ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

המחנה הלאומי בעבודה מרים ראש

פעילים בשטח של המחנה הציוני שעשויים "מהחומר של אנשי עבודה של פעם" פועלים להחזרת המפלגה למרכז הפוליטי, כשגם נציגיהם בכנסת מתחילים להצטרף לקו החדש. "קשה לקרוא להם שמאלנים"

אחד מחברי הכנסת במפלגת העבודה התבקש באחרונה להתייחס לניסיון של בכירי מפלגתו לפזול לעבר המרכז הפוליטי, ולהתרחק קצת מהסמן השמאלי שדבק בעבודה בשנים האחרונות. "יש פעילים בשטח, כאלה שעשויים מהחומר של אנשי העבודה של פעם, ויש פוליטיקאים שבעיקר עסוקים בלדבר", השיב אותו חבר כנסת, וכיוון בדבריו לאחד הקולות שצוברים יותר ויותר תאוצה בשטחים מסוימים במפלגה - הקול הלאומי.

זה החל דווקא בעיר חיפה. "בימים של מבצע 'צוק איתן' התארגנה הפגנה מטעם המשמרת הצעירה של המפלגה בחיפה, שביקשה להפגין בעד השלום ונגד המלחמה", נזכר דוד מגן, יושב ראש ועדת החקיקה בסניף מפלגת העבודה בעיר. "החלטתי ללכת לשם כי אני תמיד מעדיף שלום על פני מלחמה, ואז גיליתי שאנשים מחזיקים שלטים בגנות צה"ל והלוחמים. בימים כתיקונם אנשים כאלו היו חוטפים בעיטה. פשוט הלכתי הביתה". שם, בנקודה הזו, החליט מגן להחזיר למפלגה שלו את הקו הלאומי־ציוני שאפיין אותה בעבר הרחוק.

עוד כותרות ב-nrg:
לראשונה: סרטון מטעם דאעש – בשפה העברית
מקסיקו נערכת: הוריקן "פטרישיה" הגיע לרמה 5
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"ברגע שאתה מניף דגל ותומך בצה"ל ויש במפלגה מי שלא רואה את זה בעין יפה, זה אומר שאנחנו בבעיה", אמר מגן, "החלטנו, כמה חברים, להתחיל להוביל קו שישרטט מחדש את גבולות המפלגה - איפה אתה כבר לא ליכודניק אלא מערכניק, ואיפה אתה כבר לא מערכניק אלא מרצ".

ההזדמנות הראשונה ליישם את הקו החדש הגיעה מהר מאוד, כאשר עלתה בתיאטרון 'אל־מידאן' בחיפה ההצגה 'הזמן המקביל', שנכתבה בהשראת כתביו של המחבל ווליד דקה. הפעילים בסניף חיפה החליטו להוביל את המאבק נגד ההצגה. "במפלגה הארצית היו בהלם, ורבים סירבו לשתף עם זה פעולה", נזכר מגן, "מרחו אותנו בכל מיני תירוצים".
 
היו עם זאת גם כמה חברי כנסת שנרתמו לעניין, כמו איציק שמולי וחיליק בר. לחבר'ה מחיפה אפשר לצרף גם את ארגון 'נושאי הדגל', חוג פעילים במפלגה שמבקש להשמיע קול דומה. "הגיע הזמן לשנות את השיח בחוגי השמאל ולהילחם בתופעת השמאל הקיצוני", נכתב בעמוד הפייסבוק שלהם.

גם שיתוף הפעולה של אנשי העבודה מול חברי הכנסת הלך והתגבר, בעיקר עם איתן ברושי ודני עטר. "קשה לקרוא להם שמאלנים - וזה בלשון המעטה", הסביר אליעד דרמן, מזכיר סניף המפלגה בכפר־סבא, "השיח הזה כל כך נוכח, עד שאפילו ח"כ יוסי יונה לא מביע כבר את דעותיו המדיניות", ציינו הפעילים, "באירועים פומביים הוא אפילו מתנכר לעמדות הישנות שלו".

אבל הצעד שאולי מבהיר יותר מכול עד כמה ניסו במפלגה להתנער מהתדמית השמאלנית הוא השקת היוזמה המדינית של ח"כ בר, שאומצה על ידי יושב הראש יצחק (בוז'י) הרצוג. במרכז היוזמה עומדת ירושלים מאוחדת תחת שלטון ישראלי, וכן קבלת העיקרון של השארת יהודים ביישובים ביהודה ושומרון תחת שלטון פלסטיני. "במפלגת העבודה של השנה שעברה דבר כזה לעולם לא היה עובר", הדגיש אלון ויסר מ'תא אופק' של המפלגה באוניברסיטת באר־שבע, "אנשים פחות ופחות מתביישים להביע עמדות לאומיות וציוניות, כאלו שלא נכנעות לפלסטינים. אלו העמדות שלי, אז למה אני צריך להתבייש בזה?"

שני חברי ממשלה מהימין נדרשים לקחת לתשומת לבם את המראות והקולות שנשמעו ביום רביעי האחרון באולם 'ירושלים' בכנסת, המקום שבו התכנסה לראשונה בכנסת העשרים השדולה למען ארץ ישראל. השניים הם רה"מ בנימין נתניהו והשר נפתלי בנט. הם אמנם לא השתתפו במפגש, אך בכל זאת, באורח פלא, נוכחותם הורגשה היטב.

למי שאינו בקיא בנבכי הכנסת, נספר כי מדובר בשדולה שמבקשת לחזק את מעמדם של יהודה, שומרון וירושלים, ונחשבת לאחת השדולות החזקות והמשפיעות במשכן. לא במקרה רבים מחברי הכנסת, גם כאלה שאינם מוגדרים כימין מובהק, בוחרים לקחת חלק בפעילותה. בראש השדולה עומדים חברי הכנסת יואב קיש מהליכוד ובצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי. אם לשפוט לפי המלל שנשפך בתוך חדר השדולה, ולא פחות מכך מחוצה לו, שני מנהיגי הימין אמורים להרגיש מודאגים בנוגע למעמדם בתוך המחנה שלהם.
 

בזה אחר זה נכנסו השרים וחברי הכנסת של הבית היהודי לאולם השדולה, עוד זה מדבר וזה בא. כולם היו שם למעט אחד – יושב ראש המפלגה. בשיחות סגורות התרעמו חבריו של בנט לסיעה, וגם חברי כנסת נוספים בשדולה, על כך שבנט בחר במודע לא להגיע. "לא מעט אנשים הבהירו לו מראש שזה ייתפס כבעייתי אם לא יבוא, אך לא היה עם מי לדבר", סיפרו חלקם לאחר מכן, "איך זה נראה ששרי הליכוד באים ורק הוא נעדר?".

בנט הבטיח אמנם שיבדוק אם יוכל לבוא וישתדל לעשות כן, אבל ביום כינוס השדולה עצמו, כשהתיאומים הטכניים מצד לשכתו בוששו מלהגיע, הבינו בכנסת שזה כבר לא יקרה. לרוב כשמדובר בשדולות נמצאים השרים פחות בתמונה, והבמה נתפסת על ידי חברי הכנסת. אלא שהשדולה למען ארץ ישראל היא סיפור אחר: שרים מקפידים כאמור לפקוד אותה, וגם יושב ראש הכנסת, שלרוב נעדר מכינוסי שדולות, דאג לבוא ולברך. אלו משרי הליכוד שלא הצליחו להגיע טרחו להעביר מכתב תמיכה וברכה. בנט, לעומת זאת, לא עשה אפילו גם את זה.

ובאשר לישיבת השדולה עצמה, ראש הממשלה נתניהו זכה בה למנת חבטות לא קטנה. חברי כנסת ושרים מהליכוד, יחד עם ראשי יישובים מהמפלגה, ביטאו בריש גלי את חוסר שביעות רצונם מההתנהלות של הבוס.

בלט בחריפותו השר חיים כץ, שניתן רק להניח שמניותיו בסביבת נתניהו קורסות. "אני לא חושב שיש היום מישהו ראוי יותר מנתניהו להוביל את המדינה הזאת", פתח כץ בפרגון קר, "יחד עם זאת, לא יכול להיות שביישובים שמתרחבים - ואנחנו שמחים שהם מתרחבים - לא בונים גני ילדים, לא מעלים את המתח של החשמל ולא בונים בתי ספר. אני חושב שההקפאה מסמלת חולשה. לצערי, אלה שצריכים לקבל החלטות, נדמה להם ששקט הוא עוצמה".

מלשכת בנט נמסר בתגובה לדברים: "השר בנט דואג לארץ ישראל כשהוא מגיע לשדולה, ואפילו כשהוא לא מגיע אליה".

כאלף חברי ועידת מרצ צעדו ביום חמישי בשבוע שעבר אל הקלפיות כדי לבחור מזכ"ל חדש. לכאורה מדובר באירוע שולי בהוויה של מפלגה, ועוד כזו שאינה מרכזית. חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, שנתמך על ידי יושבת ראש המפלגה זהבה גלאון, גבר בבחירות הללו על בחור צעיר בשם תומר רזניק, שמשמש כיושב ראש צעירי המפלגה.

כשהסתכלו גלאון ורז על התוצאה בסוף יום הבחירות, סביר להניח שהם מחו ממצחם כמה אגלי זיעה: 52 אחוזים מחברי הוועידה נתנו את קולם לרז, אל מול 48 אחוזים שבחרו ברזניק. פער זעום ועלוב של פחות מארבעים קולות הפריד בין השניים.

מעניינות לא פחות הן הטענות נגד גלאון ביחס להתנהלות סביב הבחירות הללו. "לראשונה בהיסטוריה של מרצ, מועמד לתפקיד המזכ"ל נתמך פומבית על ידי יושב ראש המפלגה", טענו כמה מחברי הנהלת המפלגה בשיחה עם 'מקור ראשון'. הבעייתיות רק מתגברת, לטענת אותם חברי הנהלה, כשגם עובדים שמקבלים שכר מהמפלגה פעלו למען בחירתו של רז לתפקיד, כולל ביום הבחירות עצמו. גם עתירות לבית הדין של המפלגה בנוגע להתנהלות ועדת הבחירות היו מנת חלקו של השבוע שקדם לבחירות. במפלגה יש מי שהגדיר זאת כ"מראות שבמרצ לא רגילים לראות". בנוסף להתגייסות של גלאון עצמה, גם רבים מבכירי מרצ בעבר ובהווה פעלו לבחירתו של רז.
 
אז מה היה לנו כאן? חבר כנסת לשעבר, מוותיקי המפלגה, שזכה לתמיכתה הישירה והפעילה של יושבת ראש המפלגה ושל רבים מבכיריה. מולו עמד בחור בן 25, סטודנט שנה ג' למשפטים, והפער בסוף היום עמד על קצת יותר משלושים קולות. מה זה אומר על מעמדה של גלאון בתוך מפלגתה?
מלשכתה של גלאון לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

זאב קם

הכתב הפוליטי של nrg ו"מקור ראשון". עיתונאי, משפטן ובזמנו החופשי גם אוהד מכבי

לכל הטורים של זאב קם