"ישראל כשלה בעצירת האיחוד מסימון מוצרים"

מומחים למשפט בינלאומי ערכו מחקר על מדיניות משרד החוץ והממשלה בנוגע להליך סימון מוצרים מהתנחלויות שיוזם האיחוד האירופי. "יש לעבור להתקפה משפטית ולפנות לבוררת בינלאומית"

אריאל כהנא | 24/9/2015 23:30
תגיות: האיחוד האירופי,סימון מוצרי התנחלויות,
מחקר חדש של מומחים למשפט בינלאומי, פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' מאוניברסיטת שיקגו, ופרופ' אבי בל מאוניברסיטת בר אילן, קובע כי ישראל יכולה לעצור, ולכל הפחות לעכב, את הליך סימון המוצרים מהתנחלויות שיוזם האיחוד האירופי. על פי המסמך, בגלל שמדובר בצעד המנוגד לחוק הבינלאומי, פנייה לבוררת בינלאומית עשויה להיות צעד פרקטי בלחימה נגד ההחלטה.

במחקר שערכו השניים עבור פורום קהלת, עמותה הפועלת לעגן את זכות העם היהודי למדינה עצמאית בארץ ישראל בחוק וחיזוק הדמוקרטיה, הם תוקפים בחריפות את גישת משרד החוץ בפרט והממשלה בכלל. "המדיניות של משרד החוץ נכשלה באופן מוכח. הם טענו שמדיניות מסוימת תעבוד והיא כשלה. הם חזו תרחישים מסוימים והתבדו. הגיעה השעה לעבור למתקפה משפטית", אמר פרופ' קונטורוביץ'.

עוד כותרות ב-nrg:
ניו זילנד סוערת: הדגל החדש ידמה לצלב קרס?
גם בירושלים נרתמו לזיהוי ילדיו של הצאר האחרון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
nrg ניוזלטר דיוור יומי

במסמך סוקרים השניים את צעדי הענישה שהאיחוד האירופי (להלן: א"א) נוקט כלפי ישראל בשנים האחרונות, את יחס האיחוד למקרים אחרים של סכסוכים טריטוריאליים, ואת לשון הסכמי הסחר הבינלאומיים. מסקנתם החד משמעית היא שישראל חייבת להתחיל בהליכים לקראת תביעת בוררות נגד הא"א, שכן טובים סיכוייה לנצח ובכל מקרה אין לה מה להפסיד.
 
צילום: קובי גדעון, לע''מ
בנימין נתניהו עם פדריקה מוגריני לפני שנה צילום: קובי גדעון, לע''מ

השניים מאשימים כאמור את משרד החוץ באי הבנה מספקת של המצב המשפטי ובחוסר אומץ לנקוט בפעולות המתבקשות. לטענתם, רק מדינת ישראל הרשמית החתומה על אמנות הסחר הבינלאומיות, יכולה להתניע את התהליך. "אפילו אם נכונה עמדת האיחוד ביחס לשטחים, סימון המוצרים וסנקציות אחרות מנוגדים לאמנות הסחר הבינלאומיות ולכן מהווים הפרת חוק. אם למדינת ישראל אין את הרצון לעמוד על זכויותיה המשפטיות איש לא יעשה זאת במקומה. הצעדה האיטית והבטוחה של האיחוד האירופי לקראת הטלת סנקציות על ישראל מראה שהלובי האנטי ישראלי בבירוקרטיה של האיחוד האירופי ממשיך בפעולתו. אם ישראל לא תילחם חזרה, המצעד הזה גם ימשך", הזהיר קונטורוביץ'. 

לדבריו דווקא ההחלטה הצפויה לסמן מוצרים, "מספקת לישראל סיכוי ריאלי להעלות את התיק המשפטי המוצדק שיש לה, בפני פורום עצמאי ולא מוטה שיהיה אפקטיבי הרבה יותר מהמאמצים הדיפלומטיים שנקטה עד כה. הליך הבוררות במוסדות ארגון הסחר העולמי הוא כזה שמדינות קטנות יכולות לנצח מדינות מאוד גדולות וזה קורה כל הזמן".
 
צילום: איי.אפ.פי
בניין האיחוד האירופי צילום: איי.אפ.פי

המחקר נערך בחודשים האחרונים על ידי פורום קהלת לקראת ההנחיה הצפויה של האיחוד האירופי ל-28 המדינות החברות בו, לסמן מוצרים ישראליים המגיעים מרמת הגולן, מירושלים המורחבת, מיהודה ומשומרון במדבקות מיוחדות. בירושלים אין מידע מדויק על דרך הסימון או על המועד שבו יתפרסמו ההנחיות. עם זאת, על סמך תקדימי העבר ברור שבתשתיתן אפליה על רקע מוצא אתני, שכן לסחורה פלשתינית שתשווק באירופה לא יוצמדו מדבקות.

במשרד החוץ מוטרדים מאוד מההנחיות הצפויות וסבורים שמדובר בצעד חמור מאוד. הא"א טוען באופן רשמי שלא מדובר בחרם, לא על מוצרים מיו"ש ולא על ישראל. לטענתם סימון המוצרים מתחייב על פי החוק הבינלאומי ונועד להגן על הצרכנים האירופים. מנגד, למערכת המדינית בישראל הן בדרג הפוליטי, הן בדרג המקצועי, אין ספק שמדובר הצעד משמעותי שמקדם האיחוד במטרה לגלגל חרם שקט על ישראל ולפגוע בכלל הייצוא לאירופה.

האווירה הכללית במשרד היא שבשל יחסי הכוחות הלא שוויוניים בין האיחוד לישראל (כשליש מהייצוא הישראלי מופנה לא"א, בשעה שאחוז אחד בלבד מייצוא האירופי מופנה לישראל), ובשל עוצמתה הפוליטית הרבה של הנציבות האירופית, הקרב מולה אבוד.

בירושלים מתכוונים כעת להפנות את המאמצים למספר מדינות אשר יש סיכוי שיחליטו לא לאמץ את הנחיות הנציבות. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי צפויה לצאת לסדרת ביקורים בבירות אירופה, ושגרירויות ישראל ביבשת צפויות לפעול באותו כיוון, לכשיתפרסמו ההנחיות. בראש ובראשונה מקווים בישראל שגרמניה, בה סימון סחורה יהודית בשנות ה-30 היה אות מבשר רעות, תימנע מנקיטת הליך בעל ניחוח דומה. עם זאת, אין כל ערובה שהמדינות ייענו לבקשה ישראלית כזו.

לדברי הפרופסורים, הבעייתיות הקשה ביותר שבצעד האירופי היא האפליה. בתמצית, מסביר המסמך, הצעד שמתכוונים לנקוט האירופים נגד ישראל הם לא מפעילים נגד אף מדינה אחרת הנתונה בסכסוך טריטוריאלי. "נכון להיום מתנהלים ברחבי העולם כ־200 סכסוכים לגבי ריבונות טריטוריאלית. על אף שכיחותם, מעולם לא תיקן האיחוד האירופי באופן חד־צדדי תקנה הדורשת סימון גיאוגרפי של מוצרים באופן הסותר את תעודות המקור של המדינה המייצאת". יצוין, כי גם במקרים האחרים הא"א לא מקבל את טענות המדינה השולטת בשטח.

גורמים מדיניים אמרו כי הסיבה שבישראל מעדיפים שלא לפנות לארגון הסחר הבינלאומי היא העובדה שהארגון דורש מהמדינות בהן הוא מטפל, הגדרה ברורה של גבולותיהן, מה שישראל מסרבת כידוע להגדיר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...