הסכם הגרעין יוצא לדרך: "כל צד מצפה להפרת התחייבויות בצד השני"
מהבוקר מחוייבת טהרן לפרק צנטריפוגות ולהיפטר מהאורניום המועשר, ובמערב מתכוננים להסרת הסנקציות. אולם חוסר האמון בין הצדדים נמשך, ומביא לניסיונות חקיקה רפובליקאים נגד טהרן, שמצידה מטילה סייגים על פעילות פקחי סבא"א
פירוק של 12 אלף סרכזות גרעיניות, העברת 12 טונות של אורניום מועשר ברמה נמוכה ונטרול כור פלוטוניום – אלה המשימות שעומדות בפני מהנדסי הגרעין של איראן הבוקר (יום א'), אשר החל מהלילה התחילו ליישם את פרטי הסכם הגרעין שנתחם בווינה בחודש יולי בין קבוצת שש המעצמות בראשות ארה"ב ובין טהרן.עוד כותרות ב-nrg:
בבירה נערכים: 300 חיילים מתפרסים ברחובות העיר
קובה מכחישה: לא שלחנו חיילים לסייע לאסד
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חרף התנגדותם של ישראל, הרפובליקאים בארה"ב, מדינות ערב, גורמי אופוזיציה איראניים ועוד, עסקת הגרעין נכנסה הלילה לתוקף ועברה לשלב היישום, כשבוע לאחר שהפרלמנט האיראני אישר את ההסכם בראשי פרקים; כחודש וחצי אחרי שבהצבעה בבתי הנבחרים בארה"ב נכשל הניסיון לגרום לנשיא ברק אובמה לבטל את העסקה וכתשעים ימים לאחר שמועצת הביטחון של האו"ם אימצה את ההסכם.
כעת, עם השלמת העיסוק המנהלתי, יעברו הצדדים ליישום הפרטים הטכניים שקשורים בהסכם, ואיראן אף תידרש לעמוד בהתחייבויותיה בהסכם הנפרד שעליו חתמה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). ובתום החגיגות מתחילה היום העבודה הקשה, אשר תתנהל בלחץ זמנים מסוים, כשכל אחד מהצדדים מוכרח לעמוד בתאריך היעד שנקבע לו.
כך למשל, שני הליכים מתנהלים במקביל: פקחי סבא"א סיימו בחודש שעבר את החקירה בת 12 השנים שלהם באשר לממדים הצבאיים האפשריים של תוכנית הגרעין האיראנית בעבר, ויש להם קצת פחות מחודש בשביל לנסח את הטיוטה להערכה הסופית שלהם בסוגיה זו. אף שלא צפויות הפתעות, ממצאים מרשיעים עשויים לסכל את ההסכם. גם מצד נציגים בממשל אובמה, נרמז בעבר כי ממצאים בסוגיה זו יגרמו להרהורים מחדש בכל הנוגע לנכונותה ארה"ב להמשיך ולצדד בהסכם.
מצדם, גם האיראנים מתחרים עם השעון: עליהם לנטרל בזמן – כלומר, בערך עד תחילת השנה הבאה – את כור הפלוטוניום באראק באמצעות שפיכת בטון על ליבתו, ואז להסב אותו לכור מים מזיק פחות. לאחר מכן עליהם לפרק ולהפסיק להפעיל כמה אלפי סרכזות פעילות, ולהעביר 95-98 אחוז מהחומר הבקיע, המועשר ברמה נמוכה, אל מחוץ לגבולות המדינה. בסוף החודש הבא תחויב טהרן גם לשים קץ לניסויים בסרכזות מתקדמות בכורים בנתנז ובפורדו, ולהעביר את המכשירים לאחסון תחת חותמות של סבא"א.
במקביל, אתר ההעשרה המרכזי בנתנז יישאר פתוח ו-5,000 סרכזות מתקדמות עדיין יופעלו בו, אף שאיראן לא תורשה להחזיק בחומר בקיע המספיק בשביל לייצר פצצה גרעינית. זאת, עד שנת 2030 לפחות, לטענת כמה גורמים במערב.
ויש צד נוסף לעסקה - חלקן של המעצמות. על פי הערכות המערב, מרגע שסבא"א תיתן את האור הירוק שהרפובליקה האסלאמית אכן עומדת בהתחייבויותיה, יתחילו המעצמות והאו"ם בהסרת העיצומים שהוטלו עליה. הענישה בתחום הנפט למשל צפויה להתבטל ביום שיוגדר מראש, ולדברי בכירים אמריקאים ככל הנראה זה יקרה בערך עוד חודשיים. כלל העיצומים נגד טהרן ככל הנראה יוסרו במהלך השלושה החודשים הראשונים של 2016, ציינו דיפלומטים בחודש שעבר.
חברות רבות במערב, כולל נציגי ממשל בכירים הגיעו כבר לטהרן לקראת עסקאות עתידיות. טהרן כבר הודיעה כי היא נערכת לעסקאות בסך כולל של 100 מיליארד דולר. כל אלו, יצטרכו להמתין על לשלב הרשמי בו יבוטלו הסנקציות במסגרת ההסכם.
בארה"ב העריכו אתמול כי התהליך כולו ייקח בין שישה לתשעה חודשים. הנשיא אובמה יודיע רשמית לקונגרס כי הוא מתכנן להנפיק צווים מנהלתיים בסוגיה, ויורה למחלקת האוצר, המדינה, המסחר והמשפטים להתכונן ליישום ההסכם. גם האיחוד האירופי ינהג באופן דומה.
יום כניסת ההסכם לתוקף הביא עמו הקלה והצהרות חגיגיות משני הצדדים. שר החוץ הבריטי פיליפ המונד אמר הבוקר כי "היום הוא נקודת ציון להסכם היסטורי". הוא הוסיף כי ההסכם "יוודא שנשק גרעיני ייוותר מחוץ להישג ידה של איראן, ובכך ייצור אזור בטוח יותר, בעוד שיפתח בפני איראן הזדמנויות לעמוד בקשר מחודש מול הקהילה הבינלאומית".
אתמול בטהרן אמר גם שר החוץ הגרמני פרנק וולטר שטיינמאייר שארצו תנסה לסייע לאיראן להתגבר על המחלוקות שנוצרו בחודשים האחרונים, בכל הנוגע לעסקה. "אי אפשר לקנות אמון בשוק", הוא אמר, "חוסר האמון הברור בשני הצדדים אילץ אותנו לפתח מנגנונים קפדניים". לדבריו, "אנו מחשיבים את ההסכם כפתיחה ליוזמות דיפלומטיות נוספות", ודחק באיראן לקחת על עצמה תפקיד בונה בניסיון פתרון מלחמת האזרחים בסוריה.
"מיצינו את כל האפשרויות הרעות - למעט מלחמה", אמר גם הוא שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף בניו-יורק לפני שבועיים, במהלך ביקור שכלל מפגש עם הנשיא אובמה ועם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי.
אבל לצד החגיגות, חוסר האמון שהזכיר שטיינמאייר אכן מעיב על הצדדים. ההכנות ליישום ההסכם אמנם החלו היום, אבל ארה"ב ואיראן במיוחד ישמרו עין פקוחה אחת על השנייה, בציפייה לראות ולו סטייה אחת קטנה ממה שהוסכם עליו קודם לכן.
ד"ר רוברט איינהורן, תת-מזכיר המדינה לענייני פירוק נשק בממשל קלינטון וכיום חוקר במכון "ברוקינגס", אמר ל"וושינגטון פוסט" כי "אחת הבעיות עם העסקה הזו היא שיש שני צדדים שלא סומכים אחד על השני. כל צד מצפה שהאחר יפר את התחייבויותיו. לכל הפחות, כל צד מצפה שהשני יבדוק, יבחן וינגוס בקצותיו. ובכל צד יש גם מתנגדים לעסקה שרק מחכים להכות ברגע של הפרה - אמיתית או מדומיינת - מהצד השני. זו סביבה נפיצה ופוליטית במיוחד, כך שיישום חלק של ההסכם יהיה אתגר אמיתי".
בארה"ב לפחות, המערכת הדמוקרטית אכן מאפשרת ליריבי ההסכם להתכונן לביטולו. הרפובליקאים בקונגרס עמלים על כתיבת חוקים שיטילו מחדש עיצומים על איראן במגוון תחומים אחרים שאינם קשורים לגרעין, כמו זכויות אדם ותמיכת משמרות המהפכות בטרור למשל. אמנם הנשיא אובמה צפוי להטיל וטו על חקיקה כזו, אך גם האמריקאים מבינים את המסר שטמון בעשייה הרפובליקאית, במיוחד לאור הבחירות לנשיאות הצפויות בעוד כשנה.
מרק דובוויץ', מתנגד בולט להסכם הגרעין שמשמש כמנכ"ל "הקרן להגנה על הדמוקרטית", אמר ל"פוסט" כי חוקים כאלה "ישלחו מסר שלפיו הנשיא הבא עשוי לתקוף את פעילות משמרות המהפכה. זה גם שולח מסר לשוק – אם אתה מנהל חברת אנרגיה או חברת השקעות אשר שוקלת את האפשרות להיכנס לאיראן בשנה הבאה, זה עשוי להיות מקום לא נעים להיות בו. אתה יכול להיות בצד הלא נכון של חוק היישום ב-2017".
האיראנים, שמשליכים מאוד את יהבם על פתיחת השוק מחדש, בייחוד בכל הקשור לתחום הנפט, חרדים מאוד בנקודה זו, ומביטים כל העת לעבר מחלקת האוצר האמריקאית, שתנפיק צווים נגד חברות הפועלות במדינה. מומחים שמכירים את הנושא ציינו כי אם לא תתבצע הסרה מלאה של העיצומים - או הסרה בסדר גודל הדומה לזה שהאיראנים מצפים לו, שתניב לרפובליקה האסלאמית כ-100 מיליארד דולר - חברות אירופיות ומערביות יהססו ארוכות לפני שיתחילו להשקיע כספים בטהרן.
בד בבד, המתח מוסיף להתגלע בין שני הצדדים בזירות אחרות, כשבשבוע שעבר הודיעה המערכת המשפטית באיראן על הרשעת כתב ה"וושינגטון פוסט" במדינה ג'ייסון רזיאן באשמת ריגול, אף שלא פורט בדיוק מתי התבצעה ההרשעה, על בסיס מה ומה יהיה עונשו של הכתב.
אחת הבעיות המרכזיות ביישום ההסכם מהצד האיראני היא שטהרן שמרה על עמימות לא מועטה בכל הקשור לצעדים שתנקוט בחודשים הקרובים כדי לעמוד בהתחייבויותיה.
ה"ניו-יורק טיימס" ציין כי בשביל לזכות בסיוע הפנימי להסכם, מנהיגי איראן דיברו ארוכות על האופן שבו המערב נסוג בו מכוונתו לשמר את העיצומים, אך הותירו באפלה הן את האופן שבו יוסרו ההגבלות על השוק האיראני והן על פירוק תוכנית הגרעין. כך למשל הוזכרה בעיתון העברת החומר הבקיע מחוץ למדינה – "הדלק הגרעיני" – שתוארה כ"החלפת דלק" לטובת אגירה, אך לא הוסבר במה הכוונה לכך.
בנוסף על כך, האיראנים שמרו לעצמם את הזכות להגביל את פעילות פקחי סבא"א, צעד שעורר ביקורת נרחבת בארה"ב. כך למשל, דובר רבות על כך שהאיראנים ייקחו בעצמם דגימות קרקע מאתרים חשודים ויעבירו אותם לסוכנות האו"ם, וכן למרות שלא הוגבלה בפועל הגישה של הסוכנות לאתרים צבאיים – מועצה של בכירים איראנים תאשר כל מקרה פרטני של גישה לאתרים מעין אלו.
בשבוע שעבר, אגב, איראן עוד ביצעה ניסוי שנוי במחלוקת בטילים בליסטיים ארוכי טווח, וארה"ב ציינה כי מדובר בהפרת ההסכם – אף שבטהרן הכחישו ואמרו כי אין לכך קשר לסיכום מווינה. בינתיים נראה שהמוקש הזה נוטרל, והצדדים אינם עוסקים בו, אף שהוא נדבך נוסף שמעיד על היחסים בין שתי המדינות.
עם זאת, נראה שחוסר הנכונות של הבכירים באיראן לדבר על פרטי התוכנית עשוי לעורר עצבנות מה במדינה. ב"טיימס" צוין כי אחד מבכירי הפרלמנט בטהרן, שקיבל תדרוך מעט יותר מפורט על ההסכם, איים לרצוח את ראש סוכנות הגרעין האיראנית עלי אכבר צאלחי, ולקבור את שרידיו "בתוך הבטון של כור המים הכבדים באראק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם