נאס"א חשפה: מה לא אמיתי בסרט של מאט דיימון?
סוכנות החלל האמריקאית כינסה "מסיבת עיתונאים" מקוונת ובה שאלו הגולשים את מומחיה מה דומה ומה שונה בין הסרט "לבד על מאדים" לבין המציאות. אז איך גרים על מאדים, ולאיזו מדינה יהיה שייך הכוכב האדום?
עם יציאתו לאקרנים של הסרט החדש "לבד על מאדים" (או "להציל את מארק וואטני") של הבמאי רידלי סקוט, העוסק באסטרונאוט שנותר לבדו על הכוכב, כינסה סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) מסיבת עיתונאים אינטרנטית שבה שאלו גולשים את מומחי הסוכנות על ההבדל והשוני בין הסרט לבין המציאות. כבר בשבוע הראשון אחרי יציאתו לאקרנים בארצות הברית טיפס הסרט למקום הראשון בדירוגים וגרף 54.3 מיליון דולר.עוד כותרות ב-nrg:
אלפים מול בית ראש הממשלה: "זה לא יו"ש, זה ירושלים"
סגן הרמטכ"ל ומקבילו הרוסי ייפגשו בקריה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במסגרת האירוע המקוון סיפרו מומחי הסוכנות כי יוצרי הסרט התייעצו עמם בנוגע להיבטים שונים של הטיסה למאדים ושל יכולת ההישרדות על הכוכב. הם ציינו כי בסרט מוצגות טכנולוגיות שלא קיימות עדיין במציאות.
מעניין לציין כי ההשוואה לסרט מחזקת טענות שנשמעו ולפיהן נאס"א ניצלה את הבאזז התקשורתי סביב הסרט להשגת תקציבים נוספים למחקר בתחום. מובן שגם מפיצי הסרט יצאו נשכרים ממסיבת העיתונאים הדרמטית בשבוע שעבר, שבה נמסר על גילוי מים זורמים על פני הכוכב האדום. בנוסף לשאלות עצמן, העלתה הסוכנות גם מאמר מיוחד המשווה מחקרית בין הטכנולוגיות הקיימות בסרט לבין המציאות כיום.
מדוע להקים מושבות אנושיות בחלל?
אחת השאלות המעניינות שעלו במהלך שיחת האינטרנט הייתה שאלת קיומו של האדם על כדור הארץ, כשבין השורות צצה השאלה מדוע בכלל להשקיע מאמץ אדיר כל כך במשימה כמו הקמת מושבה אנושית על מאדים. על כך ענו אנשי הסוכנות כי "האנושות תלויה עד היום בכדור הארץ ובחיים עליו. מדובר מבחינה רבה בתלות קריטית שבה כל שינוי יכול לפגוע בנו. לכן זה הגיוני שנחפש את האפשרות להקים מושבה במקום אחר שמתאים לפחות חלקית לקיומם של חיים".
בהקשר לכך ציינו אנשי הסוכנות כי למרות קרבתו לכדור הארץ, הירח פחות מתאים להקמת מושבה כזו מאשר כוכב הלכת מאדים. הסיבה המרכזית לכך היא האבק של פני הירח, שמורכב מחומרים רבים שפוגעים בחליפות ההגנה של האסטרונאוטים וכן יהווה בעיה להקמת מושבה טכנולוגית שם. מבחינה זו הם ציינו כי הסביבה על מאדים, למרות הקושי, היא עדיין מתאימה יותר לבני אדם בהשוואה לירח.
בית קבע על מאדים
ב"לבד על מאדים" שוהה כוכב הסרט (מאט דיימון) זמן רב במקלט בנוי ידי אדם שעמו הגיעו האסטרונאוטים מכדור הארץ. מקלט כזה מהווה מבחינה רבה את הבסיס הראשוני לקיומה של כל משלחת על הכוכב. בהקשר לכך אמרו בנאס"א כי כבר כיום על פני כדור הארץ קיימים מתקני ניסוי שמאמנים אסטרונאוטים לשהייה ממושכת לבדם בחלל. בסוכנות החלל מציינים כי אימונים כאלה מתקיימים באופן אינטנסיבי לקראת משלחת ראשונה לכוכב סביב תאריך היעד 2030. בסוכנות מנסים בינתיים לפתור את כל הבעיות ששהייה כזו תעלה מכיוון שלא ניתן יהיה לעזור למשלחת כלל מכדור הארץ.
גידול מוצרי מזון
בסרט מצליח האסטרונאוט לגדל בעצמו צמחים שונים על הכוכב כדי לקיים את עצמו, והוא גם ממחזר אוויר ומים כדי לשרוד. בהקשר זה אמרו בסוכנות החלל כי מושקע מחקר רב באפשרות של גידול ירקות בחלל ובתנאים ושונים מאשר על פני כדור הארץ. אחת הבעיות עם גידולים כאלו היא הכבידה השונה שעל מאדים, העומדת על כ-38% ביחס לכדור הארץ. יצוין כי האסטרונאוטים של הסוכנות הצליחו לגדל כבר חסה וקייל בתחנת החלל הבינלאומית.
בתחנה מתבצעים ניסויים רבים בגידול של מוצרי יסוד כגון תפוחי אדמה וזאת מתוך הבנה שמשלחת ל"חלל העמוק" לא תוכל לקחת איתה ציוד רב או לקבל ציוד נוסף מכדור הארץ, אלא היא תהיה תלויה בעצמה. עם זאת, בסוכנות החלל מודים שמדובר במחקר שנמצא בחיתולים וצריך עוד גילויים רבים בתחום כדי לאפשר באמת לייצר צמחים שניתן יהיה לגדל על המאדים לבד ללא סיוע של אספקה מכדור הארץ.
בנוגע למים, מציינים בנאס"א כי כבר כיום תחנת החלל הבינלאומית ממחזרת כל סוג של נוזל שקיים בה. התחנה ממחזרת שתן, דמעות ונוזלים אחרים ויודעת להפריד אותם מהפסולת כך שהקפה של היום הוא גם הבסיס לקפה של מחר. באופן דומה, בתחנה מיוצר חמצן ממים וזאת על ידי ההפרדה של מולקולת המים לחמצן ולמימן כשהמימן עצמו נפלט החוצה או משמש מערכות שונות ליצירה מחודשת של מים בטכנולוגיות שונות.
תנועה על המאדים
בסרט הכוכב נע על המאדים בחליפת חלל מיוחדת שמאפשרת לו תנועה גמישה וקלה יחסית. הצורך בחליפה כזו מתעורר כיוון שכדי לשרוד על הכוכב לאורך זמן על ידי ניצול המשאבים שלו יהיה צורך בחליפה נוחה לעבודה ושתגן על האדם מתנאי הכוכב שהם קשים וקיצוניים – בייחוד הקור. בנוגע לכך מציינת הסוכנות כי כבר כיום יש כמה אבות טיפוס של חליפות חדשות שמתוכננות לאסטרונאוטים. עם זאת, עדיין קיימים פערי טכנולוגיה רבים עד שחליפה אפקטיבית וקלה כזו תיוצר בפועל. בסוכנות משקיעים בכך עבודה רבה לקראת 2030 כדי לאפשר מסע מוצלח אל הכוכב.
תנועה על הכוכב
בסרט הכוכב נע על המאדים על רכב מיוחד והוא מבצע בו כמה שינויים כדי לשרוד. בפועל, בסוכנות עדיין אין כלי רכב כאלה. בנאס"א מציינים כי כדי לחקור את המאדים ולנוע בו תצטרך המשלחת רכבי שטח אמינים שלא ייתקעו ויוכלו להתגבר על הקשיים הרבים שמציבה סביבה שעדיין לא נחקרה על ידי האנושות. מדובר גם בציוד שיהיה צורך להביא מכדור הארץ ברמה כזו שלא יהיו בו תקלות קשות או שברים ושיהיה קל כיוון שכמות המטען שניתן לשלוח אפילו בכמה חלליות היא מוגבלת יחסית. בנוגע לכך, בסוכנות החלל עובדים במרץ על כלי רכב כאלה, כשהם גם מנצלים את המידע שזורם מהכוכב על ידי מעבדות המחקר והרכב שכבר נמצאים בו.
הנעת יונים
בסרט החללית משתמשת בהנעת יונים כדי לנוע אל הכוכב וכדי לצבור מהירות בחלל תוך כדי תנועה. מדובר גם בטכנולוגיה המאפשרת תמרונים ושינויי כיוון בחלל. מעניין לציין כי בידי האדם כבר קיימת הטכנולוגיה הזו בשלמותה והיא מאפשרת כבר כיום תכנון של מחקר על האסטרואידים, מהלך שמצריך מחלליות המחקר יכולת תמרון טובה בחלל כדי לפגוש בעצם הנע במהירות גדולה במרחב.
בנוסף לכך, בתחנת החלל הבינלאומית קיימים כבר כיום פאנלים סולאריים אמינים שמייצרים את צריכת האנרגיה של התחנה משנת 2008 באמינות מרבית. אמנם התחנה לא ממש זקוקה לאנרגיה הזו ויש לה דלק שמגיע מכדור הארץ, אולם המחקר על פאנלים כאלו נעשה כחלק מההכנה של שליחת חלליות לחלל העמוק. חלליות כאלו לא יוכלו להביא איתם כמות גדולה של דלק מכדור הארץ והם יצטרכו לייצר אנרגיה בעצמן בין השאר על ידי אנרגיית השמש. מהלך דומה יהיה גם על המאדים ויאפשר למשלחת מחקר לייצר את האנרגיה שלה היא זקוקה בעצמה.
גנרטורים על איזוטופים
בסרט האסטרונאוט משתמש בין השאר באנרגיה שמופקת מאיזוטופים של חומרים גרעיניים. כדי להימנע מפגיעה על ידי הקרינה, בעיקר קרינת אלפא, של איזוטופים כאלו הוא מגן על עצמו על ידי עטיפה עמוקה של הגנרטורים האלו, כך שגם במקרה של תקלה, לא תהיה דליפה של קרינה. ביחס לכך הסבירו בסוכנות החלל כי גנרטורים כאלו קיימים כבר כיום, ודרך ההגנה עליהם דומה לזו שמוצגת בסרט.
עם זאת, במאדים קיימת גם בעיה של קרינה מהחלל, שגם ממנה יצטרכו להתגונן האסטרונאוטים. קרינה כזו לא פוגעת בכדור הארץ ומזיקה לאנושות בגלל השדה המגנטי של הכדור. שדה כזה לא קיים על מאדים. לכן מתכננים בנאס"א להקים שדות מגנטיים קטנים שיגנו על המשלחת שתגיע לשם. לכן כך יהיה ניצול של סלעים מגנטיים שקיימים על הכוכב וכן של חומרים מתאימים שיובאו מכדור הארץ. בנוסף לכך, חלק ממעבדות המחקר על הכוכב יהיו בגלל הסכנה הזו מתחת לפני השטח כשהמשלחת תצטרך לחפור לעצמה את מעבדות המחקר האלו ולהקים במקום קומפלקס תת-קרקעי.
זכות הקניין על הכוכב
אחת השאלות שעניינו את השואלים ושהופנתה לחברי הפאנל היא של מי יהיה הכוכב? האם הוא יהיה של המדינה שתגיע אליו ראשונה? ביחס לכך ציינו החוקרים שלדעתם, מעמד הכוכב יהיה כמו של אנטרקטיקה, שיש לגביה אמנה בינלאומית של המדינות הגובלות בה. הם גם הוסיפו כי כמות השטח בכוכב היא כל כך גדולה, עד שלא נראה להם שבמאה השנים הבאות שאלה כזו תהיה בכלל רלוונטית.
איך מצטרפים למשלחת למאדים?
במענה לשאלה זו השיבו בסוכנות כי לא יהיה מדובר רק במדענים או באסטרונאוטים, אלא בשלל מומחים שיידרשו למשימת ענק מהסוג הזה. אנשי הסוכנות ציינו כי עדיין לא חשבו לעומק על אפשרות כזו והסתקרנו לדעת אם לציבור יש רעיונות בנוגע לדרך שבה יש לגייס אנשים למסע כזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם