כך התכחש ממשל אובמה להבנות בוש-שרון על ההתנחלויות
מזכירת המדינה לשעבר אישרה את התוכנית שהתווה אחד מיועציה הבכירים להדוף את טענות ישראל בדבר אחד ההישגים הדיפלומטיים הגדולים שלה לאחר יישום ההתנתקות. הקו המרכזי של ממשל אובמה: איש בממשל הקודם לא הזכיר את ההתחייבות הזו
תכתובות הדוא"ל של מזכירת המדינה האמריקאית והגברת הראשונה של ארה"ב לשעבר ממשיכים להיחשף, וביום שישי פורסמו באתר מחלקת המדינה רבים נוספים. מלבד מכתבים רבים ששופכים אור על התנהלותה של מזכירת המדינה לשעבר, וחלקם אף פורסמו בעבר, אחדים מוסיפים לחשוף את האופן שבו התייחס הממשל האמריקאי ליחסיו עם בת הברית המרכזית שלו במזרח התיכון, ישראל.עוד כותרות ב-nrg:
- ברגע האחרון: כך נמנע פיגוע גדול בערב יום כיפור
- נתניהו: "כמו כביש 6 - כולם יבינו שמתווה הגז הכרחי"
- טלפון מסתורי מרוסיה מטריד אלפי חיילים בפולין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מבין אלפי המיילים החדשים בלט אחד שבו יעץ אחד מעוזריה הקרובים של קלינטון, אשר מתמודדת בימים אלו על ייצוג המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות 2016, כיצד יש להדוף את טענות ישראל בדבר המכתב שהעניק הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש לאריאל שרון, ובו הסכים להרחבת גושי ההתנחלויות.
כזכור, קלינטון עמדה בצל ביקורת חריפה בשל השימוש שעשתה בשרת דוא"ל פרטי בביתה לצורך ענייני המדינה. כתוצאה מכך פורסמו תכתובות רבות של קלינטון בכמה שלבים בחודשים האחרונים, לאחר שרשויות המודיעין האמריקאיות עברו על המיילים ובדקו אם יש תכנים שיש לסווג או לבחון כסודיים מדי לשימוש בשרת זה.
מכתב בוש משנת 2004 הביע תמיכה בתוכנית ההתנתקות של שרון, וקבע כי כל תוכנית שלום עתידית תתחשב בתנאים שנוצרו בשטח ובגושי ההתנחלויות הישראליות. כמו כן הוסיף המכתב כי ישראל לא תידרש לסגת לגבולות הקו הירוק, ושהפליטים הפלסטינים לא ישובו לתוך גבולות ישראל. ארה"ב הכחישה בתחילה את קיום המכתב, ובהמשך ציינה כי לא מדובר במסמך מדיניות רשמי וכי איש מהצדדים – בניגוד להצהרות ישראל – לא אימץ אותו כמחייב.
מדובר היה באחד ההישגים הגדולים שנופפה ישראל בזמנו, ובייחוד ממשלת קדימה, לאחר יישום תוכנית ההתנתקות, כהוכחה ליתרונות הבינלאומיים שהצליחה ירושלים לגרוף בשל הנסיגה מעזה. מנגד, הממשלה האמריקאי התכחש להבנות המכתב וציין כי הוא לא בר יישום.
על פי אחד המכתבים הפנימיים שפרסמה מחלקת המדינה ביום שישי, אפשר להבין כיצד גיבשה מחלקת המדינה את האסטרטגיה להתמודד עם טענות ישראל. במכתב שנשלח ב-6 ביוני 2009 לקלינטון מאת ג'ייק סאליבן - כיום יועץ מדיניות החוץ הבכיר של המתמודדת לנשיאות, יועץ בכיר לממשל האמריקאי בנושאי הגרעין האיראני, בעבר יועץ הביטחון לאומי לשעבר של הנשיא ברק אובמה וסגן הנשיא ג'ו ביידן וסגן ראש הסגל של קלינטון בעת כהונתה כמזכירת המדינה – התייחס סאליבן לסערה שהתעוררה בתקשורת באותה עת סביב פרסום ההבנות בין הנשיא האמריקאי לשעבר וראש הממשלה הישראלי אריאל שרון. הוא הסביר כיצד לדעתו צריך הממשל האמריקאי להדוף את הטענות הללו, וקלינטון הגיבה להצעותיו של סאליבן בתשובה קצרה: "זה יכול לעזור. אנו צריכים לכתוב על זה משהו במהירות".
בתחילה הסביר היועץ מדוע לדעתו אכן אין להתייחס לקיומם של המכתבים ומדוע הם לא התקבלו מעולם כמדיניות אמריקאית, ובהמשך יעץ לקלינטון כיצד יש להתייחס בתקשורת לטענות הישראליות.
תחת הכותרת "התנחלויות", סיפר סאליבן כי ג'ף (לא ברור למי הכוונה) שלח להומא אבדין, סגנית ראש הסגל של קלינטון בעת כהונתה כמזכירת המדינה ועוזרת קרובה שלה, כמה פריטים שיהיה זה שימושי אם הגברת הראשונה לשעבר תעבור עליהם ותקרא אותם
כך למשל, ציין סאליבן, הוא שלח את מכתב בוש-שרון, את מכתב וייסגלס-רייס ואת מכתב בוש-המלך עבדאללה. בנוסף הזכיר סאליבן כי ג'ף שלח כתבות של סוכנות הידיעות "אי-אף-פי" ושל קסלר (ככל הנראה הכוונה לאנדי קסלר, כתב ה"וול סטריט ז'ורנל) משנת 2008 שבהן דוברי הנשיא בוש הכחישו את קיומו של הסכם סודי עם ישראל על הרחבת ההתנחלויות ודחו את האופן שבו הבינו הישראלים את המכתב שבין בוש לשרון.
בנוסף הזכיר סאליבן כי הגנרל האמריקאי פול סלבה – כיום סגן יושב ראש המטות המשולבים האמריקאי, ובעבר עוזרו הבכיר של רמטכ"ל ארה"ב - אמר שאי אפשר לקרוא את מכתב בוש-שרון כמתן אור ירוק להרחבת ההתנחלויות, וזאת משום ששני הצדדים הבינו בסופו של דבר כי התנהלות במסגרת התנאים הללו תוכיח את עצמה כלא ברת-ביצוע, ועל כן זנחו את התהליך.
עוזרה הבכיר של קלינטון ציין גם כי אותו ג'ף ישלח בקרוב את הרישומים של ההסכמים בעל-פה לכאורה שהישראלים הניחו בפני ג'ורג' מיטשל, שליח הממשל למזרח התיכון בזמנו, ואנשי צוותו בלונדון. בנוסף כתב סאליבן כי דן שפירו, שכיום משמש כשגריר האמריקאי בישראל ולפני כן היה חבר המועצה האמריקאית לביטחון לאומי ואחראי למדור המזרח התיכון, הגיב למכתב באומרו לישראלים שאיש בממשל בוש לא הזכיר את קיומן של הבנות בעל פי במהלך החפיפה שבין הממשלים – לא בפניו, לאב פני לגנרל ג'יימס ג'ונס (היועץ לביטחון לאומי לשעבר), לא בפני קלינטון או אף אחד אחר.
"בשורה התחתונה", הסביר סאליבן את האסטרטגיה שהוא מציע, בהתבסס על כל הנתונים שהזכיר, "נראה כי ההצהרה שלך שלפיה איש בממשל בוש לא הודיע לאף אדם בממשל אובמה (על קיום ההבנות) מדויקת. נראה גם שההצהרה שלך שלפיה ההבנות בעל פה הללו לא נוסחו באופן רשמי בכל דרך מדויקת – הדלי (סטפן הדלי, יועץ בכיר בממשל אובמה) סירב אפילו לכלול אותם בקובץ הלא רשמי של הסכמים שהועבר במהלך החפיפה".
בשלב זה יעץ סאליבן כיצד יש להתייחס תקשורתית לסערת המכתב: לדבריו, שוחח עם אדם בשם ג'ונתן פרייס על אסטרטגיה תקשורתית להתייחס לטענות של פרשן ה"וושינגטון פוסט" צ'רלס קראוטהאמר על המכתב, ושלדבריו אנשים רבים בוודאי יחזרו עליהן. פרייס, הוסיף סאליבן, מחפש אדם בעל אמינות שיכתוב מאמר דעה שימסגר את סוגיית ההתנחלויות בממד רחב יותר. כמו כן ציין היועץ שהוא עובד על דרכים נוספות להתייחס לסוגיה.
הנקודה האחרונה שאליה התייחס הוא תגובתו החריפה של אליוט אברמס, סגן היועץ לביטחון לאומי בממשל בוש, לדברים של קלינטון במסיבת עיתונאים על אודות נושא המכתב, והסביר כי לדעתו אברמס התייחס לכתבה שבה פורשו דבריה של מזכירת המדינה באופן לא נכון. הוא ציין שבעוד שאברמס הסתמך על הדיווח המוטעה בשביל לטעון כי קלינטון הכחישה את עצם קיום המכתב, בפועל היא רק אמרה שהוא מעולם לא גובש לכדי מסמך מחייב או מדיניות.
היועץ סיים את מכתבו באומרו כי יעקוב אחרי התפתחויות בפרשה, והוסיף כי יעמוד לרשותה של קלינטון אם יהיו לה שאלות בעניין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם