ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

נשק ורעל: הצד האפל של החוקרים שזכו בנובל

בשבוע שבו עולם המדע עוצר את נשימתו לקראת הכרזת זוכי פרס נובל, כדאי להיזכר גם בזוכים שעד היום נחשבים לשנויים במחלוקת, והאיצו את השימוש בנשק כימי ובפצצות אטום, שגבו חיי מיליונים

כשחושבים על פרסי נובל, האסוציאציה שעולה היא מחקרים פורצי דרך שקידמו את האנושות לאופקים חדשים. עם זאת, חלק מהזוכים קיבלו את הפרס על מחקרים לא הומניטאריים במיוחד, כמו נשק כימי, לובוטומיה (חיתוך אונות מוח בניתוחים פסיכיאטריים בלתי הפיכים לרוב), ו-DTT (חומר הדברה מסרטן ורעיל).

עוד כותרות ב-nrg:
גורם ב-BBC: הכותרת הפוגענית - טעות של עורך
'אפוייה למחצה'? משבר קלינטון-אובמה מעמיק
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מחלוקות רבות פרצו על חלוקת פרסי פרס נובל: התעלמות ממחברי מחקרים, מדענים שרבו על בכורת מחקרם או פרסי נובל לשלום שחילקו את דעת הקהל. בנוסף, חלק מבחירות השופטים למחקרים מדעיים הוגדרו "כמביכות". לקראת הכרזת זוכי פרס נובל השבוע, הראשון שבהם מחר (ב'), אז יוכרזו זוכי פרס נובל לרפואה או פסיכולוגיה, סוכנות הידיעות AFP חושפת את המחקרים והחוקרים שלמרות הכבוד הרב שוועדת הפרס העניקה להם, גרמו לנזק רב לאנושות.

פרס נובל לשלום שהוענק ב-2013 לארגון למניעת הפצת נשק כימי, היה אולי דרך לפצות על הענקת "פרס נובל למלחמה" לכימאי הגרמני פריץ הבר ב-1918. הוא זכה בפרס על סינתזת אמוניה, שיועדה לפיתוח דשנים לייצור מזון. עם זאת הבר, שנודע כ"אבי הלוחמה הכימית", פיתח גם גזים רעילים שהיו בשימוש במלחמת העולם הראשונה בקרב איפר בבלגיה, עליו הוא פיקח בעצמו.
 
לאחר שגרמניה הובסה, "הכימאי הגרמני לא ציפה לקבל פרס. הוא יותר חשש ממשפט צבאי", אמר לסוכנות הידיעות AFP הכימאי השבדי אינגר אינגמנסון, שחיבר ספר על זכייתו בפרס הנובל של הבר, שהיה יהודי מומר שנס מגרמניה עם עלייתו של אדולף היטלר. פיתוח הגז הרעיל שימש את המשטר הנאצי בהמשך נגד יהודים ולאומים אחרים במחנות השמדה. "חלק ראו בפרס הזה כפרס שנובע מאהדת גרמנים. היו אנשים שרצו ששבדיה תצטרף ללחימה לצידה של גרמניה".

הפרס של הבר נותר אחד מפרסי הנובל השנויים ביותר במחלוקת – השופטים היו צריכים להיות מודעים לתפקידו של הבר ולהשפעות הגז הכלורי שהיה בשימוש בתעלות הלחימה. עם זאת, הוא גם הביא גם שימוש דשנים מהפכניים לעולם.
 
הכימאי הצרפתי ויקטור גריניאר, שפיתח גזים רעילים, זכה גם כן בפרס נובל. עם זאת הוא קיבל את הפרס ב-1912 לפני מלחמת העולם הראשונה והשימוש בנשק שפיתח.

הבחירה התמוהה ב-1918 אולי גרמה לחברי הוועדות בשטוקהולם להיות זהירים יותר בבחירותיהם, אך בנובמבר 1945, שלושה חודשים בלבד אחרי הפצצת ירושימה ונגסקי בפצצות אטום על ידי ארצות הברית, החליטה וועדת הפרס להעניק נובל בכימיה לגילוי ביקוע הגרעין. גם הזוכה אוטו האן היה גרמני, וגילויו מ-1938 תרם לפיתוח פצצת אטום. עם זאת, האן מעולם לא עבד על פיתוחים צבאיים של תגליתו ולמידתם, אבל בעת השבי שלו באנגליה, כשהפצצה הקטלנית הופלה, אמר לשוביו "אני אסיר תודה שגרמניה לא הצליחה לבנות את הפצצה".
 

בחירת האקדמיה המלכותית השבדית למדעים מבלבלת, בעיקר לאור העובדה שנעשתה מיד עם חשיפת הנזקים העצומים שהמיטו הפצצות על יפן. ארכיון הנובל גילה כי האקדמיה רצה להוקיר את האן עוד ב-1940, ונכון לשנת 1944 הוא נחשב ל"חתן פרס נובל סודי", שרק צריך להמתין עד סוף המלחמה כדי לאסוף את פרסו.
 
לפי מאמר במגזין המדעי 'Nature' ב-1995, מועמדותו של האן נתמכה על ידי האקדמיה שראתה בו את המועמד היחיד לזכייה בפרס נובל בכימיה ב-1944, שלדעתם היה ראוי חרף השיקולים הפוליטיים. שאר חברי הוועדה העדיפו להמתין כדי לגלות יותר ממצאים על המחקר המסווג ביותר של ארצות הברית על הפצצה האטומית, אך הם היוו מיעוט בה. האן זכה ב-1944, וקיבל את הפרס בסוף מלחמת העולם השנייה ב-1945.

התגלית של האן לא הייתה כה שנויה במחלוקת, אלא רק היישומים שלה. הנחה זו לא יכולה להיאמר על זוכי פרס נובל אחרים, בהם הנוירולוג הפורטוגזי אנטוניו אגש מוניש, שזכה ב-1949 בפרס נובל לרפואה "על תגליתו של הערך הטיפולי בהליך הלובוטומיה במספר פסיכוזות".

היום ניתוחי מוח, הידועים גם בשם לובוטומיה, משמשים את הפסיכיאטרים רק במקרים חריגים במיוחד. כיום באתר של פרס הנובל השכילו להעיר במידע על הזכייה כי מדובר בניתוח "שנוי במחלוקת".

בנגט ג'ונסון, פסיכיאטר וחבר ועדת פרס נובל לרפואה, כתב: "איני רואה סיבה לתערומת על דברים שנעשו בשנות ה-40, כשאז לא היו אלטרנטיבות אחרות!". טיפול כימי למחלות נפש פותח רק בשנים מאוחרות יותר.
 
שנה לאחר מוניש, פרס נובל לרפואה הוענק למדען השבדי פאול מואלר לתגלית ה-DDT שלו, חומרי הדברה בעלי תרכובת כימית רעילה, שיועדה לשמש להרג חרקים ולצמצום התפשטות מחלת המלריה. ה-DDT נאסר לשימוש ברחבי העולם, לאחר שנחשף כי הוא רעיל לבני אדם ולחיות בר. עם זאת חומרי הדברה שיחקו תפקיד בפרס נובל אחר. ב-1970, הביולוג האמריקאי נורמן בורלוג זכה בפרס נובל לשלום על פיתוח טכניקות חדשות לתעשייה החקלאית במקסיקו, פקיסטן והודו, כולל הכלאות גנטיות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...