ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"כשנבחר ציבור כפוף לפקיד יש פגיעה בשלטון העם"

שרת המשפטים יצאה בהתקפה על מנגנון הייעוץ המשפטי ואמרה כי "המחוקק מעולם לא הסמיך את היועמ"ש להחליף את שיקול דעת הממשלה". פרקליט המדינה ענה לה: "תפקידנו להבהיר למערכות השלטון מהם גבולות החוק"

"פורום קהלת למדיניות" מקיים בשעה זו (יום ד') כנס בנושא "היועץ המשפטי לממשלה - עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג". בראשית הכנס נשאו דברים שרת המשפטים איילת שקד ופרקליט המדינה שי ניצן, ובהמשך התקיים שיח שרי משפטים לשעבר בהשתתפות משה נסים, יוסי ביילין, ציפי לבני, חיים רמון, דניאל פרידמן ומזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר.

עוד כותרות ב-nrg:
• ניסיון לינץ' ליד תקוע: נהגת הותקפה באבנים ובבעיטות
• תחקיר: כך מוכרים חומר רדיואקטיבי לדאעש
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

צפו בשידור החי:


בפתח דבריה התייחסה שרת המשפטים לפיגוע שהתרחש לפני זמן קצר בעיר העתיקה בירושלים. "אני מברכת את כוחות הביטחון על תפיסת המרצחים בני העוולה ומתחייבת לעשות את כל הדרוש כדי לוודא כי הרוצחים השפלים לא יצאו לעולם לחופשי", אמרה שקד.

בהמשך התייחסה שקד לנושא סמכויות היועמ"ש. "השאלה שבה אני מבקשת לעסוק כאן היא למי צריכה להישמר זכות המילה האחרונה במצבים של מחלוקת בין הממשלה לבין היועץ המשפטי המייעץ לה, או בינה לבין הפרקליט המייצג אותה בפני ביהמ"ש", אמרה.
 
"כאשר נבחר ציבור כפוף לחוות דעת של פקיד, בכיר ככל שיהיה, נגרמת פגיעה בעקרון שלטון העם. המצב בו אנו נמצאים היום הוא יוצא דופן בעולם. במחקר משווה נמצא קונצנזוס בין המדינות הבולטות בעולם המערבי ולפיו לנשיא או לממשלה שמורה הזכות להכריע נגד עמדת היועמ"ש, הן ביחס לחוות דעת מייעצות והן ביחס לתוכן העמדות שהוא מציג בשם הממשלה כפרקליט המדינה. תפקיד היועמ"ש צריך להיעשות מתוך נאמנות לממשלה ולחוק.

"כמי שזוכה לאמון העם באמצעות הכנסת, הממשלה היא הנושאת באחריות ונושאת בסמכות לממש את האחריות. כיום יש הפרדה בין האחריות לסמכות, וכאשר יועמ"ש מורה לממשלה לבצע פעולה או להימנע מלבצעה, לא הוא יישא באחריות לתוצאות המעשה. זכות המילה האחרונה חייבת להישאר לממשלה.

"המחוקק אשר הסמיך את הממשלה להפעיל את סמכויותיו מעולם לא הסמיך את היועמ"ש להחליף את שיקול דעת הממשלה. בדו"ח ועדת שמגר צוטטה ועדת אגרנט שקבעה שהממשלה תתייחס לחוות הדעת המשפטית של הממשלה ככזו המשקפת את החוק הקיים, עם זאת הממשלה רשאית להחליט כיצד לפעול במקרה מסוים לפי שיקול דעתה".

בסיום דבריה אמרה שקד כי "אני בוחנת כרגע אפשרות של הממשלה לפעול לפי שיקול דעתה ולקבוע שעמדת הממשלה היא שתוצג בפני ביהמ"ש. אין עוררין שאת סמכויות היועץ כתובע עצמאי עליו להפעיל בלי התערבות הממשלה, אך האחריות היא של הממשלה. אחרת כולנו נסבול ממערכת כבדה ומסורבלת ומשחיקת אמון הציבור הנושא אלינו את עיניו".
 
פרקליט המדינה שי ניצן שנשא דברים אחרי שקד, הציג עמדה שונה, המייחסת סמכויות גדולות יותר ליועצים המשפטיים. "תפקידם של היועמ"ש והפרקליטות בתחום הייעוץ שאינו פלילי הוא ברור: לייעץ לשלטון ולממשלה כיצד אפשר לממש את מדיניותם שלשמה נבחרו. תפקידנו לסייע ככל יכולתנו בכך, אך תפקידנו גם להבהיר למערכות השלטון מהם גבולות החוק, מה בלתי חוקי ומה יוצר בעיות של חוקיות או חוקתיות", אמר.

"הייעוץ המשפטי נועד לייצג ולייעץ את הממשלה כמיטב יכולתו – הוא עורך הדין של הממשלה, אך תוך שמירת סף, עמידה על המשטר שהממשלה לא תיכשל באי חוקיות. כמאמר המשפט, 'שלטון נותן כוח וכוח עלול להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט'. ראוי שיהיו רסנים על כוח וזה תפקידם של שומרי סף".

ניצן הודה כי "הממשלה ועובדיה הם שצריכים לקבוע את העמדה בפני בג"ץ, שהרי הם שנבחרו למשול והם המשיבים לעתירות". יחד עם זאת, הוסיף הפרקליט כי "לכלל יש חריג: כאשר בעקבות  הגשת עתירה מתברר כי המדיניות בה נוקטת הממשלה אינה חוקית או שעובד ציבור מסוים פועל בדרך לא חוקית, היועמ"ש רשאי וחייב לומר זאת. ואזי לתפיסתי, הממשלה, השר או עובד הציבור חייבים לשנות מדרכם שכן גם הממשלה או שר כפופים לחוק, ואין מדובר ברשות לומר את זה אלא בחובה. לא ייתכן שאנחנו כבאי כוח הממשלה נתייצב להגן על מדיניות שהיא בלתי חוקית. זהו שיבוש מערכות".

"כל עוד מדובר במדיניות חוקית, גם אם היא לא נושאת חן בעינינו - היועמ"ש והפרקליט - וגם אם היינו מחליטים אחרת, חובה עלינו לכבד את הגורם המוסמך ולייצגו כמיטב יכולתנו. מותר לנו לנסות לשכנע אותו בצדקת עמדתנו, אך בסופו של דבר כל עוד מדובר במדיניות חוקית, אם דעתנו נדחית, הרי שהעמדה שתוצג בפני ביהמ"ש תהיה עמדת הגורם המוסמך". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...