פיתוח ישראלי: לולב שטרי חצי שנה לאחר הקטיף
ד"ר דוד קניגסבוך, חוקר במכון וולקני: "עד השנה נקטפו הלולבים כחודש וחצי לפני החג, ורבים התייבשו והתעפשו. היום אפשר לקטוף לולבים כחצי שנה לפני החג, ולשמור עליהם באיכות יפה וטובה מאוד"
המוח היהודי לא מפסיק לספק פתרונות: לאחר עשרות שנים שבהן נאלצו סוחרי הלולבים לייבא סחורה מאל-עריש שבמצרים, נרתמו חוקרים ישראלים כדי להאריך את חיי המדף של לולבים מגידול מקומי, כדי שיוכלו להיקטף מוקדם בעונה ולשמש, כשהם טריים ורעננים, גם בחג סוכות. הארכת חיי הלולבים מאפשרת וקטיפתם המוקדמת מאפשרת לעצים להצמיח לולבים חדשים לצורכי השוק.
עוד כותרות ב-nrg:
הנשיא ריבלין: "תמיד הפתעת מוטי, אבל הפעם הגזמת"
רוסיה האשימה את פולין במלחמת העולם השנייה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"עד השנה נקטפו הלולבים החל מחודש וחצי לפני החג. חלק הארי שלהם התעפש והתייבש כשהגיע לשווקים. היום אפשר לקטוף לולבים כחצי שנה לפני החג, ולשמור עליהם באיכות יפה וטובה מאוד" – כך אמר ל'מקור ראשון' ד"ר דוד קניגסבוך, חוקר במחלקה לאחסון במכון וולקני.
"לקחנו את הלולבים ובודדנו את המשתנים. קודם כול ניסינו להשמיד לחלוטין את גורמי המחלה והעיפוש שעל הלולב, ואחר כך התחלנו לעבוד על שאר המשתנים שגרמו נזק ללולבים. בנוסף לכך טיפלנו בנושא האחסון: ראינו שלולבים שנאגדו בקשירה חשופים יותר להתעפשות וריקבון, וכמו כן לולבים שאוחסנו במזגן התייבשו תוך זמן קצר".
למעשה, הלולבים עוברים כעת טיפול מיד לאחר הקטיף. "לאחר החיתוך טובלים את הלולבים בתמיסה לזמן קצר ונותנים להם להתייבש. השכבה הדקיקה של הלחות שנשארת על הלולב מונעת מהפטריות להתפתח. החלק השני של הפתרון היה פיתוח אריזות ששומרות על רעננות הלולבים במשך האחסון בקירור, שמידת החום שבו עומדת על כ-12 מעלות".
ענף הלולבים בישראל מתרכז באזור בקעת בית-שאן ועמק הירדן. בעוד שאת התמרים האהובים ביותר מניבים עצים מזנים כמו 'מג'הול' וזנים דומים, את התמרים מזן 'דרי' הטעם הישראלי פחות אוהב. אך בכל הקשור ללולבים – זהו הזן המנצח.
יודעי דבר ומבקשי הידור יעשו הכול כדי להניח את ידם על לולב מהזן הזה: "מה שמאפיין את ה'דרי' זה שהתיומת (קצה העלים - י"ק) שלו סגורה לגמרי. אלה עלים עבים וחזקים מאוד, ולכן אנשים משלמים עליהם הרבה כסף", הסביר קניגסבוך. בשוק המקומי הקרוב לביתכם תוכלו למצוא לולבים מזן זה במחיר של כמאתיים שקלים. עם זאת, החקלאים מעידים כי בדומה לנעשה בשוק פירות והירקות - את עיקר הרווחים גורפים המשווקים והמוכרים, ולא החקלאים שגידלו וקטפו את הלולבים.
יקותיאל (קותי) מרזל, מגדל תמרים מקיבוץ שלוחות שבעמק בית-שאן, התרגש גם הוא מהפיתוח המהפכני. אם בעבר תמר מזן 'דרי' היה גידול לא כלכלי, הרי שכיום המצב השתנה לחלוטין: "הלולבים הם למעשה הצימוח הצעיר של כף התמרים. עם עליית הטמפרטורות מצמיח העץ צימוח ירוק יותר ויותר מהר, ולכן ככל שאנחנו יכולים להקדים את הקטיף אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותו העץ בשביל להוריד את הלולב כשהוא בצורה המתאימה ביותר. זה מכפיל פי שניים וחצי את כמות הלולבים שהורדנו לפני עשור. היום למעשה אנחנו מגדלים את עצי התמר בשביל הלולבים, ומכיוון שיש לו פרי שהוא גם בעל ערך, אנחנו משלבים בין שניהם. אם הייתי מגדל רק פרי, יכול להיות שהייתי צריך לוותר על העצים".
ד"ר קניגסבוך, ממפתחי שיטת השימור, העיד כי מאחורי הפיתוח עומדת אידיאולוגיה של ממש: "כאשר התחלנו את הפרויקט היו בארץ 4,500 דונם של הזן 'דרי'. כיום שטחי הגידול של זן זה גדלו לפחות פי ארבעה. הקיבוצים מתפרנסים מזה בכבוד, ואני רואה בזה מעשה ציוני - לתת פרנסה לאנשים בפריפריה בכבוד, ועוד לצורך מצווה חשובה כזו לעם ישראל. לפני שלוש שנים אמר לי אחד ממרכזי הענף באחד הקיבוצים: 'אין חוטר שיורד מהעצים ולא ניטע חזרה באדמה'. אם אנחנו יכולים לעזור לחקלאים כאן להחזיק את המטעים ואת בקעת הירדן, אז עשינו משהו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם