"נחיה על חרבנו? צריך לזכור שיש גם חרבות אחרות"
שמעון פרס התראיין לסוכנות הידיעות "אי-פי" והתייחס לאי קיומו של התהליך המדיני: "החלופה לשתי המדינות היא מלחמה נצחית"
במשך קריירה בת יותר משבעה עשורים בפוליטיקה, סייע שמעון פרס להוביל את ישראל דרך מלחמות ואיומים קיומיים. אבל כעת, כאשר המדינה בוערת בגל אלימות חדש, המדינאי הוותיק בן ה-92 מודאג שאם המנהיגים לא יהפכו רציניים בניסיונם להשיג שלום עם הפלסטינים, ישראל תעמוד בפני מצב מלחמה נצחי או הסיכון של איבוד הרוב היהודי כאן.עוד כותרות ב-nrg:
- פיגוע דקירה בנתניה: בן 71 נפצע קשה, המחבל נורה
- פיצוץ בישיבת המחנה הציוני; לבני נטשה בזעם
- חוטובלי יוזמת: אירועים לציון 50 ל"ששת הימים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בריאיון שנערך הבוקר (יום ב') עם סוכנות הידיעות "אי-פי" עצר הנשיא לשעבר כפסע מהטחת ביקורת ישירה לעברו של רה"מ בנימין נתניהו. אבל הוא גם לא הסתיר את דעתו שלפיה הערכים שהוא וראש הממשלה יצחק רבין המנוח ירשו מהאב המייסד של המדינה, דוד בן-גוריון, עומדים בסכנה.
"עדיף שתהיה לנו מדינה יהודית על חלק מהשטח מאשר לאחוז בכל השטח ללא המדינה היהודית", אמר פרס, "ישראל צריכה ליישם את פתרון שתי המדינות לשני העמים לטובתה, מכיוון שאם נאבד את הרוב שלנו – וכיום אנחנו כמעט במצב של שוויון – לא נוכל להישאר מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית. זה הנושא העיקר, ולצערי הם (הממשלה) עושים ההפך".
פרס נשא ונתן על הסכם השלום הזמני הראשון עם הפלסטינים ב-1993, הידוע בשם הסכם אוסלו, אשר הניע תוכנית חלוקה שהעניקה לפלסטינים שלטון עצמי מוגבל. אבל לאחר תקופה הרת גורל בת שישה חודשים ב-1995-1996, שבמהלכה רבין נרצח, גל של מחבלים מתאבדים פלסטינים ביצע פיגועים בישראל ופרס עצמו הפסיד בבחירות לנתניהו, הסיכויים להשיג שלום החלו להתנדף.
כיום מכריזים חברים בכירים בממשלתו הימנית של נתניהו על תהליך אוסלו כמת, על יושב ראש הרשות אבו-מאזן כלא רלוונטי ועל המדינה הפלסטינית כלא יותר מאשר פנטזיה מסוכנת. נתניהו קיבל רק בקושי ובחצי לב את העיקרון של מדינה פלסטינית ב-2009, אבל נראה שמעולם לא אימץ את הרעיון ומאז הרחיק את עצמו ממנו בדבריו.
נתניהו האשים את אבו-מאזן בהסתה במהלך גל הטרור הפלסטיני בששת השבועות האחרונים, ורק באחרונה אמר שישראל מוכרחה לקבל את העובדה ששלום הוא דבר לא סביר, ושהיא תוסיף "לחיות על חרבה".
הדברים הללו בבירור הטרידו את פרס, שבעבר נשא ונתן מטעם נתניהו עצמו עם אבו-מאזן ועדיין נחשב על ידי המנהיג הפלסטיני כשותף הפוטנציאלי הטוב ביותר בישראל לשלום. "החלופה לשתי המדינות היא מלחמה נצחית, ואיש אינו יכול לנהל מלחמה לעד. אם תאמר שאנו מוכרחים לחיות על חרבנו, אסור לך לשכוח שישנן גם חרבות אחרות", הוא אמר.
לדברי פרס, הצעות השלום של נתניהו מעולם לא "ברחו מממד הדיבורים". "פוליטיקאי וממשלה צריכים להישפט בדרך אחת בלבד – על מה שעשו או לא עשו, ולא על מה שאמרו", הוא ציין.
פרס מילא כמעט כל תפקיד אפשרי בחיים הציבוריים בישראל מאז שהפך למנכ"ל משרד הביטחון בגיל 25 ועמד בראש פיתוח תוכנית הגרעין הישראלית. כבן חסותו של בן-גוריון, פרס נבחר לכנסת לראשונה ב-1959.
מאז הוא כיהן כמעט בכל עמדה בכירה בממשלה – כולל במשרדי הביטחון, האוצר והחוץ – ושימש במשך שלוש תקופות קצרות כראש ממשלה. תפקיד המפתח שלו בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני זיכה אותו בפרס נובל, לצד רבין והמנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת, וגם במעמד עולמי כמדינאי מכובד. מאז שסיים את שבע שנות כהונתו כנשיא בקיץ שעבר, המשיך פרס לקדם את השלום ואת פיתוח המזרח התיכון דרך הארגון הלא ממשלתי "מרכז פרס לשלום".
פרס, שמתאר את עצמו כאופטימיסט מושבע, אמר כי הוא לא אוהב לחשוב על העבר, וכינה פעולה זו כ"בזבוז זמן". אבל לרגל יום השנה העשרים להירצחו של רבין בידי יגאל עמיר, איש ימין דתי קיצוני שהתנגד למאמצי השלום, הוא נזכר ישירות באותו לילה שרבים ראו אותו כנקודת המפנה בהיסטוריה הישראלית.
לדבריו, העצרת הגדולה בתל-אביב בליל 4 בנובמבר 1995 הייתה היום המאושר בחייו של רבין, והרגע הטוב ביותר ביריבותם המושבעת בת כמה העשורים. "היינו בתמימות דעים מוחלטת, ובאמת היינו מעודדים", הוא אמר.
פרס ציין כי רגעים לפני שעמדו לעזוב יחדיו את הבמה בהפגנת אחדות, שב"כ התריע בפניהם בדבר איום על חייהם – מצד ערבי, לא יהודי. פרס ירד במדרגות לפני רבין ונעמד בחזית הדלת הפתוחה של רכבו כששלוש היריות הקטלניות נשמעו. אנשי האבטחה שלו דחפו אותו לתוך המכונית והבריחו אותו משם.
בבית החולים הודיעו הרופאים לפרס שרבין מת, והוא זה שמסר את החדשות לאלמנתו של ריבן, לאה. הם שניהם צפו בגופה, והוא נשק למצחו של רבין. "פניו היו מאושרות, כמו אדם שסוף-סוף זכה במנוחה שלמה", הוא אמר, "אני בטוח שאם הוא היה בחיים, הוא היה גם מצליח להשיג שלום עם הפלסטינים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם