתאם לחוק שהתקבל בכנסת בתחילת 2014, עתיד מספרם להגיע לכ־5,000. צה"ל עוסק באיתור, שיבוץ והשמה של חיילים חרדים וגם מלווה אותם באמצעות עמותות אזרחיות אחרי השחרור, במטרה למצוא להם מקומות עבודה ולשלב אותם בחברה הישראלית.

רס"ן אמיר ווקנין הוא ראש מדור שילוב חרדים באגף כוח אדם. הוא עוסק בתחום כבר 11 שנים, ובין היתר מילא תפקיד פיקודי בגדוד נצח יהודה, המכונה ׳הנח"ל החרדי׳. לדבריו, הקמת הגדוד בסוף שנות התשעים ופתיחת מסלולי שח״ר (שילוב חרדים) עשור לאחר מכן, הן לא פחות ממהפכה בתחום. "בשנת 2007 גייסנו 300 חרדים, ובשנת הגיוס שעברה גויסו 2,226 חיילים חרדים. מדובר בעלייה של כמעט פי שבעה".

לדבריו, החרדים המתגייסים לצה"ל אינם באים רק בעקבות פרסום בכלי התקשורת ומאמצי גיוס שהצבא יוזם, אלא גם בדרך של חבר מביא חבר. "כשחייל חרדי מרוצה ומרגיש שנותנים לו לשמור על אורח חייו ושהוא מקבל הכשרה לקראת האזרחות, הוא מספר על זה לחבריו והם באים בעקבותיו. מדובר לרוב בצעירים שמגיעים עם ידע בסיסי של ABC ולוח הכפל, ומסיימים עם תעודת בגרות או לימודי מקצוע".

''מי שעוזב את עולם הישיבות צריך פתרון'' צילום: יוסי אלוני

יעד הגיוס לכל שנה נספר מיולי ליולי, ובשנת הגיוס 2014 הוא עמד על 2,300 חרדים. כאמור, בפועל גויסו 2,226. היעד שהוצב לשנת הגיוס 2015 שתסתיים בקיץ הבא הוא 2,700 צעירים, ובשנה שלאחריה 3,200. בצה“ל מעריכים שיעמדו במספרים הללו.

"אנחנו רושמים מדי שנה גידול של בין עשרים לשלושים אחוזים בשילוב חרדים. הגידול הזה לא מושפע מהפגנות או הפרעות שונות", טוען רס"ן ווקנין. "זהו תהליך הדרגתי שמתנהל בצורה נכונה. הציבור החרדי גדל, ואם פעם כולם עבדו בתוך הקהילה ומצאו את עצמם עם מלגות והכנסות שונות, היום יש רבים שלא מתאים להם ללמוד כל היום והיכולת שלהם להתפרנס הולכת וקטנה. הציבור מבין שמי שעוזב את עולם הישיבות צריך פתרון".

אז השיקול של מי שמגיע לכאן הוא כלכלי?
"אני לא בוחן את האדם מדוע הוא הגיע אלינו. נכון שהרוב רוצים למצוא מסגרת ופרנסה למשפחה, אבל כשהם משרתים כאן הם מבינים את החשיבות של הצבא ושל הפעולות שהם עושים כחיילים - אם זה לעצור דברים במדינות אויב או פעילות רגישה וחשובה אחרת. אחרי שחייל חרדי משרת פה שנה, שנתיים או שלוש, ודאי שהוא מבין את הערך של זה ומדבר אחרת על שירות בצבא".

הנתונים שמציג הצבא באשר לשיעורי גיוס החרדים, מעוררים לעתים ספקות ושאלות. לא אחת אפשר לפגוש חיילים המשרתים במסלולי שח"ר, שחזותם או אורח חייהם אינם נראים חרדיים. "כשמדברים על שילוב חרדים אנחנו מדברים על בוגרי החינוך החרדי, כאלה שלמדו לפחות שנתיים בין גיל 14 ל־18 במוסד חרדי", אומר ווקנין. "ישיבת הר המור למשל לא נחשבת חרדית לצורך העניין, וכך גם ישיבות גבוהות ציוניות אחרות".

לדבריו, ייתכן שיש כאלו שנושרים בדרך, אך אין לו יכולת להשפיע עליהם ולחייב אותם לקיים אורח חיים דתי, אף שהיו מקרים שבהם חיילים שהתגלה ששיקרו באשר לאורח חייהם התורני, נפלטו למסלולי שירות רגילים. "כשצעיר חרדי מתגייס הוא חותם על זה שהוא דתי ושומר שבת ושהוא מבקש תנאים של חייל חרדי", אומר ווקנין. "אם במשך הזמן הוא החליף כיפה או הפך להיות חילוני אין לי שליטה על זה, אבל ודאי נקפיד לברר מראש שהוא למד במסלול חרדי לפני הצבא. יש גם מקרים חריגים של כאלו שאנחנו מדיחים אותם מהמסלול".

בקסבה של בית שמש

גורמים חרדים קיצוניים מקיימים בחודשים האחרונים קמפיין הסתה ארסי נגד הגיוס לצבא ונגד חרדים העוסקים בגיוס צעירים לצה"ל. בין היתר הופצה חוברת שנשאה את הכותרת "הציידים - הפנים והשמות של ציידי הנשמות". אחד ה'ציידים' הללו הוא יוסי כהן, ראש מדור שילוב חרדים באט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה), שעל ביתו אף רוססו כתובות גרפיטי. "ראש הנחש בתוכנית שילוב חרדים בצה"ל... מטפל אישית באגוזים קשים לפיצוח... מושחת ורודף בצע", נכתב עליו בחוברת, החושפת פרטים אישיים של המגייסים ואת הקהילה שאליה הם משתייכים.

על מגייס אחר נכתב כי הוא "מנהל אורח חיים נהנתן ומתירני, מכור להתחככות בצמרת הצבא ובמפורסמים". מגייס נוסף מואשם בכך שהוא "קורא למרד בחסידות גור" שאליה הוא משתייך, ואחר מתואר כ"נער מופרע והולל, מתבהם ופורץ גדרות, מגייס למען כסף, ריגושים ומציאת חן".

הציידים - קמפיין קיצוני נגד גיוס חרדים צילום: מתוך החוברת

"למי שמפיצים את החוברת הזו יש שתי מטרות", טוען סגן י'. "אחת היא למנוע את הגיוס של האדם הבא, והשנייה היא ליצור בידול ולסמן סוג של חברה חדשה בתוך החברה החרדית, ולהגיד שאלה לא חרדים. זה קשה, ולפעמים גם מתרחשים מצבים של אלימות".

"ברגע שהילד שלך שומע שזה מוקצה מחמת מיאוס, הוא לא יתקרב לזה", אומר סמל ישראל. "אני מכיר עד היום כאלה שמספרים שהם עובדים במחשבים ואף אחד לא יודע שהם בצבא". ישראל עצמו חווה תקיפה אלימה אחרי שהתגייס. במהלך ביקור ב'קסבה של בית־שמש', כהגדרתו, התחיל אדם מסוים לצעוק עליו ולהקניט אותו, ולאחר כמה דקות חזר עם תבנית ביצים מתוך כוונה להשליך אותן עליו, אלא שבאותו רגע הצליח ישראל לחמוק ולעלות לאוטובוס.

ישראל נוהג בדרך כלל להחליף את מדיו ללבוש חרדי לפני שהוא מגיע לביתו. "זה לא בקטע של בושה", הוא אומר, "אני פשוט לא רוצה בעיות. תמיד יהיו קיצוניים, ואם אנשים מסתכלים על זה מוזר ולא אוהבים את זה, אז אני לא חייב להראות להם את זה. כמה פעמים כשהלכתי במדים ילדים צעקו לעברי קריאות גנאי. אני מעדיף להימנע מזה".

מנגד, הוריו של סגן י' מתגוררים בלב בני־ברק וביקשו ממנו שלא יבוא אליהם כשהוא לבוש במדים. הוא השיב להם שאינו צריך לפחד מאף אחד. "אני לא בא להתריס ולהתעמת עם אנשים, אבל אני לא צריך לרוץ הביתה להחליף מדים אם אני רוצה להיכנס בדרך להתפלל".

אני שואל את סמל ישראל ואת סגן י' מה היו מתקנים במערך הגיוס. "אנשים שרוצים לעשות את הצעד הזה מסתובבים עם הרבה סימני שאלה", אומר סגן י'. "הצבא מבין היום טוב יותר את הציבור החרדי, אבל עדיין אפשר לשפר. צריך לשאול כמה מפקדים יודעים להתמודד עם חייל חרדי. בבה"ד 1 אין עדיין דגש על החייל החרדי. המפקדים שיוצאים משם לומדים הרבה על מיעוטים ועל פסיפס אנושי שלם של החברה, אבל על חרדים אין כלום וזה פספוס. יכול להיות שבאכ"א עושים הכול, אבל החייל הפשוט רואה את המפקד שלו. הרבה מההצלחה או הכישלון של החייל תלויים במפקד הישיר שלו. בעניין הזה יכול להיות שהצבא עוד לא מוכן במאה אחוז".

נציגי אכ"א גיבשו יחד עם משטרת ישראל צוות שעוסק במקרי האלימות שבהם נתקלים חיילים חרדים ומגייסים. "אנחנו מעבירים להם כל מידע שמגיע אלינו", אומר רס"ן ווקנין. "אני מניח שזה ייתן תוצאות. כבר נעצר בחור חרדי שתקף חייל, והמשטרה טוענת שיהיו עוד מעצרים".
הקמפיינים הללו עלולים לפגוע בגיוס?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg