מיו"ש לגוש דן: הציונות הדתית של המפכ"ל
הכירו את המניין של רוני אלשיך, שבבית הכנסת שלו בגבעת שמואל מתקבצת האליטה המגזרית - עו"ד רז נזרי, לצד בכירים בשוק ההון דוגמת משה ארנסט, פרופסורים מבר אילן ומדענית בעלת שם עולמי
בימים האחרונים הבחינו תושבי גבעת שמואל בתופעה מוזרה: צוותי צלמים וכתבים גדשו את הרחובות בניסיון לצלם ולראיין את ה"גבור המקומי" החדש: רוני אלשיך, סגן ראש השב"כ ומועמדו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן לתפקיד המפכ"ל.עוד כותרות ב-nrg:
- פוטין עונה לאובמה: "רק אסד נלחם בדאעש"
- חיים על מאדים? מים התגלו על פני הכוכב
-כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
זהותו של אלשיך, שעבר לפני מספר שנים לעיר הקטנה שנמצאת בין פתח תקווה לבני ברק, הותרה לפרסום בתחילת השבוע על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו – האיש שמוסמך לעשות כך לפי החוק. מאז חשיפתו, מעכלים תושבי גבעת שמואל את העובדה שהם עשויים להיתקל במפכ"ל הבא במכולת או בפינת הרחוב. יש שאף יאמרו כי מדובר בשינוי תדמיתי חשוב לעיר שהתפרסמה בעבר בעיקר בגלל פעילותה של משפחת אלפרון.
לאחר שעבר לגבעת שמואל, הצטרף אלשיך ל"שירה חדשה", קהילה דתית לאומית יוקרתית, עליה נמנים משפטנים, פרופסורים, כלכלנים רופאים וחוקרים. עובדה זו מצטרפת לכך שמינויו של סגן ראש השב"כ חובש כיפה סרוגה ותושב התנחלות בעברו, מגיע על רקע מתיחות בין פלגים מסוימים בחברה הדתית הלאומית לבין צה"ל ושירות הביטחון הכללי, לאחר פיגוע ההצתה בכפר דומא ובעקבות הנחיית שר הביטחון לעשות שימוש בצווים מנהליים כלפי יהודים.
אלא שהאווירה ששוררת בגבעות בנימין ושומרון לא בהכרח מייצגת את כלל הציבור הדתי לאומי. ה"גבעה" האחרת, כפי שהיא מכונה בקרב תושבי גבעת שמואל, והקהילה בה חבר אלשיך, היא אחד הסמלים לרצון של חלק גדול מהמגזר הדתי לאומי להשתלב בעשייה הציבורית בישראל.
"במהלך מבצע חומת מגן, עשרה אחוזים מהגברים של הקהילה היו מגוייסים. הקהילה נרתמה לסייע למשפחות שנשארו בלי אבא כמה שבועות. בצוק איתן היו חלק מבני הקהילה בתוך רצועת עזה", כך מספר יעקב ויליאן, ממייסדי הקהילה, שמכיר היטב את העשייה הביטחונית במדינה ושכיהן בעבר כקצין מודיעין במזכירות הצבאית תחת ארבעת ראשי הממשלה האחרונים.
ויליאן, המכהן בקדנציה כסגן ראש עיריית גבעת שמואל בהתנדבות, מדגיש כי קהילת "שירה חדשה" בה מתפללים בוגרי ישיבות הסדר וישיבות שמשרתים ביחידות קרביות בצה"ל, רואים את התרומה למדינה כערך עליון. "זה מאפיין את הציונות הדתית, שמשלבת השכלה כללית רחבה, השכלה תורנית גבוהה ותרומה למדינה".
הקהילה הוקמה לפני כ-15 שנה, וחיי החבר שלה סובבים בעיקר סביב בית הכנסת "שירה חדשה". השם החגיגי ניתן לאולם הספורט של בית הספר החילוני "יגאל אלון" בגבעת שמואל, שהופך אחת לשבוע, עם כניסת השבת, לבית כנסת ולמקום מפגש חברתי. בנייתו של מבנה הקבע עתידה להסתיים בעוד מספר חודשים.
עיון ברשימת התארים בה מתכבדים חברי קהילת "שירה חדשה", מלמדת לא רק על תחושת שליחות ציונית אלא גם על הכישורים האישיים של קבוצת אנשים משכילה, שניתן לראות בו מעין "אליטה" מגזרית. חברי הקהילה, מאמינים בשילוב שבין ערכי הציונות הדתית לבין ערכיה הלאומיים של מדינת ישראל. חלקם, כמו גדעון פוסטיק, זוכה פרס ביטחון ישראל, וכמו אלשיך עצמו, שותפים לעשייה הביטחונית במדינה, ואחרים מובילים בתחומים נוספים, ובעיקר בתחום המשפטים.
ברשימת המכובדים הארוכה ויוצאת הדופן ניתן למצוא את פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים בבר אילן, פרופ' יובל פלדמן, המלמד אף הוא באוניברסיטה הסמוכה לגבעת שמואל, פרופ' רון קליינמן מהקריה האקדמית אונו והרב פרופ' יצחק קראוס, שכיהן בעבר כרב הקהילה וכנשיא מכללת הרצוג בגוש עציון. בקהילה גם חברים בכירים בשוק ההון, וביניהם עמיקם שורר, מקורבו של שאול אלוביץ' בעל השליטה בבזק, משה ארנסט, מס' 2 בחברת כלל ביטוח, ושרון רייך, סמנכ"ל כספים בקבוצת איילון.
חבר נוסף בקהילה הוא פרופ' דב שוורץ, שזכה השנה בפרס א.מ.ת לאקדמאים מצטיינים על מחקריו בתחום מחשבת ישראל. שוורץ, שעסק רבות בבחינת השינויים שעברה החברה הדתית לאומית, סבור כי מינויו של אלשיך הוא אבן דרך נוספת בדרך להתערות בציבור הכללי וחלק מתהליך שהחל כבר בסוף המאה הקודמת.
"התופעה של בוגרי הציונות הדתית שתופסים עמדות בכירות בחברה הישראלית היא תופעה שמשקפת את התמורה שחלה בציונות הדתית מתחילת שנות התשעים – פתיחת השורות. אם עד שנות התשעים ישיבות ההסדר שלחו חיילים רק לשיריון ואם עד אז ישיבות ההסדר ניסו למנוע מבני ישיבות ללכת לקורס קצינים, הרי שמאז שנות התשעים, עם פריחת המכינות הקדם צבאיות הסיפור הזה (שילובם של דתיים לאומיים במוקדי ההשפעה – א.ס.) היה בלתי נמנע", הוא אומר. "כללי המשחק השתנו ולמעשה אין מתח בין מפכ"ל המשטרה או סגן ראש שב"כ לבין הציבור הדתי לאומי".
כשהוא נשאל על אופיה של קהילת "שירה חדשה" מציין שוורץ כי למרות שמדובר בקהילה אדוקה ביחס לקהילות דתיות לאומיות אחרות בגבעת שמואל, היא אינה מזהה את עצמה עם הזרם "החרד"לי" בגדה. עובדה זו, הוא טוען, ניתן ללמוד גם משיתופן המלא של נשים בעשייה החברתית.
"יש כאן נשים שמעורבות מאוד בנעשה בקהילה. נשים יכולות להעביר שיעור בבית הכנסת והרב יושב ומאזין". גם בתחום התארים האקדמאים לא נפקד מקומן של נשים. בין המתפללות החברות בקהילה ניתן למנות את פרופ' שרית קראוס, מומחית בינלאומית בתחום הבינה המלאכותית, שהייתה שאחראית להקמתה של מערכת האבטחה המתקדמת בנמל התעופה בלוס אנג'לס, ואת ד"ר מירב רז, מנהלת מחלקת יולדות בבית החולים "מעייני הישועה".
את החזון שמלווה את בני הקהילה ניתן למצוא גם בדמותו של יוסף (יוסק'ה) שפירא ז"ל, שר לשעבר בממשלת הרוטציה של שמיר ופרס מטעם סיעת "מורשה" (שפרשה מהמפד"ל), שהיה חבר בקהילת "שירה חדשה" עד לפטירתו בדצמבר 2013.
מי שאולי מייצג יותר מכל את המעורבות של החברה הדתית לאומית בדרג מקבלי ההחלטות במדינה הוא רז נזרי שמכהן כיום כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, ואף נמצא ברשימת המועמדים להחליף את עו"ד יהודה ויינשטיין שיסיים את תפקידו בחודש ינואר הקרוב. בצירוף מקרים נדיר, נזרי, החבר אף הוא בקהילת "שירה חדשה" היה שותף לפרוצדורה המשפטית שעמדה ברקע לפרסום שמו של רוני אלשיך.
כמו חברים נוספים בקהילה, נזרי הוא בוגר הישיבה התיכונית היוקרתית "מדרשיית נעם" בפרדס חנה, בה למד גם ראש השב"כ הנוכחי, יורם כהן. המדרשיה, אותה הקים ישראל סדן, ממייסדי תנועת נוער המזרחי, דגלה ביצירת ציבור דתי לאומי, בעל "אינטליגנציה דתית", שיהפוך להיות פקטור משפיע בחברה הישראלית. בין בוגריה ניתן למנות גם את שר המשפטים לשעבר, יעקב נאמן. מי שגם ממש חזון זה הוא רב הקהילה הנוכחי, יהודה יונגסטר, ד"ר לתלמוד, שכיהן בעבר כמורה לפיזיקה במדרשיה.
אלשיך הוא חבר מן המניין בקהילה ובהיותו חובב חזנות הוא נחשב לחזן מבוקש בבתי כנסת ברחבי גבעת שמואל. "ביום הכיפורים האחרון גבאי בית הכנסת המרכזי ביקשו את הטלפון שלו כדי שיתפלל אצלם. אבל המספר היה חסוי", מספר ויליאן. "מדובר בבן אדם ראוי שעשה מגוון תפקידים בתחום הביטחוני שהשתיקה יפה להם. אני מאמין שהוא יצעיד את המשטרה למקום שהיא צריכה להיות בו".
כחובש כיפה שהתגורר בעבר בהתנחלות, אלשיך בוודאי מדוע היטב לתהליכים המורכבים שעברה החברה הדתית לאומית ביחסה למדינה. יחד עם זאת, השתייכותו לקהילה הדתית בגבעת שמואל, עשויה ללמד גם על חשיפתו לפלגים מתונים בציונות הדתית, שמבקשים להיות חלק אינטגרלי מהמדינה ואינם שותפים לתחושת התסכול כלפיה הקיימת גם כיום בחלק מההתנחלויות.
"מצד אחד זו קהילה חרד"לית. יש כאן כאלו שחשובה להם אמירה של רבנים והמסגרת של בוגרי ישיבות, ומאידך, זו חברה שנמצאת במקום הכי פתוח ומעורה בחברה הישראלית", מסכם פרופ' שוורץ. "מתוך קהילה כזו יכול לצמוח רוני, אדם שיש לו בסיס חרד"לי אבל גם מעורבות חברתית עמוקה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם