הדרג המדיני שוקל: הוצאת הפלג הצפוני מחוץ לחוק
המהלך הוצע עקב מסע ההסתה שמוביל ראש הפלג בתנועה האיסאלמית, השייח' ראאד סלאח, תחת הכותרת "אל אקצה בסכנה". ל-nrg נודע שנתניהו תומך עקרונית במהלך, ואם גל הטרור יימשך, הוא יבוצע חרף התנגדות הנציגים המשפטיים
אם גל הטרור הנוכחי לא ידעך בקרוב, השלב הבא בסט הפעולות של ישראל לדיכוי המהומות, הוא הוצאת הפלג הצפוני של תנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק. ל-nrg נודע ממקורות מדיניים כי הסוגיה נמצאת כבר זמן ארוך על שולחן מקבלי ההחלטות. ראש הממשלה תומך עקרונית במהלך ודיונים בנושא כבר התקיימו. בשלב זה הדרגים המקצועיים במערכת המשפטית והמשטרתית מתנגדים למהלך, וכרגע ההחלטה היא שלא לכפות עליהם את הצעד. עם זאת, במידה שהפיגועים וההתפרעויות יימשכו, נתניהו יעביר את ההחלטה.עוד כותרות ב-nrg:
טיבי על המחבל: "שוטרים הרגו אותו כשביקש עזרה"
הנשק החדש של צבא ארה"ב: קרן לייזר קרבית
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הרקע להחלטה האופציונלית על פסילת הפלג הצפוני, הוא מסע ההסתה תחת הכותרת "אל אקצא בסכנה", אותו מוביל ראש הפלג השייח' ראיד סלאח, שקיבל תהודה בינלאומית. למערכת המדינית והמודיעינית ברור שהטענות המושמעות כחלק מהקמפיין הזה, כאילו ישראל פועלת לשינוי הסטטוס קוו בהר לרעת המוסלמים, קיבל אחיזה רחבה הציבור הערבי בארץ בפרט ובעולם הערבי בכלל. סלאח ריצה בעבר עונשי מאסר קצרים בגין הסתה ותקיפת שוטרים, אך חרף ההשפעות בשטח שלהן אחראי ארגונו, עצם פעילותו עדיין נחשבת לחוקית.
ראש הממשלה נחוש שלא לשנות את הסטטוס קוו בהר, לא לרעת המוסלמים ולא לרעת היהודים. עם זאת, בשלב זה נראה כי תיאסר עליית ח"כים יהודים וערבים להר, שכן עלייתם "מתסיסה את האווירה", על פי הגורמים המדיניים. מקור מדיני אמר כי אף שעליית שרים יהודים להר מותרת על פי הסטטוס קוו, בעולם הערבי ובמערכת המדינית עושים בעלייתם שימוש נגד ישראל ועל כן הוחלט בעת הזו, להגביל את עלייתם להר.
"הזנחה של שנים בהר הבית"
ל-nrg נודע כי גם בישיבה הלילה נתגלעו ויכוחים בין ראש הממשלה והשרים, לבין בכירי המערכת המשפטית והמשטרתית. ככלל, הדרג המדיני דרש פעולה נחושה יותר לדיכוי המהומות והציע פעולות שהמשטרה והייעוץ המשפטי ביקשו להימנע מהן. בסקירות שהוצגו לשרים עלה כי עד כה הועלו לבירה אלפיים שוטרים כתגבורת. כמו כן, לראשונה מזה זמן רב, בעקבות האישור שניתן, הם החלו להיכנס לעומק הכפרים והשכונות הערביות של ירושלים.
גורם מדיני שעודכן בפרטי המהלכים הסביר כי כניסת הכוחות פנימה היא ההסבר להתפרעויות הרבות של הימים האחרונים. לדבריו, "המצב הזה שבו הכוחות, ולא האזרחים, הם אלה שסופגים את ההתפרעויות עדיף. יש התפרעויות כי כבר זמן רב המשטרה לא נכנסה פנימה, בגלל חשש מעימות עם מפירי הסדר. עכשיו נכנסים פנימה ולא מפתיע שיש חיכוך, בהמשך גם זה יפסק", אמר הגורם המדיני.
בישיבה הלילה נמתחה ביקורת על השר הקודם לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', ועל המפכ"ל הקודם, יוחנן דנינו. בתקופתם נסגרו שתי תחנות משטרה במזרח ירושלים והונהגה המדיניות של הימנעות מחיכוך עם מוקדי ההתפרעויות במזרח העיר. גם בהר הבית הובילו השניים קו פייסני, כאשר סגרו תכופות את ההר ליהודים, לא הגיבו על שריפת תחנת המשטרה בהר ואפשרו פעולה חופשית של המוריבטאת והמורביטון (ארגוני המוסלמים המתפרעים בהר, א"כ). אחדים מהשרים את הגדירו את המצב כ"הזנחה של שנים".
מדברי השר הנוכחי לביטחון פנים, גלעד ארדן, עלה בדיון כי הוא פועל לשנות את הגישה הזהירה הזו של המשטרה לקו התקפי בהרבה. יצוין, כי בשעתו ראש הממשלה נתניהו שיבח מספר פעמים את השר אהרונוביץ', אף שהיה בן מפלגתו של יריבו, אביגדור ליברמן.
עוד בישיבה, התברר כי אף שבעבר הוחלט מספר פעמים להשתמש בהרס בתי מחבלים ככלי ענישה התרעתי, סחבת משפטית מעכבת את ביצוע ההריסה בסמוך לזמן הפיגועים. מהנתונים שהוצגו עולה כי מרגע ההחלטה על הריסת בתי מחבלים ועד לביצוע הצו חולפים לכל הפחות שלשה חודשים, זמן שמעקר למעשה את האפקטיביות שבתגובה.
בעבר אף הוחלט להימנע מהרס בתים גם לאחר שהתקבל לגביהם אישור סופי של בג"ץ, כדי שלא להצית מחדש את השטח לאחר שנרגע. על רקע המורכבות הזו, הוטל על שרת המשפטים איילת שקד, לגבש הצעה שתאפשר לקצר את פער הזמנים בין הפיגועים – אם יתחדשו – לבין ביצוע ההריסה.
בעיה נוספת שעלתה בדיון היא הקושי של המשטרה לגייס שוטרים חדשים שישרתו בירושלים. בדיונים קודמים אושרו למשטרה אלף תקנים חדשים, ייעודיים למחוז ירושלים. אולם התברר כי צעירים ישראליים לא מעוניינים בתפקיד בשל רמת השכר הנמוכה, ואי הרצון לשרת באזור מתוח כמו ירושלים. על רקע זה, הוחלט להעלות את שכר השוטרים המיועדים ולנקוט פעולות נוספות שיאפשרו את מילוי התקנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם