אלף שנות קבורה: נחשפה עיר מתים חצובה בסלע
מחקר חדש מבקש למפות רצף היסטורי של קבורה במערות בתל עיטון, השוכן בשפלה. בחפירות האחרונות נמצאו באתר ביצורים, מחסנים ושרידי אוכל
למבקר שמגיע לראשונה לבית הקברות החצוב בסלע שבתל עיטון, מתגלה מספר מרשים של מערות, שהכניסה לרבות מהן מחייבת זחילה. מכיוון שהמערות חצובות בסלע, ממדיהן צנועים למדי - כמה מטרים כל אחת. באתר החפירה של בית הקברות הזה, המשתרע על פני שישים דונם ולמעשה הינו הגדול בארץ, ישנם גם בורות גדולים, שרידים למערות שנשדדו ותקרתן קרסה. במערות שנשתמרו יש דרגשים ומקמרים: גומחות עם תקרה מקומרת, שעליהן הניחו את הנפטרים. לצד המערות ישנם שטחים מכוסי גבעות, שתחתיהם יש אולי ממצאים נוספים.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו [אהבתי]
אף שנחשף לפני זמן רב, החוקרים משקיעים בימים אלה מאמץ רב באתר הענק של מערות הקבורה בתל עיטון, השוכן בשפלה, וחופרים אותו לעומק. הקברים במקום מתוארכים לאמצע האלף השני לפני הספירה, תקופת הברונזה המאוחרת, ועד למאות הראשונות לספירה, התקופה הרומית-ביזנטית. משלחת מטעם אוניברסיטת בר-אילן עורכת בימים אלה סקר בתל, שמטרתו לעמוד על התפתחותו וללמוד את שיטות הקבורה העתיקות שבו, ולדברי החוקרים האתר הוא "משהו מונומנטלי".
מנהל משלחת החפירות והסקר, פרופ' אבי פאוסט מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אמר כי "עד היום לא היה ידוע הרבה על בית הקברות הזה. היו מעט מאוד חפירות כאן, שחלקן גם פורסמו. החוקרים ידעו אמנם שבתל עיטון ישנם דברים מעניינים מאוד וקברים יוצאי דופן, אך מעולם לא נעשה ניסיון לתעד את האתר כולו, שעוצמתו אדירה".
במסגרת הסקר, שנערך בשיתוף עם ד"ר חיה כץ מהאוניברסיטה הפתוחה, נבדקו עד כה רק כמה מאות קברים, חלק קטן משטח בית הקברות. "אם הצפיפות בשטחים האחרים דומה לזו של הקברים שנחשפו עד כה, אנו מעריכים שנגיע לכמה אלפי קברים", אמר פרופ' פאוסט, שציין כי מדובר בחפירה לא שגרתית, "בדרך כלל כשיש בית קברות קטן ליד תל ארכיאולוגי, אפשר לשרטט אותו מיד. לא ידעתי למה לא עשו את זה בתל עיטון, עד שהבנתי שזה בלתי אפשרי, כי מדובר בכמות אדירה של קברים".
הסיבה לגודלו הלא מצוי של בית הקברות, הסביר פרופ' פאוסט, מצביעה גם על חשיבותו של האתר. "זהו המקום היחידי שיש בו רצף של קבורה. אנשים גרו ומתו כאן ברציפות, ושמרו על מסורת בת מאות שנים של קבורה במערות. משך הזמן הארוך הזה קבע למעשה את גודל האתר".
לדבריו, המצב הזה גם יכול ללמד אותנו על התפתחות שיטות הקבורה בארץ לאורך השנים. "בתקופת ההתנחלות התנ"כית לא מוכרת קבורה במערות, כי כנראה קברו את המתים בבורות - 'קברי שוחה' פשוטים שקשה למצוא וקשה לתארך. רק במאה השמינית לפני הספירה מצאנו שחזרו לקבורה במערות, ואף באופן נרחב. מצאנו כבר מאות ואלפי קברים מתקופה זו".
תל עיטון היה יישוב כנעני גדול מתקופת הברונזה המאוחרת, 1550-1200 לפני הספירה, שבארץ מקובל לשייך אותה לשלהי התקופה הכנענית. הוא שוכן בדרום-מזרח השפלה, באמצע הדרך שבין לכיש לחברון, לא רחוק מהיישוב שקף. בעבר היו שזיהו את תל עיטון עם עיטם, אך כיום מקובל לזהותו עם העיר עגלון הנזכרת במקרא.
בתקופת הברזל א', במאות ה-11-12 לפני הספירה, בזמן התנחלות בני ישראל בארץ, נהרסו רבים מיישובי השפלה, אך היישוב תל עיטון המשיך להתקיים, אף ששטחו הצטמצם. הוא היה חלק ממובלעת כנענית ששרדה בין הפלשתים, שהתיישבו במישור החוף והיו גורם מוביל באזור, ובין האוכלוסייה הישראלית, שישבה בהר. מובלעת כנענית זו שרדה במשך כמה מאות שנים, שבמהלכן הפך האזור בהדרגה לחלק מממלכת ישראל ויהודה. היישוב נהרס על ידי סנחריב מלך אשור במהלך המסע שערך ליהודה בשנת 701 לפני הספירה.
הארכיאולוגים מכירים בארץ הרבה מאוד קברים מתקופת הברונזה המאוחרת, לרבות בתל עיטון, אך מספר קטן מאוד של קברים מהשנים 1200-750 לפני הספירה, הכוללות את תקופת הברזל א' וראשית תקופת הברזל ב', נמצאו עד כה.
הסלע שהמערות נחצבו בו הוא גיר רך, קירטון, המצופה בקרום של גיר קשה בשם נארי. הרכב זה, המאפיין את השפלה, אִפשר למעשה את היקף החציבה הגדול בבית הקברות: תחילה היה קשה אמנם לפרוץ את הקרום הקשה של הגיר, אבל ההרחבה של המערות, שנחצבו בגיר הרך בצורת רצועות, הייתה כבר קלה יותר.
בעונה החפירות של הקיץ הנוכחי מצאו פרופ' פאוסט ואנשי צוותו למרגלות התל חלקי ביצורים של עיר תחתית, כמו גם מבני מגורים מתקופת הברזל ב' (המאות 10-6 לפני הספירה), הלוא היא העת המתוארת בספר מלכים. באחד המבנים נחשפו חדרים שאוחסן בהם אוכל יבש, ובחדרים אחרים נשמר מזון רטוב כמו שמן ויין. בחדר בקומה השנייה של המבנה נמצאו בולות, חותמות מתכת, וההנחה בקרב החופרים היא שהחדר שימש לצורכי מִנהל. בתוך קנקנים התגלו ממצאים
כענבים, זיתים ועדשים.
בשנת 1968 ערך אגף העתיקות והמוזיאונים במשרד החינוך, שכיום הפך לרשות העתיקות, מיזם חפירות הצלה בכמה קברים בתל עיטון. במקום נחשפו כמה ממצאים חשובים, כגון מערת הקבר היחידה מתקופת ההתנחלות המוכרת באזור יהודה, המכונה "הקבר הפלשתי" על שם חפצים פלשתיים שהתגלו בו. בקבר מאוחר יותר, המתוארך למאה השמינית לפני הספירה, התגלו דמויות של אריות חרוטות על הקירות. באחת המערות נמצאה חרב שנשתמרה היטב.
מידע נוסף על שדות הקבורה שמסביב לתל עיטון יינתן בכנס 'במעבה ההר' שתערוך מדרשת 'הר גופנא' ביום חמישי ביישוב חשמונאים, שיעסוק בארכיאולוגיה ובגיאוגרפיה ההיסטורית של הרי אפרים ובנימין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם