הדיקנים נגד רפורמת שקד: "לא התייעצה איתנו"
הדיקנים זועמים על התכנית להאריך את התמחות עורכי הדין לשנתיים. "יש בעיה קשה של ניצול כוח עבודה בהתמחות", אמר דיקן הפקולטה למשפטים באונ' חיפה
סערת ההתמחות נמשכת: שרת המשפטים איילת שקד תיפגש בשבוע הבא עם דיקני הפקולטות למשפטים המתנגדים להארכת ההתמחות של עורכי הדין לשנתיים. התכנית זוכה לביקורת רבה גם בקרב סטודנטים ובאקדמיה, בטענה כי משרדי עורכי הדין מנצלים את המתמחים הנתפסים כעיניהם ככוח עבודה זול.עוד כותרות ב-nrg:
• פרשת מקצוע האזרחות: "מדרדרים הכל שמאלה"
• נתניהו לקרי: "אבחן מחדש את מינויו של רן ברץ"
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
"התמחויות למשפטים אינן נתונות לפיקוח אמיתי. סטודנטים וסטודנטיות שלנו מדווחים על ניצול לרעה של מתמחים ושעות עבודה מפרכות. לפעמים, סטודנטים מדווחים על עבודה שנמשכת עד 1-2 לפנות בוקר בשכר ברוטו שנע בין כ-4,000 שקלים באזור חיפה לכ-8,000 שקלים באזור תל אביב", כך אמר היום (ה') פרופסור גד ברזילי, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, בשיחה עם nrg.
ברזילי עומד כיום בראש הוועד הארצי של דיקני הפקולטות המשפטים, גוף וולונטרי שהוקם לפני שנה בו חברים 14 הדיקנים למשפטים בישראל (4 באוניברסיטאות ו-10 במכללות – א.ס.). להערכתו, שוררת הסכמה בוועד כי תכניתה של שקד תפגע קשות במתמחים.
"רבים מתלמידי המשפטים מגיעים לאוניברסיטאות אחרי שירות צבאי שנמשך לפעמים למעלה מארבע שנים וחלקם לומדים תואר כפול (עם מקצוע נוסף – א.ס.) או תואר שני. זה אומר שרבים מהם יתחילו לעבוד במקצוע עריכת הדין רק בגילאים 32-33", אמר.
מלבד תנאי העסקה, גם אופיה של ההתמחות, הכולל שעות העסקה רבות ומטלות משרדיות שאינן מכשירות את המתמחים כעורכי דין, מעורר חשש מפני מימוש תכניתה של שקד. "יש בעיה קשה של ניצול כוח עבודה מעולה בשכר נמוך, כשיש ספק מה הסטודנטים לומדים במהלך שנת ההתמחות. להאריך את זה לשנתיים נראה לנו מאוד בעייתי", אמר ברזילי.
השבוע נפגשו חלק מהדיקנים למשפטים עם יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, והביעו בפניו את התנגדותם לרפורמה של שקד. לדבריו של ברזילי, החלטתה של שקד על הארכת ההתמחות התקבלה מבלי להתייעץ עם דיקני הפקולטות למשפטים, למרות שהיא משפיע באופן ישיר על תכנית הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות.
"שלחתי מכתב לשרה שקד בו שאלתי אותה איך היא יוצאת בהצהרות מבלי להתייעץ איתנו. חבל שהיא הכריזה על הרפורמה לפני שדיברה איתנו משום שהיא פוגעת בתכניות ההוראה שאנחנו כדיקנים ממונים עליהם. הדבר הזה יחייב אותנו לשנות את תכנית הלימודים, דבר שמחייב היערכות מספר שנים מראש. תאר לך ששר הבריאות יכריז על רפורמה במבני בתי החולים מבלי שיתייעץ עם המנכ"לים של בתי החולים", אמר.
מאחורי הרפורמה של שקד עומד הרצון להפחית את מספר עורכי הדין בישראל, הנחשב לאחד הגבוהים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. כיום ישנם כ-72,000 עורכי דין בישראל, והמספר אף צפוי לעלות באופן דרמטי בשנים הקרובות. אחת הסיבות לעלייה במספר עורכי הדין היא הקמתן של המכללות, שהקבלה אליהן מתאפשרת בלי תנאי סף.
"82% מבוגרי משפטים מגיעים מהמכללות. לי אישית אין הטיה נגד המכללות בתנאי שהן תקיימנה איכויות הוראה מאוד גבוהות שניתנות על ידי משפטנים שהם גם אנשים מחקר בכירים. צריכה להיות רגולציה על איכויות ההוראה במשפטים גם במכללות. המועצה להשכלה גבוהה לשקול פתיחת עוד מכללות, כי המצב הנוכחי לא מתקבל על הדעת", הוסיף פרופסור ברזילי.
גם פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, שותף לביקורת על המהלך של שקד. "ההחלטה המקורית להארכת ההתמחות לשנתיים התקבלה ללא היוועצות בדיקנים של המוסדות למשפטים בישראל, שהם הגורם האמון על ההכשרה המשפטית. בגרסתה הנוכחית לא מדובר בהחלטה מוצלחת. חמורה במיוחד היא ההחלטה להתחיל את ההתמחות במקביל לשנת הלימודים האחרונה דבר שיפגע קשות בהכשרה האקדמית של עורכי הדין לעתיד", אמר.
ליפשיץ התייחס אף הוא לתנאי העסקתם של המתמחים ואף מתח ביקורת על כך שמבחני לשכת עורכי הדין אינם עוסקים בנושאים מהותיים. "אני חושב שהדבר החשוב אינו אורך ההתמחות אלא השבחת ההכשרה המשפטית הניתנת לעורכי דין. סקרי עומק שנערכו מלמדים כי כיום מבנה ההתמחות אינו מכשיר עורכי דין כדבעי, ובנוסף זכויות העובד של המתמחים אינם נאכפות. במקביל, המבחנים הנוכחיים של הלשכה המבוססים על שינון טכני של סעיפי חוק אינם מהווים מחסום של ממש בפני המבקשים לבא בשערי המקצוע ובוודאי שהם אינם מהווים גורם מסנן ומשפר".
למרות שהוא לא שותף לאבחנות הנוגעות להצפת המקצוע (הגידול במספר עורכי הדין – א.ס.), סבור ליפשיץ כי יש לנקוט במספר צעדים כדי לשפר את מנגנון ההכשרה והסינון במקצוע עריכת הדין. בין היתר הוא מציע להעלות את רמת הקושי של בחינות הלשכה ולעבור ממבחני שינון טכניים למבחנים מהותיים וכן לשקול הוספת בחינת גמר מהותית בתום הלימודים ולפני ההתמחות.
צעד נוסף נוגע "להעלאת רמת הפיקוח על ההתמחות תוך חיזוק זכויות העובד של המתמחים מחד והקפדה ופיקוח על הכשרתם המקצועית במהלך ההתמחות מאידך", כלשונו. הוא אף קורא לחייב "כל מוסד משפטי לבדוק ולדווח על אחוזי העסקה של בוגריו וזאת כדי לא להשלות את הבאים בשעריו", לצד פתרונות נוספים כמו הענקת תמריצים לתלמידים כדי שילמדו תואר שני, יצירת תתי התמחויות ממוסדות ומוכרות, חיוב להשתתף בקליניקה משפטית מעשית במהלך הלימודים שתתוקצב על ידי המדינה, וכן חיוב השתלמויות מקצועיות שהרמה האקדמית שלהם תפוקח במשותף על ידי לשכת עורכי הדין והמוסדות האקדמיים.
כאמור, ביום חמישי הבא ייפגשו הדיקנים למשפטים עם השרה שקד ויביעו בפניה את הסתייגויותיהם מהרפורמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם