ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

היחס הסדיסטי לפולארד נבע מאנטישמיות אמריקאית

קשה להתעלם מהשוני הרב בו התייחסה ארצות הברית לפולארד ביחס למרגלים הרבה יותר מזיקים ממנו. אז מדוע הוא מפחיד אותם כל כך?

להיסטוריון העתיד יהיה קשה להתעלם מההבדלים הזועקים ביחס האמריקאים למרגל הישראלי יונתן פולארד, לבין היחס שלהם לחפרפרות שגרמו למותם של עשרות סוכנים או לכידתם, כמו גם לעריק הבוגד אדוארד סנודן. רפי איתן צודק. היחס הנוקשה והסדיסטי כלפי פולארד מקורו ביסוד אנטישמי שמצוי עמוק בממסדים האמריקאים.

היום אפשר להוסיף לאבחנה החדה בין סיכון לסיכון את פלישת הסוכנים הטרוריסטית שעלולה להתרחש אם ארצות הברית תקלוט את עשרת אלפים הפליטים הסורים. זה לא מדאיג את הממשל האמריקאי; אבל הממשל האמריקאי היה במשך עשרות שנים מודאג מהסיכון של פולארד היהודי לבטחון אמריקה בכך שהעביר מידע לבעלת בריתה, ישראל. גם עכשיו האפשרות שיעלה לישראל מעוררת אצל האמריקאים חשש לסכנות לא ברורות. האם הוא יפוצץ חגורת נפץ של מסמכים חדשים?

עוד כותרות ב-nrg:
ריבלין: "חשנו אחריות להביא לשחרורו"
פולארד שוחרר מהכלא ; נתניהו: "ייחלתי ליום הזה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
   
כל פרשת פולארד קיפלה בתוכה את המורכבויות הטעונות ביחסי ארצות הברית-ישראל. קשה להאמין שיונתן פולארד  ריגל לטובת ישראל במשך פחות משנה וחצי. בדרך כלל סוכנים מגיעים להישגים אחרי שנים של פעילות. פולארד נתן תפוקה מידית, שהיה לה ערך רב מבחינת ישראל. יש האומרים שלכל אורך הדרך צריך היה להצניע אותו, וגם עכשיו לא צריך להתייחס אליו כאל גיבור. מבחינת האמריקאים הוא הרי בוגד. אבל השמחה המופגנת, שלא תמיד יש לה כיסוי, היא הדבר הנכון. זה לא רק פיצוי על הדרך שבה לכאורה הופקר כאשר האמריקאים עלו עליו בדיוק לפני 30 שנה; זה גם משדר מסר לזרים אחרים שמשרתים אותנו או חושבים לעשות זאת.
 
זה ההיפך מאירוע אשרף מארואן, שגורלו המר וחשיפתו עלולים היו לגרום נזק אדיר בכך שירתיעו גורמים זרים מלשרת את ישראל כסוכנים. במקרה של פולארד ההתייצבות מאחורי פולארד, בייחוד מאז עלה בנימין נתניהו לראשונה לשלטון ב-1996, משדרת שישראל מוכנה להעניק את תודתה ולפצות בדרכים שונות את אלה שהקריבו למעשה את חייהם למענה. כך היה גם עם אסירי הפרשה, שהופקרו למעשה בשנות ה-50, ורק אחרי שחרורם בעקבות מלחמת ששת הימים ישראל נתנה להם את החיבוק שהגיע להם.

האמריקאים מצדם מצאו דרכים להציב את פולארד כמודל הרתעה כלפי יהודי אמריקה. כשנעצר זה היה מעט יותר מ-30 שנה אחרי הוצאתם להורג על הכיסא החשמלי של בני הזוג רוזנברג. צריך מעט מאוד כדי לעורר מחדש את החרדות של יהודי אמריקה מהאשמתם בנאמנות כפולה. לאחרונה גם הנשיא אובמה לחץ על הכפתור הזה בעת המאבק שלו נגד נתניהו בסוגיית הסכם הגרעין.
 
ידידינו הגדולים חושדים לא רק ביהודים אזרחי אמריקה, אלא גם בישראל עצמה. בלב הממסדים של מדיניות החוץ בארצות הברית נשארו שרידים של התפיסה הישנה שהתנגדה להקמת מדינת ישראל. ב-1948 הם חששו, שמלחמת העצמאות תגרור את ארצות הברית למעורבות צבאית פעילה. כך כתב פיטר גרוס בספר היסוד שלו על יחסי ישראל-אמריקה 'ישראל במחשבה האמריקאית'. מעבר לכך, האמריקאים האמינו – לפחות הממסד הבטחוני – ש"המדינה היהודית תהיה לבטח מוצב קדמי של הקומוניזם הסובייטי". האליטה האמריקאית נטתה לראות במדינה-בדרך זרוע של המהפיכה הבולשביקית שנדדה דרומה למזרח-התיכון.

אחד מיוצאי התרבות המקומית שהפכה את הפלמ"ח ל"בריגדה אדומה", היה רפי איתן מגייסו ומפעילו של פולארד. רפי איתן גדל בסביבה שטיפחה עוינות לאימפריאליזם האנגלו-אמריקאי, כפי שקראו לזה. לא היתה לו התנגדות נפשית לריגול באמריקה.

פולארד הופעל בתקופה, שבה, להערכת האמריקאים, ישראל היתה במצב לא טוב שלא לומר במצב ביש, בעקבות מה שהם כינו "נצחון פירוס" במלחמת של"ג בשנים 1984-85 (פולארד פעל בין יוני 84' לנובמבר 85'). המצב הכלכלי בישראל היה קשה וישראל היתה עמוק בבוץ הלבנוני המדמם. בדוח הערכת נזקים של הסי-איי-איי מסופר בין השאר על כך, שכדי לתת מוטיבציה לפולארד תיאר בפניו רפי איתן מתקפת פתע סורית עם טנקי טי-72 שתכבוש את רמת הגולן ואת כל הצפון.

פולארד שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו והאמריקאים יודעים היטב מה עשה ומה לא עשה ואלו מסמכים העביר לישראל. "סידרת ראיונות פוליגרף נוטה לאשר ששיתוף הפעולה שלו עם הרשויות היה מלא וישר", נכתב במסמך המסכם של נזקיו. בסיום מציינים גורמי המודיעין האמריקאים את נטייתו להגזמה ולפיאור עצמי, ולכן יתכן, לדברי כותבי הדוח, שפולארד עשה פחות ממה שסיפר.

אבל בישראל היתה הערכה גדולה מאוד לעבודתו של פולארד. "פולארד זכר שלפחות בשני מקרים ציין בפניו (אחד ממפעיליו) שפריטי מודיעין מובחרים (שמסר) ידועים לדרג הגבוה ביותר של ממשלת ישראל, ומוערכים מאוד על ידו", נכתב בדוח האמריקאי.

לא ברור מה משמעות המידע הזה, אבל בפגישת תדרוך של פולארד שהתקיימה בפריז, "הוסיף רפי איתן משימה נוספת: לקבל... חומר שיש בו 'לכלוך' על מנהיגים פוליטיים ישראלים, כל מידע שיוכל לזהות אישים ישראלים שמספקים אינפורמציה לארצות-הברית".  פולארד אמר למתחקריו, שכאשר איתן תדרך אותו בנושא עמד מאחוריו יוסי יגור ועשה תנועות שלילה נמרצות בראשו.
 

פריט המודיעין האיכותי ביותר שגם גרם לאמריקאים את הזעזוע הקשה ביותר היה ספר הצפנים של ה-NSA, הסוכנות המקבילה ל-8200. מאגר הצפנים הזה יכול היה לאפשר לישראל לקלוט את כל המידע שהאמריקאים קולטים ובכלל לקלוט את שלל התשדורות המשוגרות מרחבי העולם הערבי. החלפת מדריך הצפנים והיערכות אלטרנטיבית בעקבות הפגיעה הזאת עלתה לאמריקאים מיליארדי דולרים. נזק כספי כזה בהחלט מסביר את העוינות העמוקה כלפי המרגל הישראל מצד גורמי הביטחון שם.

אחד מפריטי הדיסאינפורמציה המרגיזים ביותר בקשר לפולארד נופקו על-ידי תחקירן הניו יורקר בשעתו, סימור הירש (ב-1999). הוא פרסם כאילו ישראל מכרה את המידע בתמורה לעלייה של יהודים מרוסיה. לא חשוב שהעלייה החלה חמש שנים אחרי פרשת פולארד. שאלתי פעם יהודי אמריקאי ששירת בממשל ריגן ונחשב לאחד החוקרים השמרנים הנחשבים ביותר, לגבי מה שסימור הרש כותב. תגובתו: "וממתי מה שסימור הרש מדווח זו אמת?" העצמת הנזק של פולארד בידי האמריקאים נועדה לחפות על מחדלים מודיעיניים אדירים בסדר גודל של חפרפרות מסוגו של אלדריץ' איימס, שגרם לנפילת רשתות גדולות של סוכנים מעבר למסך הברזל בזמנו.

בדוח האמריקאי נמצא קשר בין חלקי מודיעין חשובים שפולארד העביר לישראל על מפקדת אש"ף בתוניס לבין הפצצת אותה מפקדה באוקטובר 85'. פולארד עסק רבות בצפון אפריקה. כעבור חודש מההפצצה הוא נעצר. האם יש קשר בין האירועים? האם ישראל עשתה שימוש חסר אחריות בפריטי מודיעין שפולארד העביר לה? ובכך גרמה לחשיפתו.
 
הפרשה גרמה נזק קשה לחלק מהממסד הבטחוני הישראלי. העובדה שאביאם סלע ורפי איתן אינם יכולים לדרוך על אדמת אמריקה ידועה ומרתיעה. בעקבותיהם היו אירועים נוספים, קלושים בהשוואה, אך גם הם גרמו לכך שהנהגת ישראל נהגה באישי ביטחון על-פי תכתיבים של האמריקאים.

לאורך השנים, כשהאמריקאים ראו שיונתן פולארד הופך בציבוריות הישראלית לסמל, הם החלו להשתמש בו כקלף מיקוח מדיני. גם במשא ומתן בואיי-פלנטיישן ב-1998 וגם במשא ומתן שהתפוצץ באפריל 2014 עמד פולארד על המדוכה המדינית. נתניהו השתמש בו כפיתוי ציבורי פנימי; האמריקאים נופפו בו כפיתוי להיענות ישראלית לדרישות כאלה ואחרות, כולל שחרור מחבלים.

בכל אופן, ביום השמח הזה – המתקיים בעיצומה של מתקפת טרור – אין לעשות חשבונות היסטוריים ואישיים עם יונתן פולארד. בשורה התחתונה מדובר ביהודי שהיה מוכן לשרת את המדינה היהודית מסיבות אידיאולוגיות, ואם לומר בפשטות: היה מוכן להקריב למענה את חייו. כי מהם 30 שנה בכלא לאדם בן 61 אם לא חיים שלמים? 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

אמנון לורד

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים ביניהם ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי, 'רצח בין ידידים'. ספרו האחרון: "הדור האבוד" על מלחמת יום הכיפורים.

לכל הטורים של אמנון לורד