הכסף מלמד: הפער בין תלמידים עשירים לעניים נשמר
נתוני מבחני המיצ"ב לשנת תשע"ה פורסמו היום וחשפו שוב כי הישגיהם של תלמידים מרקע סוציו אקונומי גבוה גדולים מאלה של מעוטי יכולת. עוד בדו"ח: עלייה בוונדליזם וירידה באלימות. מנכ"לית משרד החינוך: "הפערים בין הערבים ליהודים מצטמצמים"
הראשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) ומנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן, הציגו היום (יום ג') את נתוני מבחני המיצ"ב לשנת תשע"ה. בין השאר, הנתונים חשפו כי הפערים בהישגיהם של תלמידים ממעמד סוציו אקונומי נמוך נמוכים יותר בהשוואה לתלמידים בעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה - מגמה הנשמרת ממבחני המיצ"ב בשנים קודמות. במבחנים השתתפו למעלה מ-58 אלף תלמידים בכיתות ה' ו-ח' מכל רחבי הארץ ונבחנו הישגיהם בארבעה מקצועות לימוד: שפת אם, מדעים, מתמטיקה ואנגלית.עוד כותרות ב-nrg:
-רוסיה: התרסקות המטוס בסיני – פעולת טרור
-תביעה כספית נגד מיידי אבנים על הרכבת הקלה
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במבחן במדע וטכנולוגיה לכיתות ח', נרשמה לאורך השנים תשס"ח-תשע"ג עלייה מצטברת גדולה בהישגי התלמידים, ובשנת תשע"ה חלה, לראשונה, ירידה קלה בהישגים שעיקרה בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי-דתי ובמגזר הבדואי בדרום.
גם במבחנים בשפת-אם ערבית ובמתמטיקה לכיתות ה' נרשמו בין השנים תשס"ז-תשע"ה עליות גדולות בהישגים (בערבית עלייה של 64 נק' בהשוואה לתשס"ז, במתמטיקה עלייה של 55 נק' בהשוואה לתשס"ז). בשני המבחנים, העליות הגיעו לשיא בשנת תשע"א, ומאז יש התייצבות בהישגי התלמידים במתמטיקה ותנודתיות בהישגי התלמידים בערבית.
בשאר המבחנים השינוי המצטבר קטן יותר ונרשמו עליות ניכרות עד מתונות בשפת-אם עברית לכיתות ה' ו-ח' - בכיתות ה' עלייה של 45 נק' בהשוואה לתשס"ז ובכיתות ח' עלייה של 40 נק' בהשוואה לתשס"ח.
בנוסף, באנגלית לכיתות ה' חלה עלייה של 33 נק' בהשוואה לתשס"ז, במתמטיקה לכיתות ח' חלה עלייה של 32 נק' בהשוואה לתשס"ח ובשפת-אם ערבית לכיתות ח' חלה עלייה של 18 נק' בהשוואה לתשס"ח. במבחן באנגלית לכיתות ח' חלה לאורך השנים עלייה קלה בלבד של 14 נקודות. בכיתות ה', חלה בשנת תשע"ה ירידה או התייצבות בכל תחומי הלימוד הנבדקים.
הפערים בין המגזר היהודי לערבי נשמרים: בשלושת המקצועות מדעים, אנגלית ומתמטיקה ובשתי דרגות הכיתה, קיימים פערים עקביים בהישגים לטובת תלמידים דוברי עברית בהשוואה לדוברי הערבית. בנוסף על פי המגמה הנצפית לאורך השנים לא נראה צמצום פערים בין שני המגזרים. במתמטיקה לכיתות ה' ובאנגלית לכיתות ה' ו-ח' נרשמו בשנת תשע"ה פערים קטנים יותר בהשוואה לשנת הבסיס תשס"ח.
בכל המבחנים ובכל השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר - כך הישגי התלמידים בישראל גבוהים יותר.
במבחנים בשפת-אם עברית ובאנגלית לכיתות ה' נרשמו בקרב דוברי העברית בשנים האחרונות פערי הישגים נמוכים במעט מהפערים שנרשמו בשנים קודמות. אולם, ביתר המבחנים אין צמצום בפערי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה לאורך השנים, ולעיתים אף חלה התרחבות בפער ביניהם.
במבחן במתמטיקה לכיתות ח', בשנת תשע"ה חלה לראשונה עלייה משמעותית של 18 נקודות בהישגי תלמידים דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי נמוך, זאת לאחר שבשנים קודמות הישגי תלמידים מרקע זה נותרו ללא שינוי של ממש. גם בקרב תלמידים דוברי ערבית מרקע חברתי-כלכלי נמוך חלה עלייה של 14 נקודות בהישגים במקצוע זה.
במרבית המבחנים נמצאו לאורך השנים פערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית בפיקוח הממלכתי לבין חבריהם בפיקוח הממלכתי-דתי, לטובת תלמידים בפיקוח הממלכתי. נתוני המיצ"ב בשנת תשע"ה מצביעים על כך שהצמצום בפערי ההישגים בין הפיקוח הממלכתי-דתי לפיקוח הממלכתי שחל בשנים האחרונות בעברית ובמתמטיקה לכיתות ה' נשמר.
מאידך, לא נשמר הצמצום בפערים שחל בכיתות ח' בשנת תשע"ג במדע וטכנולוגיה, בעברית ובמתמטיקה. במקצוע אנגלית לכיתות ה' ולכיתות ח', בקרב תלמידים דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי גבוה קיימים פערי הישגים ניכרים בין תלמידים בפיקוח הממלכתי לבין תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי.
הישגים נמוכים במיוחד לתלמידי המגזר הבדואי בדרום: בכל המקצועות הישגי התלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים במיוחד. כאשר לאורך השנים קיימים פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים במגזר הדרוזי והערבי - הגבוהים לבין המגזר הבדואי בדרום. הנתונים מצביעים כי לאורך השנים חלה התרחבות בפערי ההישגים הנובעת משיפור בהישגי תלמידים במגזרים הערבי והדרוזי שאינו מלווה בשיפור מקביל בהישגי תלמידים במגזר הבדואי בדרום.
ממצא זה בולט במיוחד בקרב הבנים. למשל, במבחן בשפת-אם ערבית לכיתות ה' הישגי הבנים במגזר הבדואי בדרום נמוכים ב- 105 נקודות! בסולם הרב-שנתי מממוצע כל דוברי הערבית (455 נק' לעומת 560 נק', בהתאמה).
מבחנים אלו נועדו לספק תמונת מצב על האקלים החברתי והתהליכים הפדגוגיים בבתי הספר, כמו קידום סובלנות כלפי האחר והשונה, אלימות דיגיטלית, ביצוע מטלות כיתתיות המקדמות למידת חקר וקידום אורח חיים בריא. בסקר השתתפו למעלה מ-200 אלף תלמידים בכיתות ה'-ט' ו-י'-יא' ועוד כ-20 אלף מורים.
בשנת תשע"ה כשני שלישים מן התלמידים ביסודי וכמחצית מן התלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות דיווחו כי בית ספרם משקיע מאמצים לעידוד תלמידים למעורבות חברתית ואזרחית. בשנת תשע"ה בחטיבות העליונות נרשמה עלייה ניכרת של 13% בשיעור הדיווח על מאמצי בית הספר בהשוואה לשנת תשע"ד, זאת לעומת יציבות בערכי המדד בשנים קודמות.
בבדיקת מדד המעורבות של הורים בבתי הספר נמצא כי בשנת תשע"ה כ-80% מהמורים דיווחו על שיתוף ההורים בחיי בית הספר. שיעורי הסכמה גבוהים יחסית נרשמו בבתי ספר יסודיים (84%) לעומת חטיבות ביניים (79%) וחטיבות עליונות (75%). על פי דיווחי המורים הם פועלים רבות כדי לעדכן את ההורים ולסייע להם במקרה הצורך, אך פחות נוטים להתייעץ עם ההורים.
בבדיקת יחסי קירבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים לפי דיווחי תלמידים, נמצא כי בשנת תשע"ה, 66% מהתלמידים בבתי ספר יסודיים דיווחו כי הם חשים יחסי קרבה ואכפתיות מצד מוריהם, לעומת פחות ממחצית מתלמידי חטיבות הביניים (48%) והחטיבות העליונות (42%).
בהשוואה לאורך השנים, ניכרת עלייה בשיעורי התלמידים שדיווחו על יחסים של קרבה ואכפתיות בינם לבין מוריהם בשנים תשס"ח-תשע"ה, עם התייצבות בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, בשכבות ה'-ו' בשנה"ל תשע"ה נרשמה ירידה בשיעורי הדיווח בסקר.
בשנת תשע"ה, בין שליש למחצית מהתלמידים דיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים תלמידים שברו או הרסו ציוד של ביה"ס. שיעורים נמוכים יחסית נרשמו בקרב תלמידים בבתי ספר יסודיים (32%), בקרב תלמידי בבתי ספר על-יסודיים נרשמו שיעורים גבוהים יותר (47% בחטיבות הביניים ו-48% בחטיבות העליונות).
עוד עולה מהנתונים כי בשנת תשע"ה נרשמה עלייה ניכרת בהשוואה לתשע"ד בשיעורי הדיווח על ונדליזם בחטיבות הביניים (עלייה של 6%) ובחטיבות העליונות (עלייה של 8%), שעיקרה בבתי ספר דוברי עברית.
בנוסף, כשנשאלו התלמידים על היעדר סובלנות כלפי האחר והשונה, כרבע מהתלמידים דיווחו כי תלמידים משתמשים בשפה פוגענית בגלל מראה חיצוני, כשישית דיווחו על שפה פוגענית כלפי בני או בנות מין אחר וכעשירית דיווחו על שפה פוגענית כלפי בעלי מוגבלויות. כמו כן, כשישית מהתלמידים בבתי ספר יסודיים וכחמישית ויותר מהתלמידים בחטיבות הביניים והחטיבות העליונות דיווחו על שפה פוגענית כלפי בני/בנות לאום אחר או כלפי בעלי עמדות פוליטיות שונות.
בבתי ספר דוברי ערבית בשנת תשע"ה נרשם שיפור בהיבטים של מעורבות באירועי אלימות, ונדליזם, אלימות מילולית והתנהגות נאותה בכיתה. השיפור בדיווחי התלמידים על היבטים של אלימות בשנת תשע"ה בא לאחר עלייה בדיווחים בשנת תשע"ד.
על פי הנתונים בשנת תשע"ה כ-10% מכלל התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית דיווחו כי בחודש האחרון הם היו מעורבים באירועי אלימות. לאורך השנים תשס"ח-תשע"ה אפשר לזהות בקרב תלמידי ה'-ו' מגמה של ירידה עקבית בשיעורי המדווחים על מעורבות באלימות. בקרב תלמידי ז'-ט' וי'-י"א, יש שיפור בדיווחים בתשע"ה בהשוואה לתשע"ד.
בנוגע לוונדליזם, כרבע מתלמידי ה'-ו' וכשליש מתלמידי ז'-ט' ו-י'-יא' בבתי ספר דוברי ערבית דיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים תלמידים שברו או הרסו ציוד של ביה"ס. בשנת תשע"ה נרשמה ירידה בשיעורי המדווחים בכיתות ה'-ו' ויציבות בשאר השכבות. באשר לאלימות מילולית (קללות), בבתי ספר דוברי ערבית שיעורי המדווחים דומה בשכבות ה'-ו' (14%) ובשכבות ז'-ט' (15%),ומעט נמוך יותר בשכבות י'-י"א (11%). בראייה רב שנתית אפשר לזהות מגמת ירידה בכיתות ה'-ו' ויציבות בכיתות ז'-ט', כאשר בתשע"ה נרשמה ירידה בשני שלבי הגיל.
לאחר הגשת הנתונים אמרה מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן: "השנה השקענו בעידוד מחוייבות אזרחית ואנו רואים שלמעלה ממחצית בתי הספר נמצאים שם. מדובר בתהליך בתחילת דרכו וכבר רואים את ניצני ההשקעה. רואים חיזוק במעורבות ההורים והדגשנו את נושא קבלת האחר והתחלנו למדוד בפעם הראשונה את אלימות ברשת ורק חמישה אחוז מדווחים על כך מהתלמידים. כלומר ש-95% לא חווים אלימות ברשת.
"בוונדליזם יש שינוי לרעה ולמרות השיפור באקלים הבית ספרי יש לטפל בוונדליזם. בלי שילד ירגיש טוב בבית הספר אנחנו מחטיאים את המטרה כל אחד רוצה שקודם כל ילדיו יהיו מוגנים ושמחים ורק אחר כך יילמדו".
בהתייחסות לפערים בין התלמידים הודתה כי עדיין ישנם פערים בשל המצב הסוציו אקונומי. "המתווה של השר השנה מאוד ממוקד בצמצום פערים ואנו משקיעים בתקצוב הדיפרנציאלי ומשקיעים באזורים המוחלשים. במקביל אנחנו משקיעים בתוכנית ״אתגרים״ לחברה הערבית ואנו משקיעים במערכת התומכת. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להשקיע יותר בחברה הערבית וזה מה שאנחנו עושים".
כהן הוסיפה כי במשרד משקיעים יותר באוכלוסיות מעוטי יכולת. "באוכלוסייה האתיופית למשל ומעמיקים את נושא הטיפול בעולים. המשימות שלפנינו הן בנושא האקלימי ובחוויית הלימודים של התלמיד ואנו מקווים להצליח להעלות את הישגי התלמידים עם השנים".
מנכלית ראמ"ה, ד"ר חגית גליקמן אמרה: "המדידה מטרתה להיות כלי לשירות הלמידה. ״הירידה בשפת אם ערבית היא חריגה השנה וצריך לבדוק למה זה קורה. עלייה המתמטיקה גם בממלכתי וגם בממלכתי דתי בכל שכבות הרקע הכלכלי". לדבריה, אם משווים רק בין תלמידים בתוך רקע כלכלי חברתי נמוך נראה כי מצטמצמים הפערים בין הערבים ליהודים ואותו דבר ברקע כלכלי גבוה".
בתגובה להפצת נתוני המיצ"ב, אמרה פז כהן, יו"ר ועד ההורים בירושלים וחבר בפורום ועדי ההורים היישוביים: "מערכת החינוך במדינת ישראל אינה שוויונית. הפערים החברתיים המתרחבים משקפים בצורה המדויקת ביותר את ההישגים של התלמידים וממשיכים להעצים את הפער בין עשירים לעניים.
"נתוני המיצב מאמתים את הטיעון: תגיד לי מי ההורים שלך ואומר לך לאן תגיע. שר החינוך, נפתלי בנט, קיבל בירושה מערכת חינוך לא שיוויונית. על שר החינוך לשבור את המשוואה בהקצאת תקציבים בצורה דיפרנציאלית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם