העבודה תצטרף לקואליציה? "ממילא אין פרטנר"
החתירה של נתניהו לצירוף המחנה הציוני לממשלה צפויה להיתקל בהתנגדות פנימית בליכוד. במקביל בבית היהודי מתווכחים על ההתנהלות הנכונה בצל האיום הסמוי על הוצאתם מהקואליציה
לפני סוכות היה סיכום כמעט סגור בין נתניהו להרצוג על כניסה לקואליציה, כולל התפקידים בממשלה, חלוקת ועדות ושינוי קווי היסוד של הממשלה", כך אומר השבוע גורם במערכת הפוליטית. לדבריו, והסיבה היחידה לכך שהדבר לא יצא לפועל הייתה שהרצוג לא הסכים להתחייב שהוא נשאר בממשלה עד אחרי התקציב הבא, ב־2017.
עוד כותרות ב-nrg:
- מסתערבים נכנסו לבי"ח, ביימו לידה - ועצרו מחבל נמלט
- כמה משלמים בפקולטות על מזון ושתייה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בין אם הסיפור הספציפי הזה מדויק ובין אם לא, קשה למצוא במערכת הפוליטית מישהו שחולק על הטענה שנתניהו פועל מאחורי הקלעים לצירוף המחנה הציוני לקואליציה. אופציית ממשלת האחדות מרחפת בחלל הפוליטי עוד מלפני הבחירות, ואף שהדעות חלוקות בשאלה עד כמה מדובר בתרחיש ריאלי, גם שרים בכירים בליכוד מודים שזה הכיוון שאליו ראש הממשלה חותר.
בינתיים, הקושי להגיע לסיכום בין הצדדים מגיע מהצד של משפחת הכלה. מעמדו של הרצוג במפלגתו אינו יציב דיו, כך שספק איזו נדוניה הוא יוכל להביא איתו לממשלה. על רקע הסכסוכים הפנימיים בתוך המחנה הציוני והצהרות חוזרות ונשנות של ח"כים מהמפלגה נגד הצטרפות לקואליציה, קשה לראות את היו"ר מצליח להעביר מהלך כזה.
משפחת החתן אולי לא מאוהבת בשידוך, אבל כמיטב מסורת הליכוד, אף אחד לא יצא בקול נגד מהלך שמובל על ידי מנהיג המפלגה. באגף הימני של מפלגת השלטון יש מי שמביע תקווה שחבריו לא ייתנו לנתניהו להעביר הסכם עם העבודה, אבל הצהרות ברורות לא נשמעות. כך למשל, השרים ישראל כץ, זאב אלקין ואופיר אקוניס סירבו השבוע להתייחס לסוגיה.
מנגד, שר התיירות יריב לוין, שמשויך לאגף הנִצי במפלגה, דווקא מביע תמיכה: "אני לא מסתיר את דעתי שנכון להרחיב את הבסיס של הקואליציה. הכי טוב היה אם ישראל ביתנו היו נכנסים פנימה, אבל לצערי הרב המנדטים שלהם, שהם נטו מנדטים של הימין, נמצאים היום באופוזיציה יחד עם הרשימה הערבית המשותפת. המצב הזה מאלץ אותנו לנסות לצרף את המחנה הציוני".
אתה לא חושש מההשלכות המדיניות של צירוף המחנה הציוני?
"מכיוון שאין לי ספק שאין שום פרטנר פלסטיני, ואין אפשרות להגיע להסכם גם לשיטת אלו שמאמינים שהסכם כזה בכלל אפשרי באיזושהי סיטואציה, אני לא חושש. העקרונות של ההסכם צריכים להיות העקרונות שלנו, ושיהיה ברור שהמחנה הציוני מצטרפים אלינו ולא אנחנו מצטרפים לממשלה שלהם. אם נצליח להגיע להבנה על הבסיס הזה, אני בהחלט חושב שצירוף כזה הוא הדבר הנכון.
"יש הרבה דברים שאפשר לעשות יחד גם במאבק ההסברה וגם במאבק נגד ה־BDS וההחרמות. אפשר להמשיך לפתח את הכלכלה ולהתמודד עם הטרור. כל הדברים האלה יוצרים מכנה משותף רחב שאפשר לעבוד סביבו. הנושאים העיקריים ששנויים במחלוקת לא רלוונטיים כיום. אם הם יכירו במציאות הזו, אני חושב שזה אפשרי".
לא מוזר בעיניך שהליכוד עסוק בחיזור בלתי פוסק ודווקא בעבודה מסרבים?
"לא. אנחנו בליכוד תמיד ראינו צורך וחשיבות בלאחד את העם וחיפשנו את המשותף. זו משנתו של מנחם בגין וזו דרכנו מאז ומעולם. צירוף המחנה הציוני הוא אופציה טובה יותר מממשלה צרה, שמוגבלת ביכולת הפעולה שלה וסובלת מבעיות משילות וקושי להוביל החלטות".
כניסה של המחנ"צ תהיה על חשבון הבית היהודי? אתה באמת רוצה להעביר את תיק המשפטים מאיילת שקד חזרה לציפי לבני?
"אני חושב שאין אופציה כזאת, לפחות לפי מה שאני מכיר. אני לא רואה מצב שתיק המשפטים יופקד עוד פעם אצל לבני. אני בכלל לא חושב שנכון להעביר את תיק המשפטים מחזקת המחנה הלאומי. עשינו את זה בקדנציה הקודמת, וכולם מסכימים שזה היה בעייתי מאוד. לכן אני חושב שאם באמת תהיה נכונות לקבל את זה שהממשלה תהיה בנויה על העקרונות שלנו, אפשר לייצר פתרון לסוגיית התיקים בלי להעביר את תיק המשפטים לידיהם".
לא כל חברי הליכוד רואים בעין יפה את האפשרות של צירוף המחנה הציוני. "הקואליציה צריכה להישמר כפי שהיא, ולא צריך לעשות שינויים נוספים", אומר ח"כ מיקי זוהר. זוהר, שמשמש כיום ממלא מקום יו"ר הקואליציה, מודע לקשיים שיש בניהול קואליציה הנשענת על רוב דחוק של 61 ח"כים בלבד. במהלך שיחתנו הוא עושה הפסקות כדי לחלק הוראות על גיוס אצבעות לצורך הצבעה באחת הוועדות.
שמועות במערכת הפוליטית מדברות על כך שאם צחי הנגבי יקבל בסופו של דבר משרד ממשלתי, זוהר יחליף אותו בתפקיד יו"ר הקואליציה. למרות האתגר, לח"כ זוהר ברור מה הוא מעדיף: "המצב הקיים הוא מצב טוב למרות שהוא לא קל, וההמלצה שלי לראש הממשלה היא לא להרחיב את הקואליציה".
מה תעשה אם נתניהו בכל זאת יצרף את המחנה הציוני?
"בליכוד אנחנו מקבלים את החלטת היו"ר ועומדים מאחוריו ומגבים אותו, אבל אנחנו רשאים גם לתת עצות, ואני מייעץ לו שלא יעשה את זה. האמת היא שאני לא רואה מהלך כזה קורה ומקווה שזה לא יקרה, אבל ההחלטה היא בידיו של ראש הממשלה ונעמוד מאחורי כל החלטה שהוא יקבל".
ההתבטאויות השבוע של נתניהו על אפשרות לצעדים מדיניים חד־צדדיים הן קריצה שמאלה בניסיון להכניס את המחנ"צ?
"לעניות דעתי אין שום כוונה בדברי ראש הממשלה למסור חלילה שטחים שלנו. הרעיון שהוא מדבר עליו למיטב הבנתי הוא סוג של התנתקות מהקיים, ליצור איזה חיץ בינינו לבינם באופן שהם לא יוכלו לחדור פנימה אלינו. בכל מקרה, אנחנו בליכוד לא נאפשר שום מהלך מדיני של נסיגה חד־צדדית, ואני מאמין ומקווה שלא זו הייתה הכוונה".
לליכוד עדיפה קואליציה עם המחנה הציוני במקום הבית היהודי?
"אני לא חושב שצריכה להיות החלפה כזאת. גם אם ראש הממשלה יחליט לצרף מפלגה אחרת, זה לא אומר שהבית היהודי צריכים לעזוב. באג'נדה ובקווים הבית היהודי נמצאים איתנו באותו מקום, אני רק מצפה מהם לקצת יותר אחריות בהתנהלות הקואליציונית".
בבית היהודי מודעים למצב הרגיש, ועושים כל מאמץ שלא לספק לנתניהו תירוצים שיצדיקו את צירוף המחנה הציוני לקואליציה. זו למשל הסיבה לאופן החריף שבו הגיבו יו"ר המפלגה נפתלי בנט ויו"ר הסיעה ינון מגל לאירוע בסוף השבוע שעבר, שבו ח"כ מוטי יוגב לא הצביע עם הממשלה על חוק 'הורים וילדיהם', והיה בין מי שגרמו לנפילתו. יוגב נאלץ להתנצל על הטעות בפומבי ובעקבות כך עונשו 'הומתק' והוא לא יושעה מוועדת חוץ וביטחון, אולם תישלל ממנו הזכות להעלות חוקים במליאה.
בצמרת הבית היהודי חושבים שנתניהו מעוניין לראות אותם מחוץ לקואליציה, אבל יודע שדחיקתם החוצה לא תתקבל טוב בקרב מצביעיו בימין. נתניהו מעדיף שהאשמה על פיצול הימין ויצירת ממשלת האחדות תוטל על כתפי הבית היהודי, והם מצדם בולעים עוד ועוד צפרדעים בניסיון לשמור על האחדות.
גורמים בליכוד מנסים להרגיע את החששות מכיוון הבית היהודי. לדבריהם, התרחיש של צירוף המחנה הציוני הוא בעל סיכויים נמוכים ביותר, וגם אם מהלך כזה יקרה, נתניהו לא ירצה להגיע למצב שבו הוא תלוי בבוז'י וציפי, שבלעדיהם הממשלה שלו נופלת.
השר אורי אריאל שותף להערכות שלפיהן נתניהו ירצה להשאיר את הבית היהודי גם במקרה של צירוף המחנה הציוני. "אני לא בטוח שאין בכירים בממשל הישראלי שאולי בכוונה מפיצים את השמועות האלה על הצטרפות של בוז'י, כדי ליצור לחץ שישפיע על אופן ההתנהלות שלנו או של מפלגות אחרות. אני מעריך שיש כאלה שמעצימים את זה מאוד כדי ליצור הרתעה כלפי הבית היהודי".
אתה לא רואה בצירוף המחנ"צ תרחיש סביר?
"למהלך הזה יש היתכנות נמוכה אבל הוא בהחלט אפשרי, ומשכך זה בהחלט מהווה אחד השיקולים בשאלה איך להתנהל בזהירות בעת הזאת. ברור שאנחנו נמצאים בקואליציה שאנחנו לא אוהבים חלק ממה שהיא עושה, כמו שיש אחרים שלא אוהבים צעדים אחרים שנעשים. מצד שני, אני מציע לא לנסות אותנו. אם יתברר שבוושינגטון היו הסכמות משמעותיות, אנחנו נשקול את המשך דרכנו".
התבטאות כמו זו שהשמיע נתניהו השבוע על מהלכים חד־צדדיים ביהודה ושומרון היא לא קו אדום?
"אני לא מדבר על קווים אדומים. לא טוב לצאת בהצהרות. אלה שאלות מורכבות שנצטרך לבחון בהתייעצות עם רבנינו וכמובן בהתייעצות של הסיעה. אנחנו מקווים שהממשלה תפעל בדרך אחרת, אבל אנחנו בוחנים כל הזמן את המצב. נכון לעכשיו הקו לא אדום, אבל הוא הולך ומסמיק".
מי שמציג קו לוחמני יותר הוא הח"כ הצעיר והנמרץ של הבית היהודי, בצלאל סמוטריץ', שטוען כי דווקא במצב הזה צריכה מפלגת הבית היהודי להפעיל מנופי לחץ נוספים על נתניהו, ולהציב דרישות בכל הקשור להתנהלות הלאומית של הממשלה.
"ראש הממשלה יודע מצוין שאם לא היה שובר ימינה דרסטית לפני הבחירות הוא לא היה ראש ממשלה היום", אומר סמוטריץ'. "המנדט שהוא קיבל ושאנחנו קיבלנו זה להיות ממשלה ימנית, לאומית וציונית שמממשת מדיניות ברורה. אם ראש הממשלה הולך לכיוון אחר, הוא מועל באמון של הבוחרים. חובתנו כיום היא לעמוד על זה שאנחנו נממש את המנדט הזה שקיבלנו מהעם.
"נכון לעכשיו, הבית היהודי לא מפעילה את כל המנופים והלחצים שיש ברשותה כדי להטות את הממשלה יותר ימינה. התפיסה היא שאם נעשה בעיות, נתניהו יוציא אותנו החוצה ויכניס את מפלגת העבודה. אני טוען שזו טעות. אני לא קונה את האמירה הזו שאם אנחנו נעמוד על שלנו ונדרוש להפסיק את ההקפאה ביו"ש, לנקוט צעדים חריפים מול אבו־מאזן ולגבות ממנו מחיר על הדה־לגיטימציה שהוא עושה לנו בעולם, אז בגללנו תהיה ממשלת אחדות. נתניהו רוצה להכניס את המחנה הציוני בכל מחיר, בלי קשר אלינו ולמה שאנחנו עושים או לא עושים. השאלה אם הוא יצליח תלויה רק בבוז'י.
"במצב הזה יש שני תרחישים - אם בוז'י לא יסכים להיכנס ואין לנתניהו אלטרנטיבה, אז ממילא אנחנו יכולים וצריכים להפעיל מנופי לחץ וגם נצליח לכופף את נתניהו בעניין הזה כי אין לו אפשרות אחרת. התרחיש השני הוא שהרצוג יצטרף, ואז ממילא נהיה בחוץ בלי קשר למה שעשינו. כמו שאומרים - אם אנחנו לא עומדים להיות מגורשים מהעיר, אז אין לנו סיבה לאכול דגים מסריחים. ואם נמצא את עצמנו מגורשים מהעיר בכל מקרה, על אחת כמה וכמה שאין טעם שנאכל דגים מסריחים. לכן בעיניי, שאלת מפלגת העבודה לא צריכה להיות פקטור במשוואה של ההתנהלות שלנו".
ואתה לא חושש שהציבור יראה בכך התנהלות חסרת אחריות ובסופו של דבר כן יאשים אתכם?
"ברור שראש הממשלה ינסה לגלגל את האחריות עלינו, אבל זו שאלה טקטית של איך מסבירים את המהלכים שלנו לציבור. אני מדבר על המהות. בשביל טקטיקה והתנהלות תדמיתית אני בטוח ביכולות שיש לאסטרטגים ולדוברים של המפלגה. חשוב להבין שזו רק שאלה טקטית ולא עניין אמיתי, ושהמהות היא שאנחנו צריכים לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים עכשיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם