ראשי » חדשות » צבא וביטחון

המדינה לבג"ץ: גלי טרור מאיצים הריסת בתי מחבלים

בתשובה שהגישה המדינה לבית המשפט, היא הודתה כי הצורך ההרתעתי במימוש צווי ההריסה בתקופות מרובות פיגועים שונה מאשר בתקופות של שקט יחסי. לאחרונה מתחו בימין ובקרב משפחות שכולות ביקורת על הזמן הרב שלוקח למדינה להרוס בתים

מדיניות הריסת בתי מחבלים משתנה במקביל לעליית במספר פיגועי הטרור – כך עולה מתשובת המדינה שהוגשה היום (ב') לבג"ץ. התשובה הוגשה כחלק מההליך המשפטי המתנהל בנושא הריסת הבתים, ועל רקע הסערה שפרצה בימין בעקבות צו ההקפאה של בג"ץ. 

עוד כותרות ב-nrg:
פיגוע דקירה בנתניה: בן 71 נפצע קשה, המחבל נורה
האם סין מנסה להשתלט על שוק הגרעין האירופי?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"מטבע הדברים, אינו דומה הצורך ההרתעתי במימוש הצו (צו ההריסה – א.ס.) בתקופה שבה פיגוע רודף פיגוע, לבין הצורך במימוש הצו בתקופה של שקט יחסי", נכתב בהודעה מטעם פרקליטות המדינה, שנועדה להסביר באילו מקרים בוחרת המדינה לממש את זכותה להרוס בתים ובאילו לאו.
 
הטבלה שצורפה למסמך מלמדת כי במהלך מבצע "צוק איתן" ובתקופה הסמוכה לו הרסה המדינה בתי מחבלים זמן קצר לאחר שהדבר אושר בפסיקת בית המשפט. מאז תום המבצע ועד היום עוכבה הריסת בתי מחבלים באופן משמעותי, חוץ מיוצא דופן אחד – הריסת ביתו של רוצחה של דליה למקוס בגוש עציון לפני שנה.

מהנתונים שהגישה המדינה עולה כי גם במקרים של פיגועים חמורים כמו הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף לפני שנה, היא נמנעה מלהרוס את ביתם של המחבלים תקופה ארוכה. הפיגוע הקטלני, שבו נרצחו שישה בני אדם (בהם חיים יחיאל רוטמן, שמת מפצעיו לפני כשבועיים), אירע ב-18 בנובמבר 2014. בג"ץ אישר להרוס את בתיהם של שני המחבלים שביצעו את הפיגוע בדצמבר 2014, אולם המדינה הוציאה זאת אל הפועל רק בחודשים ביולי ובאוקטובר השנה.

מתגובת המדינה עולה כי תכליתה העיקרית של הריסת הבתים היא להרתיע מחבלים פוטנציאליים נוספים מלבצע את תוכניתם, וכי צורך זה גובר בתקופה של "גלי טרור". אלא ששיקולים רבים מכתיבים את העיתוי שבו מבוצע המהלך: שיקולים מבצעיים הקשורים להריסה עצמה, היבטים ביטחוניים כלליים, וכן שיקולים מדיניים המושפעים ממדיניות הקהילה הבינלאומית.

התשובה מטעם המדינה הוגשה בנוגע לעתירות נגד הריסת בתי המחבלים שרצחו את בני הזוג נעמה ואיתם הנקין, את מלאכי רוזנפלד ואת דני גונן. במסגרתה הוגשו תמלילי החקירות של חברי החוליה שרצחה את בני הזוג הנקין, וזאת כדי לבסס את החשד נגדם, המצדיק את הריסת בתי משפחותיהם.

בדיון קודם שנערך בנושא מתחו שופטי העליון ביקורת על הבהילות שבה ביקשה המדינה אישור להרוס את בתי המחבלים, לנוכח העובדה שבמקרים רבים ההריסה כלל לא מבוצעת. "אתם אומרים שזה דחוף, מכניסים את כל המערכת ללחץ ואז משתהים", האשים השופט חנן מלצר.

גורמים בימין ומשפחות שיקיריהן נרצחו בפיגועי טרור הטיחו ביקורת בשופטי בג"ץ על האיטיות של מתן האישור להרוס בתי מחבלים. במהלך דיון שהתקיים בשבוע שעבר הגיבה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור על האשמות של דבורה גונן, אמו של דני גונן שנרצח השנה ליד עין בובין. האם השכולה אמרה כי השופטים "הפכו את הקורבנות לאשמים", והשופטת נאור השיבה: "יש גבול גם למה שאם שכולה יכולה לומר פה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...