המדינה עונה לשופט פוגלמן: הריסת בתים מונעת טרור
בתשובת המדינה לבית המשפט העליון צויין כי בשנתיים וחצי האחרונות חלה עלייה דרמטית בכמות פיגועי הטרור שיוצאים מיהודה ושומרון לירושלים. הממשלה קראה לאשר הריסת בתים על רקע "שינוי הנסיבות הדרמטי ברמת הטרור הרצחני"
"החל משנת 2013 ועד ימים אלו נרשמה החמרה במצב הביטחוני ועלייה מתמדת בפעילות הטרור נגד מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה", כך נפתחת ההקדמה ההיסטורית לתשובה המדינה שהוגשה היום (ג') בתגובה לעתירה נגד הריסת הבתים.עוד כותרות ב-nrg:
בנט תומך בהוצאת יו"שממפת ההקלות במס
"ברוכים הבאים לצד האפל של אירופה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לטענת המדינה, העלייה התלולה בפיגועי הטרור עומדת בבסיס הצורך "החיוני" להרתיע מפגעים פוטנציאליים. לפי נתונים שהוצגו לבית המשפט העליון, בשנת 2013 נרשמו כ-1,414 פיגועים, בשנת 2014 נרשמו כ-1,650 פיגועים ובשנת 2015 עד ה-18 באוקטובר נרשמו 1,703 פיגועים. בנוסף, חלה עלייה דרמטית בכמות ההרוגים כתוצאה מפיגועים שיצאו מיהודה ושומרון לירושלים: כך למשל, בשנת 2013 נרצחו 35 ישראלים לעומת אפס הרוגים בשנת 2012.

איתם ונעמה הנקין
בנוסף, על פי נתוני גורמי הביטחון שהובאו בעתירה, מערב ראש השנה ועד ל-25 באוקטובר נרשמו כ-778 פיגועים (כולל יידוי אבנים) במסגרתם נהרגו 11 אזרחים ונפצעו, לפי ההערכות, כמאה אזרחים וחיילים. המדינה טענה כי הנתונים "מצביעים על שינוי נסיבות משמעותי ועל הסלמה בהיקף, בעוצמה וברמת הטרור הרצחני", המחייבים לדעת הדרג המדיני וגורמי הביטחון נקיטת אמצעי הרתעה, ובתוכם, הריסת בתי מחבלים.
בתשובת המדינה נטען כי הממשלה מודעת לחומרה שבנקיטת מהלך שכזה, אלא שההחלטה לנקוט בו נובעת מהצורך להתאים את האמצעים המשמשים את ישראל "במלחמתה בפעילות החבלנית הרצחנית". בשל כך, נכתב, היקף השימוש בסנקציה זו השתנה לאור רמת האיום.
כזכור העתירה הוגשה בשמם של בני משפחתם של רוצחי מלאכי רוזנפלד, דני גונן ובני הזוג הנקין. בתשובת המדינה צויין כי הסמכות להורות על הריסת בית או אטימתו, מוקנית למפקד הצבאי וזאת מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה.
בתשובת המדינה נטען כי הממשלה מודעת לחומרה שבנקיטת מהלך שכזה, אלא שההחלטה לנקוט בו נובעת מהצורך להתאים את האמצעים המשמשים את ישראל "במלחמתה בפעילות החבלנית הרצחנית". בשל כך, נכתב, היקף השימוש בסנקציה זו השתנה לאור רמת האיום. כך למשל, בשנים 2005-2013 לא נהרסו כלל בתים ביהודה ושומרון, מצב שהשתנה בשנת 2014, בעקבות ההסלמה הביטחונית שהגיעה לשיאה לאחר חטיפת הנערים ובמהלך מבצע "צוק איתן".
המדינה דחתה את טענות העותרים לגבי ענישה קולקטיבית, וטענה כי על פי תקנות ההגנה, אין צורך שבני המשפחה יגישו סיוע למחבל, או שיהיו מודעים למעשיו. בנוגע לכך שמדובר בדירה שכורה (במקרה של משפחת רוצח רוזנפלד), טענה המדינה כי התחשבות בנתון זה עשויה להפוך שכירת דירה לכלי נגד הריסת בתים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg