"וינשטיין לא פעל מספיק נגד החלטות הממשלה"
משפטיזציה של השלטון? סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה משוכנע שהיועמ"ש דווקא רך מדי: "היה צריך להגיד 'על גווייתי' על חוק העמותות"
"היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין היה צריך להגיד 'על גווייתי' על הצעת חוק העמותות הדורשת מארגונים להבליט ממומנים על ידי מדינות זרות", כך אמר היום (א') פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. בשיחה עם nrg הוא טוען כי הביקורת על היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מוטעית, וכי היה עליו לפעול גם במקרים נוספים נגד מה שתפס כהתנהלות לא חוקית של הממשלה.עוד כותרות ב-nrg:
• כרטיס החנייה חשף: קן הטרור בלב אירופה הכה שוב
• "אללה אסלאם": מי צריך להתנצל בפני צבי יחזקאלי?
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
"הביקורת על וינשטיין מוטעית לחלוטין. אני חושב שנכון שוינשטיין ירים דגל אדום או שחור מספר פעמים במהלך הכהונה שלו, אבל לדעתי הוא לא עשה זאת מספיק", אומר קרמניצר. "משרד המשפטים מגלגל עכשיו הצעת חוק שתחייב ארגוני זכויות אדם שמקבלים מימון מעל שיעור מסויים ממדינות זרות להבליט את זה שהם משרתים אותן. אני חושב שיועץ משפטי לממשלה היה צריך להגיד 'על גווייתי'. אני לא אתן יד להצעת חוק מופרכת כזו".
''האם למועמד שייבחר תהיה עצמאות''. מרדכי קרמניצר
צילום: יוסי זמיר
הריאיון עם קרמניצר נערך לקראת בחירת היועץ המשפטי לממשלה החדש, שאמור להיכנס לתפקידו בסוף חודש ינואר. לפי ההערכות, המועמד המוביל לתפקיד הוא מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, שכיהן בעבר כפרקליט הצבאי הראשי.
על בחירתו של מנדלבליט, הנחשב למשפטן מוערך, מעיבה העובדה כי נחקר באזהרה במסגרת פרשת הרפז בחשד להפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה, לאחר שלא העביר את המידע על המכתב בזמן ליועץ המשפטי לממשלה. תיק החקירה נגד מנדלבליט נסגר, והוא עצמו טען כי העובדה שלא דיווח בזמן על כך שהרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי החזיק במסמך, מובנת לאור תפקידו כפרקליט הצבאי הראשי.
"מתוך היכרות די טובה עם חלקו של מנדלבליט בפרשת הרפז, אני חושב שנעשה לו עוול והיא לא צריכה לשמש נגדו. למרות חוות הדעת של וינשטיין בעניין זה, שעל סמך מה שאני מכיר אני חושב שעניינית היא לא מוצדקת", אמר קרמניצר.
למרות עמדתו לגבי פרשת הרפז, הוא סבור כי עדיין ישנה בעייתיות רבה במינויו של מזכיר הממשלה מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. "יש קושי מהותי במעבר הזה, ואני חושב שהוא באמת בעייתי לגבי בעל תפקיד שאחד המאפיינים הכי חשובים שלו צריך להיות עצמאות מול המערכת הפוליטית ובעיקר מול ראש הממשלה.
"השאלה שצריכה להישאל היא האם למועמד לתפקיד תהיה את אותה עצמאות גמורה כמו ראש הממשלה בהתחשב בעבודה המשותפת ובטיב היחסים שנוצרו ביניהם. שאלה נוספת היא האם הציבור יוכל להאמין שהיועץ מנדלבליט הצליח להשתחרר מהדיסקט של מזכיר הממשלה ולהיות עצמאי ונטול פניות כלפי הגורם העיקרי שלו הוא מייעץ – ראש הממשלה".
קרמניצר הדגיש כי ניתן לעשות מעבר מתפקיד מזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי, אולם זאת רק לאחר תקופת צינון מסויימת. "כשאליקים רובינשטיין ביקש להיות היועץ המשפטי לממשלה אחרי שהוא שימש כמזכיר הממשלה הוא עבר מעין תקופת צינון על ידי זה שהוא כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי. כלומר, הוא הרחיק את עצמו מהקשר המיוחד שנוצר בעבודה של מזכיר הממשלה".
הריאיון מתנהל על רקע המתיחות הגוברת בין גורמים במחנה הימין לשופטי בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה וינשטיין, הנתפס בימין כמי שמרבה להתערב בעבודת הממשלה.
"יש רוח רעה מצד השלטון כלפי שלטון החוק בכלל, כלפי בית המשפט וגם כלפי הייעוץ המשפטי. האתגר הגדול של היועץ המשפטי יהיה איך לעמוד איתן בפני הרוחות הרעות האלה ולהבטיח שישראל שומרת על ערכיה ההומניסטים והדמוקרטים ועל שלטון החוק במלוא המשמעות של המושג הזה", טוען קרמניצר.
"הבסיס העמוק ליריבות בין הימין למערכת המשפט נוגע לעניין השטחים וההתנחלויות. שמה טמון המוקד של הדם הרע. מה שהימין רוצה זה לפעול בשטחים ולקיים את מפעל ההתנחלויות תוך צפצוף על המשפט הבינלאומי והחוק. ככל שבית המשפט מנסה לעמוד במקצת על שלטון החוק מבחינת הימין זו הכרזת מלחמה. זה הפצע הפתוח. את הפצע הזה לא ניתן לרפא", הוא מוסיף.
בהתייחסו להצעה לפצל בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד התובע הכללי אמר קרמניצר כי ניתן לעשות הפרדה שכזו באופן שלא יפגע בשני התפקידים. לדבריו, העובדה ששרת המשפטים איילת שקד בוחנת יוזמה שכזו, מעלה חשש כי היא מתכוונת למעשה להחליש את הן את כוחו של היועץ המשפטי לממשלה והן את כוחה של התביעה הכללית.
"השטן יושב בפרטים. בין ההערכה שהשרה שקד רוצה לחזק את שני חלקי המשרה, לבין ההערכה הפוכה, אני חושב שמדובר באפשרות השניה. לדעתי, לא הממשלה צריכה לבחור את התובע הכללי. העצמאות שלו צריכה להיות דומה לעצמאות של שופט בבית המשפט העליון ולכן צריך לבנות מנגנון בחירה שיהיה מתאים לצורך הזה. למשל, ועדה מקצועית מובהקת ולא מוטה פוליטית", הוא טוען.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם