ניסיון להסיג לאחור את התחממות כדור הארץ: פיזור מלחים באטמוספרה
הפעולה המוצעת על ידי קבוצת מדענים בינלאומית דומה להשפעתם של הרי געש, ומטרתה "להצל" על כדור הארץ מפני האור הנכנס אליו: "מדובר בכ-10 מיליארד דולר בשנה, זו עלות סבירה"
מדענים וחוקרים בכירים קבעו כי שנת 2014 תועדה כחמה ביותר בהיסטוריה. על פי ההערכות, 2015 צפויה להיות חמה אף יותר. לדברי מומחי אקלים, במאה השנים האחרונות עלתה מידת החום הממוצעת של אטמוספרת כדור הארץ והאוקיינוסים במעלת צלזיוס שלמה, שיעור ניכר לכל הדעות.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
את ההתחממות הזו ייחסו המדענים לעודף של פחמן דו-חמצני שהצטבר באטמוספרה, וגרם להתגברות של אפקט החממה. בני האדם, כידוע, מספקים אף הם תרומה להרס עולמם. הם משתמשים בדלק מחצבי, בנפט ובפחם, אשר מזהמים את האוויר ופולטים גזים לאוויר כדור הארץ, מה שגורם להתחממותו.
כעת מודאגים המומחים להגנת הסביבה מכמה תרחישים, ובהם התחממות בלתי נשלטת של כדור הארץ. הם מזהירים כי אם מידת החום בכדור הארץ תעלה בכמה מעלות נוספות, עשוי מצב זה להקשות מאוד על קיום חיים בעולמנו.
תופעה נוספת שנגרמה כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, באופן אבסורדי אולי, היא המצע החם שבו מתרבות סופות הורקין – שלרוב אולי נקשרות במוחם רבים לתוצאה של התקררות. למעשה, מדובר בסופות טרופיות על בסיס חם, וככל שעולמנו מתחמם כך הן גם מתרבות וזורעות הרס בדרכן.
בשל ההיתכנות המעשית הקלושה לצמצום נרחב של פליטות הגזים מצד בני האדם, קבוצת מדענים בינלאומית בראשותו של ג'ון מור, ראש תוכנית המחקר גיאו-הנדסה בסין, חשבה על מיזם שבו יסוככו על כדור הארץ מפני חום השמש. מחקרם פורסם בכתב העת 'פרוסידינגס' של האקדמית הלאומית למדעים בבריטניה.
בבסיסו דומה הרעיון לתופעה טבעית בזמן התפרצות הרי געש, כשגזים גופריתיים שעולים לאוויר "מצלים" על כדור הארץ וחלקיקיהם חוסמים את האור מלהיכנס לכוכב הלכת ולחמם אותו. התפרצויות געשיות כאלה מסוככות מעט על העולם לפני השמש, מאטות את תהליך ההתחממות הגלובלית ומאטות את היווצרותן של סופות הוריקן קטלניות.
החוקרים תכננו להצל על כדור הארץ באמצעות פיזור מלחי חומצה גופריתית, סולפטים, בשכבה האמצעית באטמוספרת כדור הארץ, המוכנה סטרטוספרה. לטענתם תוכנית מעין זו אפשרית הן טכנית והן כלכלית, ובאמצעותה ניתן יהיה לצמצם משמעותית את סכנת ההוריקנים. החוקרים גילו באמצעות מודלים שונים כי פעולת ההצלה הזו עשויה לקרר את פני השטח של האוקיינוס די הצורך בשביל לקצץ את מספר ההוריקנים הגדולים בחצי.
המחקר התמקד בשני תרחישים אפשריים שבמסגרתם ניתן לרסס סולפטים לסטרטוספרה, אך לפני כן יבוצעו ניסויים בעלות מצומצמת לבדיקת היתכנות המיזם. "במודל הראשון אנחנו למעשה מחקים הר געש, ומשגרים בכל שנה לאטמוספרה 5 מיליארד טון סולפט בגובה של עשרים קילומטרים. התהליך הזה יבוצע באופן קבוע למשך חמישים שנה", הסביר מור, "הסולפטים לא יישארו באטמוספרה לנצח, ובהדרגה ייפלו בחזרה לכדור הארץ. במודל השני, לאחר חמישים שנה נגדיל בהדרגה את סך הסולפטים המשוחררים לחלל האטמוספרה לכ-10 מיליארד טון בשנה, כדי להתאים את עצמנו להתגברות קצב היווצרות הפחמן הדו-חמצני בעולם".
על פי החישובים של המדענים, בתרחיש השני תקטן השכיחות של סופות הוריקן עצומות כגון 'קתרינה', וגם עוצמתן תפחת בכ-50 אחוז. "אם מסתכלים על ההיסטוריה", נכתב במחקר, "זה לא מפתיע: לאחר התפרצותו של הר הגעש קטמאי באלסקה בשנת 1912, ש'העמיס' את חצי הכדור הצפוני בתרסיס סולפטים, נרשמה ירידת שיא של הוריקנים פעילים בעונה".
מור הסביר כי התוכנית שלו תהיה כמו חיקוי של התפרצות הר הגעש פינטובו שבפיליפינים משנת 1991 מדי שנתיים. למרות כמות הסולפט העצומה הנזרקת לחלל האוויר והעלות הגבוהה של המיזם, הסביר החוקר כי "זה ככל הנראה אפשרי. הסכום הנדרש לתוכנית הזו אינו גבוה מכל מה שאנו משקיעים כיום בתנועה האווירית שלנו. מדובר בכ-10 מיליארד דולר בשנה. זו עלות סבירה לעומת הנזק שיגרמו ההוריקנים, ולכן היא כנראה תהיה אטרקטיבית לממשלות רבות".
עם זאת, מור הזהיר כי השימוש בהצלה באמצעות הסולפט אינו סביר לאורך זמן – לאו דווקא בשל העלויות, כאמור, אלא מכיוון שלשימוש בכמות כה גדולה של חומר זה עשויה להיות השפעה הרסנית בטווח הארוך לאוזון המגן על כדור הארץ. זו גם הסיבה, לדבריו, שאיש לא נוטה ליישם ברצינות מיזמים מעין אלה, הכרוכים בשימוש בפוספטים.
בה בעת, הוא הסביר, פתרון אפשרי יהיה ליצור "חלקיקי ארוסול מותאמים, שלא תהיה להם השפעה מאכלת על האוזון". בשלב הבא ינסו החוקרים לפתח חומר "ארוסולי" כזה, שניתן יהיה להשתמש בו לאורך זמן במקום הסולפט, וכך לשמור על כדור הארץ קריר ונעים, ובה בעת לא להרוס את האוזון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם