ראשי » חדשות » בארץ

בלי חופשת לידה: ראשת העיר לא מתנצלת

ליאת שוחט הצטלמה לקמפיין הבחירות בחודש תשיעי וחזרה למירוץ עשרה ימים אחרי שילדה את בתה הרביעית. עכשיו, ראשת העיר הנכנסת של אור־יהודה מוכנה להסתער על אתגרי העיר והודפת את הביקורת שספגה בגלל הוויתור על חופשת הלידה

זר שיגיע לאור־יהודה, ימצא את עצמו מחייך לנוכח השלטים הפזורים ברחבי העיר: הנה רחוב גבי אשכנזי, שם רחוב גדעון סער, וכאן כיכר סמדר שיר וכיכר תלמה אליגון. העיר התמלאה בשנים האחרונות בשלל רחובות ואתרים שנקראו על שמם של אנשים חיים - חלקם אף הביעו התנגדות להנצחה הזו, אך ראש העיר הקודם, דוד יוסף, התעקש.

עוד כותרות ב-nrg:
- הדסה סירבו אך ליצמן הורה לצלם את המחבל
- בעקבות הקפאת התקציב: אל מידאן לקראת סגירה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

שלט אחד, מפורסם במיוחד, דווקא הוסר לאחרונה: "רחוב באלי", הרחוב שאיש לא ידע מדוע הוא נקרא כך. רק לפני חודשים אחדים התגלה הסוד הגדול - באלי היא ככל הנראה צעירה שראש העיר ניהל עמה רומן. בעירייה טענו אמנם כי הרחוב נקרא על שם ניסים באלי, מחנך תושב העיר, אלא שמוקירי זכרו לא ממש קנו את ההסבר. התושבים לא ידעו לאן להוליך את הבושה, ודרשו להוריד את השלט.
 
המבוכות האלה הן כבר נחלת העבר: דוד יוסף נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות החשדות נגדו, ובחודש האחרון החלה לנשב בעיר רוח חדשה, עם בחירתה של ליאת שוחט לתפקיד ראש העיר. שוחט, שכיהנה עד לאחרונה כחברת אופוזיציה במועצת העירייה, הצליחה לגבור על מתחריה אף שניהלה מערכת בחירות כשהיא בעיצומו של החודש התשיעי להריונה. לשום דבר היא לא נתנה להפריע לה: לא לחום, לא להשמצות שספגה, וגם לא ללידה שקטעה את קמפיין הבחירות בעיצומו. זמן קצר לאחר שבתה הרביעית הגיחה לאוויר העולם, חזרה שוחט למירוץ חייה. למודת מאבקים פוליטיים, היא הבינה שזו ההזדמנות שלה להיבחר לראשות העיר - עכשיו או לעולם לא.



המשפחה כולה התגייסה לעזרתה מהרגע הראשון: הילדים המירו את חופשת הקיץ שלהם בעבודה במטה הבחירות, חילקו פלאיירים, הרימו טלפונים ואף גייסו את חבריהם. בן הזוג אורי נפגש עם תושבים ושכנע אותם להצביע עבור רעייתו, והיא עצמה התרוצצה ברחבי העיר. "ההריון נטע בי כוחות", מספרת שוחט. "רצתי לחוגי בית ולסיורים ברחובות, וניהלתי קמפיין מלא, בלי הנחות. התעקשתי להצטלם לקמפיין כמו שאני, עם הבטן ההריונית, למרות שיכולתי להשתמש בתמונות ישנות יותר. היה לי חשוב לבוא ולומר לנשים שאנחנו מסוגלות לעשות הכול, גם בחודש תשיעי".

אל הריאיון, הנערך ביחידת העבודה הצמודה לביתה, מגיעה שוחט בשעת צהריים היישר מפגישה שהתקיימה מחוץ לעיר. היא מבקשת סליחה לרגע, הולכת לומר שלום לילדים, וחוזרת כעבור כמה דקות רעננה וממוקדת.
את בתה הרביעית, ליאור, היא ילדה לאחר שכבר עברה את השבוע הארבעים להריון. לאחר הלידה נטלה פסק זמן של עשרה ימים מקמפיין הבחירות, ואז הפקידה את התינוקת לטיפול אצל אמה – שהבינה כי תיאלץ לוותר על חלומותיה לשגרת פנסיה שקטה - וחזרה למירוץ. מראש הודיעה כי אם תיבחר, תיכנס מיד ללשכת ראש העיר, ולא תנצל את החופשה המגיעה לה.

שוחט מצטרפת לשורה הולכת ומתארכת של נשות קריירה שבוחרות לקצר את חופשת הלידה שלהן. קדמו לה יעל אנדורן, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר, שחזרה לעבודה חודשיים בלבד לאחר שילדה; ואפרת דובדבני, מנכ"לית בית הנשיא לשעבר, שעל פי הפרסומים פחות מיממה לאחר לידת בנה השלישי כבר השתתפה בפגישות לקראת חגיגות יום הולדתו התשעים של שמעון פרס. הדמות המפורסמת ביותר בהקשר זה היא מאריסה מאייר, מנכ"לית יאהו, שלפני כשלוש שנים ילדה בן – ובתוך שבוע בלבד חזרה לתפקידה בראש ענקית האינטרנט האמריקנית. לאחרונה הודיעה מאייר כי היא בהריון עם תאומות, וכי גם הפעם היא מתכננת לשוב לעבודה תוך זמן קצר במיוחד.
 

המגמה הזו מעוררת מחלוקת סוערת. מצד אחד ניצבים אלה הסבורים כי זכותה של כל אישה לנהל את ההורות והקריירה שלה בדרכה. מהצד האחר עולה הטענה כי נשות קריירה המוותרות על חופשת הלידה שלהן, מציבות רף בעייתי: מדובר בפריבילגיה השמורה לנשים מבוססות, שביכולתן לקבל עזרה מבני משפחה ומגורמים חיצוניים, ואשר יכולות לשלוט בקלות יחסית בסדר היום שלהן. נשים בכירות פחות שינסו ללכת בדרכן, עלולות לשלם על כך מחיר.

שוחט הודפת מכול וכול את הביקורת. "נכון שנכנסתי לקמפיין במהלך הריון מתקדם, אבל לקחתי בחשבון שהבחירות יתקיימו לקראת תקופת החגים, כך שבכל מקרה אוכל מיד אחריהן לנוח ולהיות עם התינוקת. בשבוע הראשון לאחר הלידה הורדתי הילוך כדי להתמקד בהחלמה ובבת החדשה שהצטרפה למשפחה, וגם כשחזרתי למירוץ, דאגתי לשלב את האמהוּת החדשה עם ניהול הקמפיין: חלק מהישיבות התקיימו בביתי הפרטי, והקפדתי לקחת הפסקות במהלך היום כדי להיניק את ליאור. אין ספק שלא הייתי יכולה לעשות את כל זה בלי תמיכה מלאה של בעלי, שלושת ילדיי הגדולים ואמא שלי".

ובכל זאת, נכנסת לתפקיד בצורה מלאה כשאת משאירה בבית תינוקת בת חודשיים. יש רגשות אשמה?
"כרגע לא, אבל אולי הם עוד יגיעו בהמשך. החלטתי מראש שאם ארגיש שליאור מפסידה משהו בגלל המרחק ממני, אדאג שהיא תהיה כאן לצדי, יחד עם אמא שלי. אני חושבת שהנוכחות שלה במפגשים שמשתתפים בהם הרבה גברים, תתרום לאווירה חיובית יותר בחדר".

ליאת שוחט (43) נולדה וגדלה באור־יהודה, הבכורה מבין שלושה ילדים. אמה עבדה כסייעת בגן ילדים, אביה כיהן כסגן ראש העיר. היא עצמה כתלמידה הייתה חברה בוועד הכיתה, אחר כך נבחרה ליו"ר מועצת התלמידים בבית הספר, ובהמשך שימשה יו"ר מועצת הנוער העירונית. גם בצופים התקדמה מהדרכה לתפקיד רכזת שבט. "העשייה הציבורית היא חיידק שמקנן בי מגיל צעיר", היא אומרת.

אחרי השירות הצבאי המשיכה שוחט ללימודי מדע המדינה וחינוך באוניברסיטת בר־אילן, ועבדה ברשת המתנ"סים. בין לבין נישאה לאורי, סוחר בקר במקצועו. בגיל 31 החליטה שברצונה להשפיע על המקום שבו גדלה, והתמודדה בבחירות למועצת אור־יהודה. למרות אלמוניותה היחסית, זכתה הרשימה שבראשותה בשני מנדטים, ושוחט מונתה לסגנית ראש העיר. בבחירות המקומיות הבאות, ב־2007, נבחר דוד יוסף לראש העיר, ושוחט עברה לחבוש את ספסלי האופוזיציה.
 

באותה תקופה פנתה ללימודי משפטים. "לא תכננתי להיות עורכת דין, הרעיון היה רק לקבל כלים משפטיים. בסופו של דבר ניגשתי לבחינות ההסמכה של הלשכה וגם עשיתי סטאז'. הייתי כבר בת 35, לא צעירה, בטח לא כמו הסטודנטים האחרים, שמרביתם הגיעו ללימודים מיד אחרי צבא. אבל הצלחתי לשלב בין עבודה, לימודים והורות - וזה מסר לכל אחד, גם לנשים ולגברים שסובבים אותי, שאפשר ללמוד בכל גיל".

לשוחט אין מילים טובות על תקופת כהונתו של יוסף, שנגדו הוגש לאחרונה כתב אישום בגין שורה של עברות, ממעשים מגונים ועד מרמה והפרת אמונים. "העיר התנהלה כמו דיקטטורה, בשלטון יחיד שהטיל פחד על עובדי העירייה", היא אומרת. "לצערי, משרד הפנים ושאר הגורמים האמונים על הפיקוח והבקרה, לא עשו דבר ולא פעלו כשהתלונַנו על ההתנהלות של ראש העיר. כחברת מועצה נתקלתי לא פעם בישיבות שהתנהלו בצורה לא חוקית, ישיבות שלא התקיים בהן פרוטוקול, או כאלה שבהן לא ניתנה לי כלל זכות דיבור. הכול היה חסום בפנינו".

שוחט אף מתארת אווירה אלימה ששררה במהלך ישיבות המועצה. "אם מישהו שאל שאלה שלא הייתה לרוחו של ראש העיר, הוא היה מתפרץ, משפיל ואפילו מקלל. הייתה לו קואליציה של עשרה אנשים, ואנחנו באופוזיציה היינו רק חמישה. כל העשרה היו ניצבים בהופעה שדוד יוסף היה הכוכב שלה. לא היה לנו שום כוח בידיים".

ידעתם על נושא ההטרדות המיניות?
"היו שמועות, אבל אני לא רוצה להתייחס אליהן".

היו אנשים שידעו על התנהלות פסולה של ראש העיר וחיפו עליו?
"כן, כל מי שהיה בסביבתו הקרובה ידע, ראה, שמע ולא עשה דבר. האנשים הללו צריכים לעשות חשבון נפש עם עצמם".

אנשים המזוהים עם יוסף יועברו כעת מתפקידם?
"אין לי רצון לערוך עריפת ראשים. כל אדם וכל משרה ייבדקו לגופו של עניין".

מערכת הבחירות האחרונה לראשות עיריית אור־יהודה הייתה קצרה אך רוויַת יצרים. בעיר הופצו פלאיירים אנונימיים ופוגעניים נגד שוחט, והיא אף קיבלה איומים על חייה וחיי משפחתה. לדבריה, היא לא התרגשה. "מי שנפגעו באמת היו הילדים והסובבים אותי, אבל הם לא ביקשו ממני לעזוב את המירוץ. הילדים היו חדורי מוטיבציה וממוקדי מטרה. הייתה להם חופשת קיץ מרתקת, והם קיבלו שיעור אמיתי בדמוקרטיה".

איך הם הגיבו כשהודעת להם על ההחלטה לרוץ לראשות העיר?
"היו חששות, אבל הם נולדו לתוך בית פוליטי, וזו הרי לא פעם ראשונה שאני מתמודדת בבחירות. הבהרתי להם את הסיכויים ואת הסיכונים, ואמרתי להם שאני מוכנה ומזומנה לעמוד באתגר הזה ולהצליח בו".
 

מבין המתמודדים שהחלו את המירוץ, שניים מלבד שוחט הגיעו לקו הסיום: עופר בוזי, שכיהן כממלא מקום ראש העיר, ובעל ותק של עשרים שנה כחבר מועצה; וניסים עזרא, אלוף־משנה במילואים העובד כיום כאיש חינוך וכמדריך חבורות רחוב. מי שהעניק בסופו של דבר את הניצחון לשוחט היה במידה רבה דווקא הציבור החרדי. זמן לא רב לפני תום ההתמודדות קיבל נציג ש"ס עוזי אהרון הוראה מנשיא מועצת חכמי התורה, הרב שלום כהן, לפרוש מהמירוץ ולתמוך בשוחט. עם היוודע תוצאות הבחירות, שבהן גרפה כ־59 אחוזים מהקולות, זכתה שוחט לברכות מיו"ר ש"ס אריה דרעי ומיו"ר דגל התורה משה גפני.

"תמיד ידעתי שיש אוכלוסייה דתית וחרדית גדולה בעיר", היא אומרת, "אבל רק במערכת הבחירות, כשישבנו ומיפינו באופן רציני את הציבור הזה, הבנתי כמה הוא משמעותי. התמודדתי לראשות העיר שלוש פעמים, ותמיד נתקלתי בתקרת הזכוכית של הציבור הדתי, שהעדיף מועמדים אחרים. הנסיבות המצערות שהובילו לבחירות האחרונות הפכו את הקערה על פיה, והפעם זכיתי לתמיכה מכל הזרמים".

שוחט מצטרפת לשתי נשים נוספות העומדות בראש רשויות מקומיות בבקעת־אונו – בעיר יהוד ובמועצה המקומית גני־תקווה. לשאלה האם דווקא עובדת היותה אישה העניקה לה נקודות זכות אצל כלל הבוחרים, היא משיבה: "אני לא חושבת. אנשים מסתכלים קודם כול על העשייה שלך, ולא על מה שמסביב. הייתה עוד אישה שניסתה להתמודד בבחירות האלה, ועובדה שהיא לא הצליחה. לשמחתי כמעט שלא נתקלתי בתגובות שוביניסטיות, מלבד בודדים שאמרו דברים כמו 'או שתהיי אמא גרועה, או שתהיי ראש עיר גרועה'. התייחסתי לאמירות האלה כאל קולות רקע, ופשוט התעלמתי מהן".

מרים פיירברג, שעומדת כבר שנים בראש עיריית נתניה, היא מודל לחיקוי עבורך?
"אני מאוד מעריכה אותה, אבל לאורך כל השנים שלי בתפקידים ציבוריים לא נשאתי את דגל הפמיניזם. אני שופטת כל אדם לגופו, לפי שיטות הניהול ולפי המנהיגות שלו. מוטי ששון, ראש עיריית חולון, הוא מודל להערצה עבורי. המיתוג של חולון כעיר הילדים הוא בעיניי בית ספר לראשי ערים. זה אדם ללמוד ממנו".

מאז שנכנסה לתפקיד, משתדלת שוחט להגיע מדי יום בצהריים לביתה, כדי לשוחח עם הילדים ולאכול איתם ארוחה משותפת. שעות הערב מוקדשות לאירועים שהיא מוזמנת אליהם כאורחת כבוד, ובלילות היא מבלה לא פעם עם ליאור הקטנה, שעדיין לא ישנה שנת לילה רציפה. בתוך סדר היום האינטנסיבי הזה, נותר לה רק להתגעגע לתחביביה מהחיים הקודמים – ספורט, קריאה, צפייה בכדורגל ומפגש שבועי בבית קפה עם חברות הילדות שלה. "הכול השתנה", היא אומרת. "במקום לקרוא ספרים, אני קוראת ספרי תקציב ונוהלי עבודה. אבל אני מאמינה שאחרי ההתאקלמות הראשונית בתפקיד אצליח למצוא זמן גם לתחביבים".

מה לדעתך יהיה המפתח להצלחה כראש עיר?
"אני קשובה לסובבים אותי, ויודעת להוביל עשייה. כבר במסגרת תפקידי כיו"ר מועצת הנוער עשיתי דברים שלא נעשו קודם - יזמתי עיתון לנוער, מועדונים, יום נוער עירוני. לא חוכמה להיבחר, חוכמה להצדיק את הבחירה בך".
 

תוכניות עבור העיר בשנים הקרובות?
"הדבר הראשון שאני רוצה לקדם הוא תחום החינוך. אמנם קמו בעיר שתי שכונות חדשות יחסית, אבל יש גם הגירה שלילית בגלל החינוך. אני מתכננת להקצות משאבים וליזום תוכניות שייקחו את העיר הזו קדימה, עם השקעה בכל הגילאים - החל ממעונות היום, דרך בתי הספר היסודיים והתיכוניים, ועד לאוניברסיטה. המטרה שלי היא להשאיר בעיר את התלמידים הטובים, להגדיל משמעותית את שיעור הזכאים לתעודת בגרות, ולהעלות את מספר המתגייסים. במישור אחר, חשוב לי לפעול בכל נושא ההתחדשות העירונית. אני מקווה להכניס לאור־יהודה אוכלוסיות חדשות, ולהשאיר את התושבים הצעירים".

אי אפשר לסיים בלי לתהות מה יעלה בגורל רחוב באלי. השלט המביך אמנם הוסר כאמור, אך טרם נקבע מי יזכה בכבוד שהתפנה. שוחט אומרת כי בכוונתה להקים ועדת שמות, שתפעל באופן מסודר ועל פי חוק. "כל שמות הרחובות בשנים האחרונות התקבלו בהליך לא חוקי והם יבוטלו - כולל קריאת הרחובות על שמם של גבי אשכנזי וגדעון סער. באף מקום אחר בארץ לא מקובל להנציח אנשים חיים. השם הראשון שאציע יהיה יסמאו יאלאו, חייל יוצא אתיופיה שנפל במלחמת לבנון השנייה. אם יהיה צורך, שמו יונצח על חשבון רחוב באלי".

תגובות:
עו"ד אבי אודיז, המייצג את ראש העיר הקודם של אור–יהודה, מסר בתגובה: "לגברת ליאת שוחט הייתה יד ברקימת התיק נגד דוד יוסף, והיא לקחה חלק בגיוס מתלוננות שיעידו נגדו, בבחישה ובהסתה. שוחט, המשמשת כעדת תביעה בתיק נגד יוסף, תיחקר על הכול ותצטרך לתת דין וחשבון על מעשיה.

"כל ישיבות העירייה התקיימו בנוכחותה ותחת פיקוחה של היועצת המשפטית של העירייה, שלומית שפינדל. מי שלא נכחה בישיבות רבות היא הגברת שוחט, שבמשך תקופת ישיבתה באופוזיציה ניסתה להדליק אש בשדות".
לי ליבר, דוברת משרד הפנים, מסרה בתגובה לדבריה של שוחט: "כל הפניות של חברי מועצת אור–יהודה נענו וטופלו על ידי המחוז כנדרש ובהתאם להנחיות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...