"מבצר הגז" של הנאצים שהפך למחנה ההשמדה הראשון

ה"דיילי מייל" הבריטי פרסם את סיפורו של "מבצר 7" בעיר פוזנאן במערב פולין, שהפך למקום הראשון שבו נרצחו בגז מטופלים מבתי חולים פסיכיאטריים, כחודש אחרי תחילת המלחמה. ניצולים סיפרו על "מעלות המוות" שמהן הושלכו הקורבנות

nrg חדשות | 12/10/2015 15:59
תגיות: מלחמת העולם השנייה,השואה,נאצים
השימוש הרצחני של הנאצים בגז החל הרבה לפני 1942: העיתון הבריטי "דיילי מייל" פרסם הבוקר (יום ב') את סיפורו של "מבצר 7" בעיר פוזנאן במערב פולין, שהפך למחנה השמדה בגזים כבר באוקטובר 1939, שלוש שנים לפני שהשיטה החולנית הפכה למדיניות רשמית. הושמדו בו מטופלים מבתי חולים פסיכיאטריים, לוחמי מחתרות מקומיות, אקדמאים ומשכילים ואנשים אחרים שנתפסו כאיום לרייך השלישי.

עוד כותרות ב-nrg:
שני פיגועים תוך שעה: נער במצב אנוש, בן 20 במצב קשה
"יש לבצע חיפוש גופני על ח"כים בכניסה למשכן"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הפלישה הגרמנית לפולין, ואיתה מלחמת העולם השנייה, החלה ב-1 בספטמבר 1939. ב-10 באוקטובר נכבשה על ידי ה-אס.אס העיר פוזנאן. שמה הוסב ל"פוסנן", והמבצר הפך ל"מחנה הריכוז פוסנן". בגלל מיקומו, המבצר נתפס כמקום אידיאלי להשמדה: הוא היה נגיש, אך לא  גלוי.
 
צילום: גטי אימג'ס
מספר הקורבנות לא ידוע. שבויי מלחמה פולנים לאחר הפלישה הנאצית ב-1939. צילום: גטי אימג'ס

תחת פיקודו של הקצין הרברט לנגה אספו הנאצים מטופלים מבית חולים פסיכיאטרי בעיירה הסמוכה אווינסקה. אלה הוכנסו למשאיות ונלקחו לתאי גז פרימיטיביים ששימשו קודם לכן כמחסני תחמושת. לפי הפרסום, תחילה הובילו הנאצים את הגברים: שלוש משאיות עזבו את בית החולים מדי יום, בכל אחת מהן כ-25 גברים. אחרי שכל הגברים נרצחו, החלו לקחת את הנשים, ואחר כך את הילדים. ב-30 בנובמבר כל המטופלים נרצחו. לבסוף נלקח גם הצוות הרפואי, שנרצח גם הוא, ובית החולים הפך לבסיס אס.אס.

אנשים שהועברו בהמשך למחנות השמדה אחרים והצליחו להינצל סיפרו על האלימות שנקטו השומרים והקצינים בפוזנאן. הם העידו כי היה מקום אחד שכונה "מעלות המוות", שם אולצו האסירים לרוץ במעלה מדרגות עם סלעים כבדים, וכשהגיעו לראש הגרם, הוכו הושלכו מטה אל מותם, ואם לא מתו נורו למוות.

זירת הרצח כללה שני תאי גז שניצבו בראש גבעה. הדלתות נסגרו מאחורי האנשים שהוכנסו לתאים, ואז הוזרם אל תוכם פחמן חד-חמצני דרך פתח ייעודי. בהמשך החלו הנאצים להשתמש בתאי גז ניידים, באמצעות כלי רכב, כדי לרצוח כמה אלפי מטופלים מבתי חולים אחרים באזור. הם נקברו בקברי אחרים ביערות שבהם נרצחו.

באוקטובר 1943 נשא מפקד האס.אס והגסטפו היינריך הימלר שני נאומים במועצת העיר פוסנן בפני קציני אס אס, ובהם הצהיר מפורשות על מטרתו להשמיד את היהודים ועל "הפתרון הסופי", שעליו ביקש מהנוכחים לא לדבר בפומבי.

ההיסטוריון מייקל קרזיזניאק, מחבר הספר "פוזנאן 1945", אמר ל"דיילי מייל": "באופן רשמי, זה היה כלא ומחנה זמני לתושבים מקומיים, אולם בפועל, זה היה בעיקר מחנה השמדה. מספר הקורבנות עדיין לא ידוע מכיוון שכל המסמכים הושמדו, אולם מעריכים כי 10,000 עד 15 אלף בני אדם נרצחו בעינויים, הוצאו להורג או הומתו בגז".

ב-1942 הופסקה השמדת האסירים בגז ושני התאים הפכו לתאי כלא רגילים. ההשמדה עברה לתאים מתקדמים יותר באושוויץ ובמחנות ההשמדה האחרים. בינואר 1942 הוחלט רשמית על תוכנית "הפתרון הסופי" להשמדת היהודים.
כשהנאצים החלו לנחול תבוסות, הוחלט להסב את מחנה האימים לצרכים תעשייתיים. באפריל 1944 הועברו האסירים שעוד היו בחיים למחנה אחר בפרברי העיר זביקובו, ובפברואר 1945 נכבש המקום על ידי הצבא האדום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...