ראשי » חדשות » בארץ

"רוב היהודים בעולם לא מחוברים לישראל"

במשרד התפוצות מבקשים לשנות את התפיסה: לא רק קליטת עלייה וקבלת תרומות מהדודים באמריקה, אלא השקעה ישראלית בעם היהודי ברחבי העולם. ריאיון עם מנכ"ל המשרד, דביר כהנא

זה היה במהלך החורף שעבר, בעיצומה של המלחמה בין הבדלנים הפרו־רוסים לצבא אוקראינה. לישראל החלו לזרום דיווחים על כמויות של פליטים יהודים שנאלצו לעזוב את בתיהם יחד עם תושבי מזרח המדינה, בערים כמו דונייצק ולוגנסק. בירושלים התלבטו כיצד לנהוג. מצד אחד המראות של יהודים פליטים וחסרי כול כשבחוץ הטמפרטורה צונחת למינוס עשר מעלות, מצד שני החשש מלהתערב בסכסוך בין קייב למוסקבה.

עוד כותרות ב-nrg:
- כך מסרה ארה"ב את המזרח התיכון לידי רוסיה
- חמאס וג'יהאד חשפו את התרמית מאחורי נאום אבו מאזן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

את הפתרון סיפק אז משרד התפוצות. השר נפתלי בנט הנחה להעביר דרך ארגון הג'וינט וחב"ד סכום של כשני מיליון שקלים לקהילות המקומיות, שהציעו בעזרתו לפליטים היהודים מזון, מגורים זמניים ותרופות.
 
"אני יכול לספר לכם על המבצע הזה רק כי הוא כבר פורסם בתקשורת", אומר לנו בריאיון ראשון מנכ"ל משרד התפוצות דביר כהנא, מי שלקח חלק במהלך המורכב שהתבצע בתקופת בחירות סוערת ונעלם מהעין הציבורית בישראל. "השר בנט אמר לנו שהוא נלחם על המשרד הזה במשא ומתן הקואליציוני, והוא לא עשה את זה כדי לגזור קופון. רוב האנשים בכלל לא נחשפו לעבודה שלנו עד כה".

לעבודה שכהנא מדבר עליה יש שם: 'היוזמה המשותפת לממשלת ישראל ולעם היהודי' שאושרה בממשלה. מדובר בתקציב של מאות מיליוני שקלים המוקדשים לסיוע לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל בקהילות היהודיות.

מדובר בשינוי של ממש. לא רק 'שנור' מסורתי אצל יהודי התפוצות למען ישראל, אלא ממשלת ישראל היא זו שמשקיעה לראשונה משאבים רבים בקהילות היהודיות. הדרך: הקמת חברה משותפת לממשלת ישראל ולנדבנים יהודיים, שתפעל לחיזוק הקשר בין יהודי התפוצות לישראל ולהעמקת הזהות היהודית שלהם. התקציב: קרוב למיליארד שקל, שכשליש מהם תיתן מדינת ישראל והיתר מתרומות. ממש כמו 'תגלית', פרויקט שהוקם בשיתוף פעולה של ממשלת ישראל ופילנתרופים יהודים, אלא שכאן מדובר בסכומים גדולים בהרבה, והשאיפות גדולות פי כמה. היוזמה הזו היא גם הסיבה לכך שכהנא, שנמנע עד כה מחשיפה, מסכים להתראיין לראשונה ולפרוש את האסטרטגיה שמוביל המשרד, שעד היום פעל כמעט מתחת לרדאר.

כהנא הגיע לתפקיד בכלל בעקבות ההיכרות והחיבור לירושלים, כשמונה על ידי בנט לעמוד בראשות המשרד שעסק אז בענייני 'ירושלים והתפוצות'. הוא חובש כיפה סרוגה, נולד באלון־שבות ובילה את חייו המקצועיים הבוגרים בירושלים, ומתגורר כיום בעיר דוד. שנתיים לפני שהגיע לתפקיד מנכ"ל המשרד לענייני ירושלים והתפוצות הוא עבד בקידום תוכניות רב־שנתיות לפיתוח ירושלים דרך 'הרשות לפיתוח ירושלים', משרדי ראש הממשלה והאוצר.

"צמחתי בארגון עיר דוד", מספר כהנא. "התחלתי כמדריך, לאחר מכן עבדתי כפרויקטור, וסיימתי בכמה שנים מרתקות כסמנכ"ל. אגב, בקרוב אעזוב את עיר דוד ואעבור לקטמון". שאלתי האם המעבר הזה קשור לביקורת שנמתחה עליו בעיתון 'הארץ', שתקף אותו על הרקע המקצועי שלו וטען כי הוא מנסה לקדם במשרד אידיאולוגיה ימנית ודתית. "זה דווקא נחמד. כל מה שכתבו לאורך השנים ב'הארץ' על פעילותי בעיר דוד, כמו הדו"חות ש'בצלם' ואחרים פרסמו, נדחק עכשיו אחורה בתוצאות בגוגל", הוא צוחק.

הגעת למשרד בכלל כמומחה לענייני ירושלים. בימיך הראשונים לא הכרת את התפוצות.
"נכון, נושא התפוצות היה זר לי. אני 'תלמיד תפוצות', וכל יום לומד מחדש על העולם היהודי. בהקשר הזה, בנט גדל במקום אחר ממני. הוא מגיע משם. הוריו מסן־פרנסיסקו, הלב של היהדות הפתוחה והליברלית. הוא הביא את היהדות להורים שלו. תפיסת העולם שלו היא שאנחנו מרכיב אחד מהעולם היהודי כולו. אני לעומת זאת גדלתי כישראלי שחושב בצורה פשוטה - 'תעלו לארץ'.

"כשנכנסתי לתפקיד, במהלך חודשיים הגיעו לפה הרבה נציגים של ארגונים העוסקים בתפוצות והסתכלו לעבר חשבון הבנק שלנו. פתאום גיליתי פאזל ענק של ארגונים בעולם היהודי, ואף אחד מהם לא מתחבר לאסטרטגיה אחת גדולה. המסקנה שלי הייתה שצריך לדבר על המספרים - בקהילה היהודית היושבת בציון יש פחות ממחצית היהודים בעולם".
  
לטענת כהנא, המעורבות של מיליוני היהודים המתגוררים בתפוצות בקהילות שלהם לא מזהירה. "אולי כעשרה אחוזים מהם מחוברים. שמונה אחוזים מהם אורתודוקסיים, ואולי עוד שלושה אחוזים קשורים אבל אינם דתיים. רוב העם היהודי לא מחובר למהות שלו ולישראל כמרכז. לנושא הזה התחברתי מאוד, ובצורה עמוקה".

'רוח המפקד' של בנט מהדהדת היטב במשרד ובמהלכים שהוא מוביל עם כהנא. למיזמים שמחברים בין ישראל והעולם היהודי נכנסים מושגים מעולם ההייטק וניהול סטארטאפים, והשקעה בדור הצעיר. כמי שמחזיק בשני כובעים – גם הכנסת הנושא למערכת החינוך היא חלק מהמשימה.

יש בארץ קולות שמסתייגים מהשקעות ישראליות גדולות מדי בגולה. חגי סגל, למשל, כתב אצלנו בעקבות הפיגועים בצרפת כי "במקום לדאוג לגיבוש הקהילתי שלהם (יהודי אירופה), עדיף לקרוא להם בקול: יהודים, בואו הביתה, בואו כבר".

"ישנה התפיסה הציונית הישנה, הקלאסית, שכדי להקים מדינה שללה את הגלות. העורך שלכם שותף לדעה של הציונות הקלאסית - אנחנו מקלט לפזורה בעולם, ומדינת ישראל היא מרכז העולם היהודי. אנחנו חושבים שהקומה הבאה צריכה להיות מעבר מ'ברית גורל' ל'ברית ייעוד'. ישראל היא לא רק מקלט לעם היהודי הנרדף.

"אנחנו רוצים לשנות את העולם, לעשות טוב בעולם. יהדות העולם התחברה לעצמה דרך התקומה של מדינת ישראל. דור שלם בתפוצות גדל על גיוס כספים ומאמצים פוליטיים למען ישראל. מדינת ישראל קמה, שזה בגדר נס. קם דור מהגרים ללא מעמד בצפון אמריקה, והם אלה שסייעו לנו להקים את מדינת ישראל. בצניעות, העם היהודי יותר גדול ממדינת ישראל".

כהנא מגלה כי הוא לא מתחבר לשם המשרד שלו, 'תפוצות', ורואה בו שם ארכאי. הוא לא חושב שהיפוך הפרדיגמה, שבה ישראל לכאורה מושיטה יד לתפוצות, היא מתנשאת. "במהלך ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל העם היהודי סייע לנו כשהיינו צריכים זאת. אבל כיום מדינת ישראל מגובשת, יציבה ובטוחה במורשתה, ונמצאת מאחורי ההגה של המדינאות, גם בנושא האתגר של עתיד העם היהודי. אולי אפשר לקרוא לנו 'המשרד לעתיד העם היהודי', כך אנחנו תופסים את עצמנו. מה זה 'תפוצות'? זה לא ברור.

"ממשלת ישראל היא שחקן מרכזי שצריך לחוש מחויבות ואחריות ולגשת לסוגיה הזו מהצד הערכי, ורק אחרי זה מהצד התועלתני. לא להסתכל רק על מה יצא לנו מזה. אנחנו מרכז העם היהודי וגם אחראים לעתיד העולם היהודי, והמשאבים שנשקיע הם ביטוי לזה. לא רק נשלח צ'קים. אנחנו מדינה, יש לנו מערכות, תהליכים ארוכים. יש קהילות שרואות את העולם דרך פריזמה צרה, והפריזמה שלנו יותר ארוכה ורחבה. אנחנו מסתכלים על מערב אירופה, מזרח אירופה או צפון אמריקה בצורה אסטרטגית ארוכת־טווח, וגם התקצוב בהתאם. עם זאת צריך להיזהר לא להיות פטרונים ולבוא בגישה של 'אנחנו בישראל נלמד אתכם איך להיות יהודים'".

בעיני כהנא, למרות שהמשרד שלו אינו מתהדר ב'יוקרה' של משרדים אחרים, ואף תקציבו קטן יותר, מדובר במשרד מרתק. "משרד רגיל מקבל החלטות, ואם תרצה או לא תרצה החלטת הממשלה תהפוך למציאות. פה הכול בנוי על שיתוף פעולה אמיתי עם העם היהודי. אנחנו לא רגילים להתנהל כך בממשלה".

הביקורת בחו"ל היא שיש כאן התנשאות מסוימת של שר ומנכ"ל עם גישה ישראלית, שאתם אורתודוקסים שרוצים להחיל את האורתודוקסיה על כולם.
"יש מיעוט ששייך לאותם אחוזים בודדים ששואפים לשנות את יחסי דת ומדינה בישראל, והם אומרים לנו מהצד השני 'נלמד אתכם איך מתנהג יהודי ליברלי בעולם מודרני'. אנחנו באים ואומרים 'נפריד בין האתגרים של החברה הישראלית על כל מורכבויותיהם ונעבור לדבר על האתגרים של העם היהודי'. זה לא נוח לכולם.

"רוב האנשים רואים שינוי מדהים בכך שממשלת ישראל מחליטה לפעול יחד איתם. אם היינו באים מעל הראש שלהם ומנסים לחנך אותם, מילא. אנחנו לא עוסקים בהנחלת מורשת הציונות הדתית בעולם, אלא מרגישים איפה אנחנו מוצאים שותפים מדהימים. אלו יכולים להיות חרדים מודרנים, או חברי תנועות וזרמים ליברליים. עם 95 אחוז מהיהודים בעולם יש לנו מכנה משותף ענק, והוא נצרך כדי לשמר את עתיד העם היהודי".

בקדנציה הראשונה של כהנא היה תקציב המשרד קטן יחסית - כ־15 מיליון שקלים. כעת, עם אישור התקציב, צפוי הסכום להגיע לכ־180 מיליון שקלים ואולי יותר. "אנחנו משרד קטן, כ־25 עובדים כולל המעטפת הארגונית, ויש לנו יעילות וגמישות".

במשרדים אחרים הכספים מיועדים מראש למטרות מסוימות. העובדה שמשרד התפוצות הוא חדש אומרת לכאורה שאתם יכולים לעשות מה שבא לכם.
"נכון. האתגר הגדול הוא להיות משרד אפקטיבי ויעיל שמציע אסטרטגיה. בנט נותן גיבוי יותר מכל שר אחר. הוא אמר לנו: 'אני לא מחפש לגזור את הסרט בפרויקט הזה או ההוא. תייצרו תפיסות עולם, ותתקצבו את האסטרטגיות שלכם'. אחד מעוזרי השר בא אליי מדי פעם ושואל למה אנחנו לא מתקצבים ארגון יהודי כזה או אחר, ואני משיב שאני לא קופת צדקה שתומכת בארגונים קיימים, אני מייצר תפיסות עולם".
 

מה תעשה עם קרוב ל־200 מיליון שקל אם לא תתקצב ארגונים קיימים?
"כגוף ממשלתי אנחנו לא נהיה הגורם המבצע, אלא הגורם החושב והמתכלל תפיסות עולם. הקמנו חמש מחלקות: הראשונה היא זהות יהודית והקשר לישראל, השנייה חוסן קהילתי, השלישית ישראלים בישראל והיחס שלהם לתפוצות, הרביעית מוקדשת למאבק באנטישמיות והחמישית לתיקון עולם. ספינת הדגל שלנו היא הזהות היהודית והקשר של יהדות התפוצות לישראל, ובמסגרת זו אנחנו משיקים את היוזמה המדוברת".

איך תחשפו את נושא התפוצות לישראלי הממוצע?
"נעבוד מול מסגרות קיימות, כמו מערכות החינוך הפורמליות, בתי ספר וכדומה, ומול הבלתי־פורמליות כגון תנועות הנוער או בצה"ל. במקביל נעבוד במרחב הציבורי ומול מעצבי דעה. אדם כמו חגי סגל, למשל, נזמין אותו לחמישה מפגשים בישראל, ולאחר מכן, כמעצב דעה, הוא יפגוש ויכיר קהילה בגובה העיניים. לאחר החזרה לישראל יתקיים מפגש של הטמעה. בהמשך נבקש מאלה שהשתתפו להרים פרויקט הקשור לעם היהודי".

כמו 'תגלית', אבל הפוך.
"נכון, אבל לא להמונים אלא לנבחרים. ואגב, לא רק בשוק התקשורת אלא בכל המגזרים והתחומים".

העובדה ששר התפוצות הוא גם שר החינוךֿ, עוזרת לקבל גישה חופשית למערכת החינוך?
"זה יוכל לסייע לנו לעשות 'תגלית הפוכה' למנהלים בכירים במערכות החינוך. שילד ישראלי יעבור במערכת החינוך חוויה שבה הוא ילמד 'מה זה להיות יהודי בעולם', לא רק בישראל".

"כותבים עליי שאני עושה 'הנדסה גנטית' של התא המשפחתי היהודי", אומר כהנא, ומתייחס לטענות שהוא ובנט מבקשים להנחיל ערכים יהודיים אורתודוקסיים לעולם היהודי הליברלי בתפוצות. "מבחינתי, היהודי הכי ליברלי שתמצא בסן־פרנסיסקו הוא קהל היעד".

השאלה היא 'מיהו יהודי' בכל הנוגע ליוזמה הזו.
"אנחנו מסתכלים על כך במבט פתוח ורחב. הרב עדין שטיינזלץ פתח לי דף מקורות והסביר לי מה זה 'זרע ישראל', ולא רק מה זה 'חוק השבות'. אנחנו פתוחים כממשלת ישראל לכל אדם, גם אם הוא בן לנישואי תערובת. כל אדם שמחפש את הקשר לעם ישראל – אנחנו רואים את עצמנו פתוחים אליו, אל הקהילה היהודית הרחבה. לפרויקט 'תגלית' מתקבלים רק בעלי קריטריון לזכאות על פי חוק השבות. אם אתה עובד עם קהילה יהודית שחברים בה אנשים שהם לא בהכרח זכאי חוק השבות, תעבוד גם איתם".
 

המשרד שלך נשלט בידי מפלגה אורתודוקסית, ובכל זאת אתם לא מכוונים דווקא לאנשים שהם יהודים הלכתית.
"אכן, חד־משמעית. באנו מתוך שותפות ושיח עם יהדות העולם, ומיפינו כמה אתגרים משמעותיים של תוכנית אסטרטגית שכותרתה 'למה להיות יהודי בעוד דור'. פרויקט 'תגלית' מצליח מאוד, אבל איך יכול להיות שהמציאו אותו לפני 14 שנה ואין לו המשכיות? הוא עומד שם לבד. ממשלת ישראל מימנה אמנם פחות משליש ממאות מיליוני הדולרים המושקעים בפרויקט היקר והמוצלח, אבל איזה איש עסקים היה משקיע במוצר שאחרי החשיפה לא ממשיך את התהליך בשום צורה?"

פרויקט 'תגלית' הוא המיזם המצליח ביותר כיום בעם היהודי, ובמסגרתו הגיעו לישראל מאות אלפי צעירים יהודים מרחבי העולם למסע בן עשרה ימים. הפרויקט, שבקרוב יחגוג 15 שנה להקמתו, טרף את הקלפים. לא עוד ארגון עם מטה מנופח ואנשים העובדים בו עשרות שנים, אלא ארגון מטה קטן ורזה, צעיר ודינמי, המפעיל את התוכניות על ידי ספקים חיצוניים. ההצלחה של 'תגלית' אמנם גדולה, אך טרם פותחו תוכניות המשך.

"אחת הבעיות היא שבתוכניות הקיימות לא נוגעים במספיק אנשים כדי שהמשפך יתרחב", חוזר כהנא להתייחס לאותם ארגונים ותיקים. "הפוטנציאל במחנות הקיץ היהודיים בעולם הוא 900 אלף משתתפים, אבל אנחנו נוגעים היום רק ב־100 אלף, מתוכם 50 אלף לא באים למחנה יהודי אלא למחנות שיש בהם הרבה יהודים. רק 50 אלף חווים את החוויה המשמעותית".

הארגונים היהודיים נכשלו?
"כפקיד ציבור לא אגיד דבר כזה. הארגונים היהודיים הם תופעה שאין דוגמתה. איזה עוד עם ראית שלפני כמאה שנה התארגן קהילתית כמו באמריקה, גובה מעצמו מסים בהתנדבות, מחיה את הקהילה שלו ובמקביל מעביר כספים אדירים לארגונים כמו הג'וינט והסוכנות היהודית? מצד אחד מסייע להקים מדינה ומצד שני עוזר ליהודים ברחבי העולם? זה דבר מדהים. בהרבה מאוד דברים היהדות המאורגנת הצליחה, אבל יש לה אתגרים רבים".

אם היא מצליחה, למה צריך את משרד התפוצות?
"יש להפריד בין צפון אמריקה לשאר העולם. לעולם היהודי המאורגן יש תפקיד משמעותי היום. גם הוא מבין שהעולם היהודי עומד להשתנות בדור הבא. אם הייתה מונחת על השולחן תוכנית אסטרטגית אחרת, שיש בה הסתכלות רחבה ומשאבים כלכליים משמעותיים, גם בלי השותפות עם מדינת ישראל - הייתי אומר שאנחנו לא נצרכים, אבל לצערי אין תוכנית כזו. זה מעיד על הערך המוסף שלנו כמשרד ממשלתי ישראלי שנכנס כשחקן לזירה הזו. יש עכשיו עוד שותף".

התנעת היוזמה גררה חיכוכים רבים בין משרד התפוצות לסוכנות היהודית, שהייתה ממובילות היוזמה המשותפת, אך נדחקה הצדה בידי בנט וכהנא שלקחו את ניהול הפרויקט. מבחינתם, אם הסוכנות מעוניינת היא תוכל להשתלב ככל שאר הארגונים, אך לא כשותף מוביל.

היסטורית, מי שממונה מטעם ממשלת ישראל על הקשר עם העם היהודי הם המוסדות הלאומיים, בהם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.
"זה לא מוגדר כך. תקרא היטב את האמנה בין ממשלת ישראל לסוכנות היהודית. התפקיד של הסוכנות הוא עלייה, קליטה והתיישבות בישראל. עד היום הייתה תפיסה של קיבעון, ומכיוון שהאנגלית של ממשלת ישראל כנראה הייתה פחות טובה היא נעזרה בסוכנות כדי לתקשר עם הקהילות. באנו אנחנו ואמרנו, ודאי שאנחנו לא רואים את הסוכנות כשופר הממשלתי. אנחנו משתפים פעולה גם עם הסוכנות היהודית וגם עם ארגונים אחרים בעולם".
 

הם לא כל כך אוהבים חלק מהפעילות שלכם.
"יש פה מתח מובנה, זה לא שום דבר אישי. שרנסקי הוא גיבור ישראל וממנהיגי העם היהודי, אני מעריץ אותו וגדלתי על דמותו".

אתה יודע לעשות מה שהוא לא מצליח לעשות?
"האתגר שאנחנו מציבים ליהדות המאורגנת ובפרט מול הסוכנות היהודית, הוא שהם צריכים לעדכן מה התפקיד שלהם ומהו הייעוד שלהם. איך ימדדו את הצלחתם? החידוד הזה גורם לניעור כללי של הרבה ארגונים, גם של הסוכנות היהודית. האסטרטגיה, תפיסת העולם ושינוי המגמה לעתידו של העם היהודי, לא התרחשו לצערי הרב בעשר השנים האחרונות בתוך הסוכנות היהודית".

זה גוף ארכאי בעיניך?
"לא הייתי מתבטא כך".

אשאל כך, אם הסוכנות הייתה מבצעת את תפקידה כמו שצריך, היה צורך במשרד התפוצות?
"כן. אני חושב שהסוכנות היהודית לא פועלת בשם ממשלת ישראל. ממשלת ישראל היא אורגן חי ונושם שמתחלף כל שנתיים, והקשר המהותי בין ממשלת ישראל לעולם היהודי הוא קשר ערכי ואסטרטגי בכל קנה מידה. אם אנחנו מדינת הלאום של העם היהודי, אנחנו חייבים משרד שיהיה אמון על הקשר הזה. לא יכול להיות שכל משרדי הממשלה עוסקים רק בתוך ישראל ולא מחוצה לה".

מפלגת הבית היהודי מקדמת את חוק העמותות, האוסר התערבות בנעשה במדינה זרה. אתה לא חושב שאתם מתערבים בעניינים של מדינות אחרות?
"אנחנו מבקרים התערבות פוליטית במדינה, אני לא מבקר פילנתרופ שאומר אתן כסף לעניים. אנו לומדים ממשרדי תפוצות אחרים בעולם שאין להם דנ"א יהודי. מגיאורגיה למשל אנחנו לומדים על דרכונים. גם יוון וטורקיה - אתם לא יודעים עד כמה הם עוסקים בפזורה שלהם. לפני זמן מה נסעתי ברחובות ירושלים וראיתי אנשים שנשאו דגלי צרפת וקראו להצביע לנציג הפזורה הישראלית בפרלמנט הצרפתי. אגב, אני בעד הדבר הזה גם אצלנו, מבחינתי שיהיו כאן חמישה נציגים של יהודי התפוצות. אולי לא יצביעו על נושאי דת ומדינה, אבל שיהיה להם ייצוג בכנסת. אולי לא יצביעו בכלל אלא רק יהיו ייצוגיים“.

תקדם יוזמה כזו, חמישה ח"כים שמייצגים את יהודי העולם?
"אנחנו לא בשלים לכך עדיין. השר בנט היה מוביל את זה אם העם היה שם. בעיניי המעורבות מבורכת".

"מיפינו עשר 'תגליות'", כך מכנה כהנא את הפרויקטים הייעודיים, "לכל גיל יש חוויה מכוננת, והשאלה היא איך מחברים אחת לשנייה. אותה מִנהלת שנמצאת בשלבי הקמה תוכל למדוד את הפרויקטים הקיימים. כעת אנחנו מחפשים מנהל, שצריך להיות כוכב־על שיקבל עצמו אתגר ושליחות".

מה הקריטריונים?
"אנחנו מחפשים איש עסקים שיכול לנהל מאות מיליוני דולרים, שיש לו הבנה עמוקה של התרבות הצפון־אמריקנית בראש ובראשונה, אך גם הכרה של קהילות אחרות, אחד שיכול ליצור שותפויות בסדר גודל מהותי. אדם שיודע לבנות בפרק זמן קצר מענה לתפיסות האסטרטגיות שהצגנו. אנחנו רואים גוף קטן שתפקידו להיות המתכלל, כעשרה עובדים לכל היותר. ארגון מטה, גוף־על, שאחראי ליצירת השותפויות. אנחנו מתכוונים להשקיע בחמש השנים הבאות 500 מיליון דולר בכל פרויקט".
 

מאיפה מגיע הכסף?
"הרוב מהעם היהודי, אך גם מממשלת ישראל. אנחנו יוצרים מחדש מעין כביש מהיר שבו עוברים הכספים של העם היהודי, ורוצים למקד את אותם כספים. המטרה היא להגיע לא ל־50 או ל־100 אלף משתתפים במחנות קיץ, אלא ל־300 אלף. להשפיע על האופן שבו תיראה החזרה מ'תגלית' לקמפוס או ליצור סמסטר מלא בזהות יהודית, עם קבלת שבת ולימוד טקסטים יהודיים".

הוועדה שעומדת בראש המנהלת וגם תבחר את המנכ"ל, מורכבת מחמישה אנשים שאינם מוכרים לאזרח הישראלי הממוצע - אולי חוץ מאירינה נבזלין, בתו של איל ההון היהודי־רוסי־ישראלי ליאוניד נבזלין. במקביל ישנה ועדה מייעצת שבה חברים אישים מוכרים יותר כמו יוסי ביילין, מנכ"ל 'תגלית' גידי מרק, והרב הראשי לשעבר של בריטניה יונתן זקס.

פרט קטן במיזם הזה ממחיש כמה חשיבה קטנה יכולה לעשות שינוי גדול. "פרויקט הדגל שהשר בנט מוביל הוא תפיסה מעולם ההייטק, שיש להשקיע בקהילה דיגיטלית. לא יכול להיות שב'אמזון' יודעים לפלח את הלקוחות שלהם, והעם היהודי לא יודע". הוא לא מתכוון ל'פייסבוק יהודי', אלא למאגר נתונים ענק שיכיל את הנתונים של כל מי שהשתתפו בתוכניות הזהות השונות. "כל מי שייגע בנו יצטרף למאגר המידע, וכך ניצור מסד נתונים גדול שיוכל לסייע לארגונים רבים בשטח.

"תהיה לי גם אפשרות למדוד את הצלחות התוכנית, באמצעות גישה ישירה לכל אחד. אשאל אותו 'מה שלומך, איך היה המחנה?', ואדחף יוזמות מקומיות". כהנא מבהיר כי היוזמה תימשך גם אם בעקבות שינויים פוליטיים יעזוב בנט את משרד התפוצות, משום שהמנהלת עובדת כ'חברה לתועלת הציבור' ואינה יוזמה ממשלתית גרידא.

ארגונים שעוסקים בתחום, כמו תנועות הנוער ואחרים שעובדים לילות כימים, אינם מתוקצבים.
"בגדול, ההנחיה של השר בנט היא שברגע שאותם ארגונים יתמודדו עם האתגר להביא סטודנטים חדשים, אוכל לשלש את התקציב שלהם. הם יוכלו להתמודד על התקציב של היוזמה. במקום לתמוך בדולר נוכל לתמוך בחמישה דולרים. אני חוזר שוב - אני לא קופת צדקה שתפקידה לתמוך בארגונים קיימים. ארגון שידע להתחבר לאסטרטגיה, יוכל לקבל תמיכה מסיבית".

בעיני כהנא, ההצלחה תימדד במספרים גדולים יותר של משתתפים בתוכניות, והוא כבר רואה כיצד יוכל לקדם זאת. "תלמידי תיכון יהודים המגיעים לישראל מונים כעשרת אלפים משתתפים בשנה. המאמץ הזה לא מאורגן בצורה מסודרת. לדעתי צריך לשלש את המספר הזה, אם לא יותר".

אבל המטרה הגדולה יותר היא לשנות את הדמוגרפיה, ולהשפיע על הסקרים הנערכים מדי כמה שנים ביהדות ארה"ב. "סקר פיו שהתפרסם לפני שנתיים הראה נתונים מדאיגים מאוד ביחס למצב היהודים בעולם. אם נצליח לשנות את זה, שיותר יהודים יהיו גאים להיות משויכים ליהדות, נצליח".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...