חולת שיתוק מוחי: "רוצה לצאת לטיול עם הכיתה"
אור פחטר, תלמידה חולת שיתוק מוחי קל ולקויית ראיה, החליטה שעל הטיול השנתי האחרון שלה היא לא מוותרת. לאחר שמנהל "אורט גבעתיים" לא אפשר לה לצאת, כתבה פוסט מחאה שהגיע עד חברת כנסת ועורר תגובות תומכות ונרגשות. "הפעם רציתי כמו כולם"
ביקשה לצאת לטיול השנתי כמו כולם וריגשה את הפייסבוק: אור פחטר, תלמידת כיתה י"ב בבית הספר "אורט גבעתיים", לא תוכל לצאת לטיול השנתי האחרון שלה כמו כל תלמידי השכבה כי היא חיה עם שיתוק מוחי קל (CP) כך החליטה הנהלת בית הספר עבורה. על פי משרד החינוך על כל מוסד חינוכי להנגיש את הטיולים השנתיים או לאפשר לתלמיד מלווה בטיול כך שיוכל לעשות אותו יחד עם חבריו כמו כולם, אך נראה כי ב"אורט גבעתיים" מתעלמים מהוראה זו וגורמים לאור עוגמת נפש רבה.
עוד כותרות ב-nrg:
-המדריך החרדי למחבלים: את מי לרצוח, את מי לא
- עברה את הגבול: הבריחה סמים בחיתול של בנה
- כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
לדבריה בעקבות הפוסט פנו אליה אנשי מקצוע רבים וכן חברי כנסת בניסיון להציע לה עזרה, בהם חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון וחבר הכנסת יואב קיש, "החלטתי שאני ממשיכה במאבק עד שהוא (המנהל) מנגיש את הטיול לכולם", אמרה אור בשיחה עם nrg. "בשבילי, אבל גם בשביל ילדים אחרים שנתקלים באותן בעיות".
המקרה העצוב נחשף בפוסט מרגש שכתבה אמש אור בדף הפייסבוק שלה וזכה מאז למאות שיתופים ותגובות עזרה והזדהות מכל רחבי הארץ. "שמי אור פחטר ואני תלמידה בבית ספר 'אורט גבעתיים'", כתבה אור. "אני חיה עם שיתוק מוחין קל (CP) שבא לידי ביטוי בליקוי ראייה ורגל שמאל מעט חלשה. בימים האחרונים אני לא מצליחה למצוא מנוחה".
מה שגרם לאור לשלוח את הפוסט היה אירוע בית ספרי שבו הבינה כי לא מתייחסים אליה כשווה בין חבריה: "בתחילת השבוע עמדה להקת ביה"ס על הבמה במסגרת טקס לציון יום הזיכרון לרצח רבין ושרה את המילים: 'ואולי יבוא היום ונהפוך שווים' שאפילו הוצג בשפת הסימנים, חשבתי איך אפשר לשיר את השיר הזה בלי באמת להתכוון לכל מילה? איך 'חינוך' וערך כמו 'שוויון' הם סתם מילים כשהם לא מיושמים הלכה למעשה?", תהתה אור בפוסט.
כאמור, על פי המלצת המנהל הפדגוגי על בית הספר להוציא לטיולים תלמידים עם מוגבלויות ולדאוג להנגיש עבורם את המסלולים בהתאם לבעיה עמה הם מתמודדים, אבל במקרה של אור משהו השתבש. "בכל שנה, מאז כיתה ט' לפחות, נמנעה ממני ההשתתפות בטיולים ובפעילויות חוץ בית ספריות באופן מלא (כמו למשל הטיול לפולין) – ותמיד בתירוצים לא רלוונטיים. בעוד פחות משבועיים מתקיים אצלנו הטיול השנתי האחרון וביה"ס לא מאפשר לי להשתתף בטיול כמו לכולם. למרות שאני עצמאית לגמרי ופעילה מאוד בהמון מסגרות - כל זה לא מספיק לביה"ס להוציא אותי לטיול השנתי במלואו", סיפרה לחבריה בפייסבוק.
בשיחה עם אור היא הסבירה מה גרם לה לכתוב את הפוסט בניסיון אחרון אכן לצאת לטיול כמו חבריה לשכבה. "אחרי שניסיתי לדבר עם בית הספר בלי הצלחה, החלטתי לפנות לעזרה דרך הפייסבוק כדי שבאמת אצליח לצאת לטיול ברגע האחרון", סיפרה אור והוסיפה כי בשיחה עם רכזת השכבה הוצגו בפניה האפשרויות היחידות שלה: "או שאצטרך להישאר 9 שעות באוטובוס או להגיע ישר למקום לינה ולפספס את הטיול עם החברים שלי. דיברתי גם עם המנהל שאמר לי בקלילות 'לא תוכלי לצאת למסלול' למרות שבשבילי זה לא מצב קליל אלא מצב בעייתי".
היום, בעקבות הוויראליות של הפוסט של אור בפייסבוק, היא הוזמנה לשיחה נוספת עם הנהלת בית הספר ובה, לדבריה, הציע לה המנהל "מסלול מקביל נוסף והתלמידים יבחרו לאן לצאת. הוא אמר לי 'אם את רוצה מלחמות אני מוכן לזה, אם את רוצה בטוב תקבלי את הפשרה של מסלול חלופי שנציע לילדים שקשה להם'".
אור הסבירה מדוע הפתרון שהוצע לה אינו מספק: "הוא מפספס את הנקודה של שוויון הזדמנויות, הוא שוב גורם לפיצול השכבה והוא כבר לא מדבר אליי הוא מדבר לכולם ומרחיב את האפליה לתלמידים נוספים. זה הטיול האחרון שלי ובטיולים קודמים כבר התפשרתי, הפעם רציתי להיות כמו כולם".
בפוסט תיארה את השיחה הקודמת שלה עם המנהל. "כשניסיתי לבוא ולדבר, מנהל ביה"ס אמר ש: 'היה אפשר גם לא להוציא אותך בכלל' וכשהתעקשתי הסביר ש: 'אי אפשר היה למצוא דרך אחרת להעביר את המסר [החינוכי] שאנחנו רוצים להעביר בדרך אחרת/מסלול אחר'. מה המסר, אתם שואלים?- 'אני ועצמי' והכוחות שיש בי. נשארתי חסרת מילים אל מול המילים חסרות התוכן האלו, ועצובה אל מול המחיר הערכי שביה"ס משלם".
אור כתבה עוד כי "מנהל ביה"ס מסרב לקחת אחריות, וסירב להצעתי להוציא מלווה מטעמי כפשרה.
האפשרות לבנות מסלול שאוכל להצטרף אליו ולא יהווה 'סיכון' מבחינת מנהל ביה"ס לעולם לא עלתה לדיון. העליבה אותי הבחירה לדלג מעל המסר של 'שוויון הזדמנויות' ויחס שווה ולהוציא אותי לטיול *ולכל הטיול* - ממש כמו כולם".
מהין, אמא של אור, אמרה לנו כי "הילדה כל כך סובלת כל פעם ולוקחת ללב בקיצוניות וזה כואב הלב. אני רואה את זה יום יום. אנחנו נזהרים עליה שלא תיפול ומספקים לה חומר מוגדל. מדובר בטיול סוף שנה - תנו לה לצאת. גם לפולין לא נתנו לה לצאת בשנה שעברה התנו את יציאה שלה בליווי שלי וזה היה יקר מאוד. זה רק 'כסתח' של בית הספר, הם רוצים שקט".
מרשת אורט נמסר בתגובה כי "העניין מוכר להנהלת בית הספר אשר מלווה את התלמידה בהתמודדות שלה לאורך כל השנים. בשל רמת הקושי של חלק מהמסלולים בטיול השנתי הקרוב, הוצעו לה מספר חלופות למסלולים מסוימים שאותן תעשה עם חלק מהתלמידים בשכבה ולאחר מכן תשוב להמשך הפעילות עם יתר חבריה".
ממחוז תל אביב במשרד החינוך נמסר: "מבירור הנושא אל מול מנהל בית הספר עולה כי היה עליו למצוא את האיזון שבין התאמת הטיול לתלמידה לבין רצונותיהם של יתר התלמידים להשתתף בטיול המשלב הליכה רגלית.
אשר על כן, הוצעו לתלמידה מספר הצעות לשילובה בטיול באופן מיטבי.
"בין השאר החליט המנהל לשכור מדריך נוסף ולאפשר מסלול הליכה אלטרנטיבי לכל התלמידים המתקשים בהליכה, רק לשעות הבוקר של היום הראשון בהן מתקיימת ההליכה במסלול. חשוב להבהיר כי מעבר לאותן שעות שבהן הכיתה תתפצל לשני מסלולי הליכה, כל הטיולים והפעילויות החברתיות מותאמות ומשותפות. המחוז והנהלת בית הספר מקווים ומצפים לראות את התלמידה נוטלת חלק בטיול".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם