פרופסור אדם זרטל הלך לעולמו: "ארכיאולוג אמיץ"

האיש שגילה את מזבח יהושע בהר עיבל, לצד שורה של תגליות ארכיאולוגיות חשובות על תקופת התנ"ך, נפטר בגיל 79: "לא היה ארכאולוג של מזגן והרצאות בכיתה, הוא יצא אל השטח"

פרופסור אדם זרטל מבכירי הארכאולוגים בארץ הלך לעולמו. זרטל מרצה בכיר באוניברסיטת חיפה פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום, היה שותף והוביל חפירות רבות ברחבי השומרון ואחראי לחשיפתם של אתרים רבים המאמתים לשיטתו חלק מאירועי התנ"ך. פרופ' זרטל חבר קיבוץ עין שמר, לחם במלחמת יום הכיפורים כמ"פ ואף נפצע במהלך המלחמה ברגלו, פציעתו הקשה לא מנעה ממנו להמשיך ולחקור את הארץ. לווייתו תתקיים בקיבוצו, קיבוץ עין שמר ביום שלישי.

עוד כותרות ב-nrg:
- בגלל הבקת"בים: מחסום בטון זמני ליד ג'בל מוכבר
- ערוץ צרפתי "חשף": אין אנטישמיות במדינה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

זרטל היה שותף לסקר החירום של יהודה ושומרון בשנת 1967 וביצע סקר ארכאולוגי נרחב ביותר מהר מנשה בצפון עד יריחו בדרום. הוא פרסם לאורך השנים חמישה כרכים בהם פורסמו ממצאיו הארכאולוגים. בין ממצאיו הבולטים ניתן למנות את חשיפת מזבח יהושע במעמד הברכה והקללה על הר עיבל.

''חי את השטח''. אדם זרטל דודי ועקנין

אתר נוסף שאותו חשף הוא נרבתא בצפון השומרון בירת מחוז ידועה מתקופת שלמה המלך, ועיר אליה ברחו יהודי קיסריה במרד הגדול, וגילה שם מערכת מצור רומי הראשון בארץ. אתר נוסף נמצא בקציר בצפון השומרון וכן את תל דותן. זרטל חקר גם את אתר אל אחוואט באזור מנשה, אותו החשיב לאזור חרושת גויים המופיע בספר שופטים ומזוהה עם האתר שבו נערכה מלחמת ברק בן אבינועם בסיסרא.

על חשיפת מזבח הר עיבל אמר לא פעם כי הגילוי הזה הוא "עדות ארכאולוגית השווה למעמד הר סיני". מבחינת פרופ' זרטל היתה לחשיפה הזו משמעות גדולה לאמתותם של התיאורים המופיעים בתנ"ך. על מחקריו הרבים וגישתו האקדמית של זרטל היו ביקורות רבות בעולם האקדמי. לזרטל היו מתנגדים רבים בכולם האקדמיה למבקריו ענה זרטל כי הם מוזמנים להציע תיאוריה משלהם.

יאיר אלמקייס, מדריך טיולים ומנהל מדרשת השומרון, סיפר כי "אדם היה קיבוצניק. איש עבודה. תרומתו לגילוי השומרון והאתרים הארכאולוגים שבו היא אדירה. אין עוד מישהו שעשה את מה שהוא עשה. אין מישהו שחשף כל כך הרבה מקומות כמוהו. הוא לא היה ארכאולוג של מזגן והרצאות בכיתה הוא יצא אל השטח הוא חי את השטח, הוא נשם את השטח. עבר מאתר לאתר ופרסם כמויות עצומות של מחקרים".

"הוא גם היה מאוד יצירתי כשהוא ניתח את השטח והממצאים ובגלל זה גם לא כל כך אהבו אותו באקדמיה ומתחו עליו ביקורת. הוא חשף מאות מקומות שלפני שהוא הגיע אליהם לא ידענו עליהם דבר. גולת הכותרת של חייו היה חשיפת המזבח בהר עיבל, אבל אני סבור שלהדגיש את הר עיבל כפועלו העיקרי זה מצמצם את היקף המחקר שלו. מי שרוצה להבין מה המשמעות של המחקרים שלו, צריך לדעת שהוא אחראי לכך שאנו יודעים בוודאות לאמת את הסיפורים המקראיים עם הממצאים בשטח. סיפור ההתנחלות מהתנ"ך הוא לא קשקוש", אומר אלמקייס.

אריאל פילבר מנהל בית ספר שדה בעפרה סיפר ש"אדם היה ארכאולוג אמיץ שהביא רעיונות מגוונים למחקרים שלו, היה אדם עם חשיבה מחוץ לקופסה שיצרה לא מעט מתנגדים בעולם האקדמיה. שיטת המחקר שלו, עליה עבד עד פטירתו היתה מאוד ייחודית. לא רבים ביצעו מחקר ברמה שלו. הוא לא חקר אתר ואז המשיך הלאה, הוא פשוט חקר את כל השטח ועיבד את כל המידע שעלה מפני השטח. הוא לא היה מקובע, ברגע שהממצאים בשטח סתרו את תפיסת עולמו אז הוא ידע ליישר קו עם הממצאים ולא להתכחש אליהם כפי שעושים חלק מאנשי האקדמיה. הוא הלך עם האמת שהשטח קבע".

דביר רביב, ארכאולוג ודוקטורנט בתחום, מספר על היכרותו ועבודתו של פרופ' זרטל. "הכרתי את אדם בתחילה דרך הספרים שלו ומאוחר יותר גם נפגשנו ויצא לנו גם לעבוד מעט יחד. המחקרים שלנו לא ממש מקבילים מבחינת התקופות. הוא תמיד אמר על עצמו בגאווה שמעולם לא עניין אותו לנסוע בעולם ולהרצות. הוא אהב את השטח. הוא טען שאין משמעות לחקירה מבלי להיות בשטח. הוא היה עובר בשטח ואוסף ממצאים וזו היתה חלק מעבודת הסקר שלו. דבר מדהים נוסף שחייבים להזכיר בהקשר הזה זו העובדה שגם בגילו, הוא היה כמעט בן 80, המשיך להסתובב בשטח ולא נתן לפציעה ברגליים להפריע לו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg