"הייתה בעיה אמיתית עם תקציב הביטחון"
לאחר שוועדת הכספים אישרה את תקציב המדינה, מתכנסת כעת המליאה לדיון בחוק התקציב. יו"ר הוועדה גפני שיבח את החוק המוצע, אך ח"כ גלאון קראה: "אל תרימו את היד בעד התקציב הזה"
לאחר שוועדת הכספים של הכנסת אישרה אמש את תקציב המדינה לשנים 2015-2016, התכנסה היום (יום ב') המליאה לדיון בחוקי התקציב וההסדרים, לקראת אישורם בהמשך השבוע בקריאה שניה ושלישית. הדיון יימשך היום ומחר, וביום רביעי יחלו הצבעות על אישורו הסופי של החוק במליאה.עוד כותרות ב-nrg:
- סוכלה הברחת חומר כימי לרצועה שהוסווה כשמן סויה
- רופאים או רוצחים? יש להעניש את הסהר האדום
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתחילת הדיון הציג יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני את חוק התקציב ואמר: "אני רוצה לשבח את חברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה, שלמרות העומס הגדול שהוטל על הוועדה, נכחו בכל הדיונים, תרמו מידיעותיהם וביחד ביצענו שינויים רבים המיטיבים לדעתנו עם הציבור לשנות הכספים 2015- 2016.
"רוב הדיונים הם דיונים מקצועיים והיה שיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה", הוסיף גפני. "הלוואי שבכנסת הקודמת כשאני הייתי באופוזיציה יכולתי להגיד את זה אבל לא קיבלתי קמצוץ. למדתי לקח מהכנסת ה-18 כשהייתי יו"ר".
בהמשך התייחס גפני לתקציב הביטחון ואמר: "הייתה בעיה אמיתית עם תקציב הביטחון. מדינת ישראל היא מדינה מאוימת שתקציב הביטחון הוא חלק מרכזי בתקציב שלה. השנה זה הגיע לשיא כשהוועדה המשותפת הצביעה נגד תקציב הביטחון ואמרה שזה תקציב לא ריאלי. אני הייתי בדילמה קשה, אני לא רציתי להיות הגוי של שבת. ישב הקבינט במוצ"ש והגיע להסכמה, זה מבחינתי הרע במיעוטו".
כמו כן, התייחס גפני למתווה ששינסקי ואמר: "לפי המוצע, בנוסף לתמלוגים ולמס החברות הקיימים כיום, ישלם בעל זכות לניצול משאב טבע היטל רווחי יתר על רווחים הנובעים מהפקת משאבי הטבע. ההיטל ישקף את בעלות הציבור על המחצבים שמהווים את הבסיס לרווח של בעל הזכות. המס שיוטל על הרווחים כאמור יהיה בשתי מדרגות – 25% ו-42%, בהתאם לתשואה. ההיטל ייגבה על בסיס שנתי, ובשנים שבהם המס יהיה שלילי ניתן יהיה להעביר את הסכום לשנה העוקבת".
בהמשך הדיון הציגו יושבי ראש הוועדות השונות את חלקי התקציב שהוכן בוועדות שלהם. יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אלי אלאלוף אמר: "חוק המזון הוא חוק כבד שאמור לעשות הרבה רפורמות, החל מתשעים יום לאחר אישור החוק ועד לשש שנים מתחילת יישומו. חיפשנו כל הזמן את בריאות הציבור מצד אחד ומצד שני את הורדת המחירים.
"בשנים האחרונות הייתה קיימת מאפייה של יבואנים", אמר אלאלוף. "רווחים עצומים של מאות מיליארדי שקלים נעשו על גבם של האזרחים ונהנו מהם מעט מאוד יבואנים. הוזלת המחירים תתאפשר בזכות זה שהבירוקרטיה השתנתה וגם כי היא תאפשר לעוד יבואנים להיכנס למערכת ותגביר את התחרות".
מיד לאחר מכן החלו חברי האופוזיציה לנמק את ההסתייגויות שהגישו על חוק התקציב. יו"ר מרצ גלאון אמרה כי "הממשלה קיצצה קיצוץ רוחבי בגובה 600 מיליון ש"ח, בנוסף לקיצוץ הרוחבי האדיר שכבר כלול בתקציב הזה: מהחינוך, מהרווחה, מהמשטרה, מההשכלה הגבוהה, מהבריאות. ובשביל מה? בשביל להעביר עוד כסף לעמותות של מקורבים ולרפד עוד את המגזרים הכי מרופדים במדינה. לא הספיק למפלגות החרדיות ולבית היהודי שהתקציב המקורי כולל כמעט מיליארד ש"ח של שוחד פוליטי שכל מטרתו לשמר את הקואליציה החלשה והמפוררת הזאת. אם אפשר לסחוט עוד, למה לא".
גלאון הוסיפה: "משרד האוצר וראש הממשלה מנהלים את תקציב המדינה כאילו היה הקופה הפרטית שלהם – נותנים ולוקחים לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי הצרכים האמיתיים של אזרחי ישראל. הקיצוצים והתוספות של הרגע האחרון מצביעים על היעדר מנהיגות ועושים צחוק מעבודת הכנסת ומהציבור. יש הבדל בין מי שנלחם על הטבות לשכבות המוחלשות או על תוספות למטרות חברתיות, לבין ההטבות הפרועות האלה שכל מטרתן היא לעשות הון פוליטי על חשבון משלמי המסים.
"יש הבדל בין משא ומתן ענייני על התקציב לבין מתן שוחד פוליטי לקבוצות אינטרס", המשיכה גלאון. "שר האוצר מדבר איתנו על תקציב חברתי. תקציב חברתי היה נותן מענה אמיתי ועמוק לדברים שמאיימים על כלכלת ישראל ועל חייהם של האזרחים: הפערים החברתיים העצומים ומימדי העוני המפלצתיים, יוקר המחייה, הצמיחה הנמוכה, מעמד המגזר הערבי, מצוקת הדיור, שחיקת השירותים החברתיים".
גלאון אף קראה לחברי הכנסת שלא להצביע בעד התקציב: "אל תרימו את היד בעד התקציב הזה, שמחלק את הכסף שהציבור עבד כל כך קשה בשבילו לקבוצות אינטרסים ולסקטורים צרים, תקציב שלא יגדיל את הצמיחה, לא יקטין את אי השוויון ולא יקדם אותנו צעד אחד לפתרון הבעיות הגדולות של המשק ולפתרון הבעיות הקשות, היומיומיות, של אזרחי המדינה".
ח"כ אראל מרגלית עלה לנאום ואמר: "התקציב לצערי הוא לא רלבנטי, לא אקטואלי, לא אחראי ולא רציני. הוא לא נותן מענה לבעיות במשק. אתמול ראינו באישון לילה שאזרחי מדינת ישראל נאלצו לשלם מכיסם פרוטקשן לראש הממשלה וממשלתו כדי שאלה ימשיכו לשרוד".
יו"ר יש עתיד ושר האוצר הקודם ח"כ יאיר לפיד, תקף אף הוא את התקציב: "בדרך כלל תקציב הוא מצב שבו הממשלה מנסה לעשות משהו, במקרה הזה הממשלה לא מנסה לעשות שום דבר אז לאופוזיציה אין למה להתנגד. לקחו המון כסף, חילקו אותו אחד לשני ומבחינתם יש תקציב. היות ולא קורה שום דבר אין לנו על מה להתנגד, חוץ מעל זה שלא קורה שום דבר.
"כשנכנסתי לתפקיד שר האוצר היה בו תקציבי וכשעזבתי הייתה תוספת, אותה השקענו בתקציב שהכנו. ואז הממשלה נפלה מסיבות שעד היום אף אחד לא מצליח להבין. חשבת שהממשלה החדשה תיקח את הכסף הזה ותנצל אותו לטובת הציבור. במקום זה הם חתמו אחד עם השני על הסכמים קואליציוניים והם בעצם התקציב הזה. ולא הספיק להם הכסף הזה, הם עוד החליטו לעשות קיצוץ רוחבי". לדבריו, "לפעמים בבניין הזה אנחנו שוכחים שהכסף הזה הוא כסף של אזרחים שעבדו קשה בשבילו. אין בתקציב הזה מטרה אחת ערכית או חברתית שהאופוזיציה יכולה להסכים איתה או לריב איתה".
ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, אמר: "תקציב זו מדיניות, והדרך של הממשלה לממש את המדיניות שלה. איזה נושאים מקדמים, מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. התקציב הזה או שזה תקציב רע שהממשלה בכוונת מכוון מחליטה לעשות תקציב רע, או שזה תקציב רע כי הממשלה לא מסוגלת להחליט ונענית לסחטנות. דווקא האפשרות השנייה היא המדאיגה, כי אי אפשר להבין מה הכיוון של הממשלה, ולצערי הממשלה הזו בוחרת באפשרות השנייה ובוחרת לא להחליט."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם