ראשי » חדשות » בארץ

סערה בכנסת: "התלמידים הערבים הם קרבנות"

דיון בוועדת החינוך בנושא ההתמודדות עם גל הטרור סטה ממסלולו לאחר שחלק מהח"כים ביקשו להתייחס להשלכות המצב על תלמידים מהמגזר הערבי. ח"כ זועבי: "רוב בני הנוער לא מאמינים בשוויון"

וועדת החינוך של הכנסת ערכה הבוקר (יום ב') דיון בנושא התמודדות מערכת החינוך עם גל הטרור, בהשתתפות נציגי משרד החינוך, חברי כנסת ונציגי ארגונים ועמותות הפועלים למען דו קיום ושוויון, ובהם ״תג מאיר״, ״קרן אברהם״ ו״שתיל״.

עוד כותרות ב-nrg:
- ברקת לנתניהו: "קצנו בדיבורים, הזמן למעשים"
- בראד צילם: התמונות החשאיות של אנג'לינה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

במהלך הדיון ניסו נציגי משרד החינוך להתייחס לצעדים שנוקט המשרד להתמודדות עם חרדות התלמידים במגזר היהודי והערבי, אלא שנציגי העמותות וחברי הכנסת בחרו להסית את הדיון לנושא שטרם נדון: מצוקת התלמידים הערבים בשל גל הטרור, וכן היעדר החינוך להכרת האחר שככל הנראה מוביל לאלימות נוספת.
 
"נראה שמשרד החינוך בבואו להתמודד עם אירועי התקופה האחרונה, רואה לנגד עיניו רק את התלמידים היהודים ובכלל אינו מתמודד עם השפעת המתיחות והתקיפות וההדרה על רקע גזעני - על התלמידים הערבים. על משרד החינוך להבין שבתקופות מתח כאלו יש השלכות קשות גם על ילדים ערבים ויש לדאוג לאבטחה גם בבתי הספר הערבים", אמר ח"כ יוסף ג'בארין, שטען כי עד כה דאג משרד החינוך רק למגזר היהודי. ג'בארין גם הוסיף כי ״צריך לדאוג לתכנים משותפים בתוך בתי הספר במהלך כל השנה״.

ח״כ חנין זועבי הצטרפה לטענות ח"כ ג'בארין וטענה כי החינוך לציונות על פני דמוקרטיה בבתי הספר, מעודד הסתה נגד ערבים. "השאלה המרכזית היא לא איך מתמודדים עם האווירה העכשווית אלא איך מתמודדים בטווח הרחוק. האם אווירת השנאה והריסת כבוד האחר נכנסת לבתי ספר או שיש חסינות אצל התלמידים שלא מאמצים את השנאה הזו", אמרה ח"כ זועבי.

"אנחנו יודעים שבוועדות חינוך קודמות עלינו לשיחה על לימודי האזרחות שהפכו ללימודי ציונות - והצטמצמו התוכניות של חינוך לדמוקרטיה. לפי מדד הדמוקרטיה רוב בני הנוער לא מאמינים בשוויון. האם אנחנו מצליחים לחזק את השוויון? בבתי הספר הערבים חוששים לשוחח, אני הייתי מורה. מורים מפחדים לסטות מהקונצנזוס ולהגיד את דעתם כי אז זה עובר למפקח ולמנכ"לית משרד החינוך״. 
   
ח"כ מסעוד גנאים חיזק את דבריה של זועבי. "היום מעדיפים את החינוך היהודי הציוני על פני הדמוקרטי פלורליסטי במערכת החינוך", אמר. "הילדים שלנו חוששים וחרדים שיפגעו בהם לא מסתובבים בקניון כי יש להם חזות ערבית. מן הראוי שמשרד החינוך ישים כיעד ראשון את כבוד האחר ופלורליזם".

להפתעת הנוכחים, גם ח"כ מוטי יוגב הבהיר את הצורך בטיפול בחרדות שבצד הערבי. "אני ער לחרדות גם בציבור הערבי, שנחשף בפייסבוק וברשתות החברתיות. יש תמונה חלקית, כשרואים חייל הורג ילד ולא רואים את החצי הראשון שבו הוא דוקר, והילדים האלו מאמינים לזה וחוששים לחייהם", הסביר יוגב.

"מדובר במציאות של נוער בסיכון שילדים נשלחים להרוג על ידי ההורים שלהם. אני אומר לחבריי ברשימה המשותפת שאצלנו אין חינוך להרג או לשנאה. הערכים שלנו הם של חיים לנו ולמי שסביבנו. יש לדאוג למודלים משותפים של חיים ביחד במשרד החינוך״.

ח"כ איציק שמולי, לעומתו, יצא נגד הטענות לפיהן חינוך לציונות הוא חינוך לפגיעה באחר. "אם יש מציאות שבה משרד החינוך לא מתייחס לתחום של הכרת האחר אז זה דבר מדאיג ויש לטפל בו. אין סתירה בין חינוך לציונות ושלילת האחר. זה מקומם. ציונות זו לא הדרת האחר. יש לנו זכות לבית לאומי וזה לא אומר שמדירים את האחר". 

במהלך הדיון הציע ח"כ איתן ברושי להחזיר את סדנאות הגדנ״ע לבתי הספר, לשם מתן הכשרה להתמודדות פיזית מול איומי הטרור. ״יש מערכת בכל בית ספר שיכולה להתמודד עם אירוע אלימות גם במישור הפסיכולוגי וגם במישור הפיזי. אני חושב שצריך להחזיר את אימוני הגדנ"ע באימונים נרחבים ובעיקר בפריפריה ובאזורי עימות", אמר ברושי.  

"היום היקף אימוני הגדנ"ע לא עומד ביעדים ואני מציע שתגבשו תכנית לעשרה ימי גיבוש. יכולת ההגנה העצמית חשובה ולא נבחנת אצל העו"סים והפסיכולוגים. עלינו להיות מסוגלים להגן על עצמנו ולא להיות עם נרדף ומסכן״.
 

נציג פורום ועדי ההורים היישוביים, זאב גולדבלט, טען במהלך הדיון כי ״אני לא רואה כאן מצב חירום כי אין איום קיומי על מדינת ישראל". לדברי גולדבלט, "יש מצב לחץ ולא חירום. על מערכת החינוך לנסות ולא לעשות הכללות על מגזר שלם".

לדברי סגן ראש מנהל חינוך ירושלים, יואב זימרן, "כל מגזר אצלנו הרגיש שהוא מוקד העסק. בהתחלה זה היה במגזר החרדי, ששם בעיקר בתיכונים עבדנו מול תלמידים שהחלו להגיע עם סכינים לבתי הספר. הוצאנו הנחיות מסודרות איך לעבוד מול הילדים. במזרח העיר יש לנו כמאה אלף תלמידים ושם הבלבול גדול. היה תלמיד מג'בל מוכאבר שאמו בדקה שעה לפני אם הגיע לבית ספר, ואז החלה לחפש אותו ברחבי הכפר והתברר שהוא עשה פיגוע.

"הוצאנו מסמך לנסות לזהות חרדות ובעיות אצל ילדים כאלה. הבוקר הגיע אבא עם מכתב של בתו בכיתה ח', שהודיעה שהיא הולכת להיות שאהידית. המנהלת פנתה למפקח ואז אלינו, ויצאנו עם המשטרה והאבא לחפש את הילדה ומצאנו אותה והצלנו אותה. העבודה המשותפת חשובה. הוצאנו הוראה לבתי הספר לקיים שיחות על חשיבות החיים ביחד ועל האינטרנט, ששם נוצר הרבה בלבול".

לדברי ח״כ ענת ברקו, "התלמידים הערבים הם קורבנות של הסתה. רוב ההורים רוצים שהילדים שלהם יגדלו וצריך לעזור להם בזה. צריך לשמור על הילדים בבית ולא לתת להם להסתובב ברחוב״.

ממשטרת ישראל נמסר: "אנחנו עדיין תחת איום. המשטרה עיבתה את הפעילות שלה בשטח כדי להגביר את הביטחון". בשבועיים האחרונים רשויות הציבו מאבטחים במוסדות חינוך במימון משרד האוצר, אבל הוא נפסק ב-31 באוקטובר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...