ראשי » חדשות » צבא וביטחון

תושבת ארמון הנציב: "גם תמורת כסף לא אעזוב"

גל הטרור עלה לכותרות רק בשבועות האחרונים, אבל בשכונה הגובלת בג'אבל מוכבר כבר שנה שסובלים מבקבוקי תבערה וירי זיקוקים בכינון ישיר. למרות זאת התושבים לא ממהרים לעזוב את השכונה "מתוך תקווה שהשקט יחזור"

נעמי קמחין משכונת ארמון הנציב עברה לפני שלוש שנים לרחוב מאיר נקר בשכונת ארמון הנציב, הגובל בשכונת ג'אבל מוכבר, בעקבות רצונה להישאר בשכונה הנעימה בה גרה. "שכונת ארמון הנציב היא מקום חם ונחמד מאד. יש כאן אנשים טובים ואווירה של יישוב" היא מספרת, "אנחנו רואים מהבניין בו אני גרה בקומה רביעית את עמאן, ים המלח, הרי יהודה, ההרודיון וגוש עציון. מדובר בנוף עוצר נשימה שמתייפה עוד יותר בחורף כשיורד שלג על ההרים האלו".

עוד כותרות ב-nrg:
- הצעה ישראלית: שוטרים פלסטינים בהר הבית
- המשטרה: "נגיע אל האזרחים שהיכו את האריתראי"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אולם הנוף הפסטורלי השתנה לפני כשנה כאשר שורה ארוכה של מעשי טרור וניסיונות פיגוע יצאו מהכפר הסמוך. "לפני כשלוש שנים היה כאן שקט ותושבים אמרו לי שגם באינתיפאדה השנייה היה כאן שקט. כל זה השתנה עם חטיפת שלושת הנערים, רציחתו של הנער אבו חדייר ומבצע 'צוק איתן' בעזה. אז תושבי הכפר ירו על הבניינים שלנו זיקוקים בכינון ישיר, נזרקו בקבוקים תבערה ואבנים".
 
נעמי ממשיכה ומספרת ש"בנוסף לכך כל פעם שקרה משהו לא טוב לצה"ל בצוק איתן, כמו במקרה של הנגמ"ש של גולני שהתפוצץ, תושבי השכונה עלו וירדו כשהם צופרים, זועקים וקוראים קריאות שמחה ויורים זיקוקים באוויר. הם גם תלו דגלים וניסו לפגוע בשכונה. מאז זה פחות או יותר מה שמתרחש כאן בכל פעם שיש עלייה במתח. יש כאן גלים עולים ויורדים של טרור כשלדוגמה הבית הסמוך אלינו חטף בחודש אחד 24 בקבוקי תבערה כש-17 בקבוקים נזרקו על הבניין בשבוע אחד. ברוך ה' הבית שלי עוד לא חטף אבל יש זיקוקים שמתפוצצים מעלינו".
  
למרות המציאות המסובכת הזו נעמי אוהבת את הרחוב ושואפת להמשיך לחיות בו תוך תקווה שמערכת הביטחון תשיב אליו את הרגיעה. "גם היום אם יציעו לי כסף מזומן על הבית שלי אני לא בטוחה שאעזוב אותו", היא מספרת, "אני אוהבת את המקום ומעדיפה להישאר מתוך תקווה שהשקט יחזור. הרצון הזה להשבת השקט הוא גם של עיריית ירושלים ושל כוחות הביטחון שאחרי התחממות הגזרה שמו עמדה בשכונה שמאוישת כל השבוע. העמדה הזו לעיתים ננטשת בזמנים של שקט אולם עכשיו למשל היא מלאה בכוחות ביטחון ששומרים עלינו וגורמים לשקט. אני מניחה שנעשות גם פעולות בתוך השכונה עצמה על ידי גורמים שונים שדואגים להשבת השקט".
 
כשהיא נשאלת האם היא חוששת לחייה עונה נעמי כי "יש לחץ באוויר, הלחץ מורגש בעיקר בזמנים מתוחים אבל אני ובעלי משתדלים לקיים את שגרת החיים שלנו ומשתדלים שלא להכניס את הלחץ פנימה". ככלל נעמי מספרת שהיא מונעת את חווית הקושי מהילדים שלה ולא מספרת להם בהרחבה על פיגועים שאירעו באזור.
 
"הילדים שלי חשופים להכל ויודעים, אבל על הפיגוע שהיה כאן בשבוע שעבר אומנם סיפרנו להם, אבל לא בצורה גראפית. בנוסף לכך בזמנים מתוחים כשיש אלימות מהכפר אנו מראים להם סרטים בסלון ומונעים מהם לצאת החוצה אבל בשאר הזמן הם חיים באופן רגיל לגמרי", היא מסכמת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...