ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

יהודים וישראלים מבריסל על המתח: "ממש מלחמה"

חיילים, משטרה ורכבים משוריינים, פשיטות ענק ומעצרי חשודים. תוך ימים ספורים בריסל הפכה את פניה מבירה אירופאית שלווה לקן טרור שיכול להתפוצץ ברגע. הקהילה היהודית, שנפגעה מהטרור האסלאמי כבר לפני שנה, לא מתביישת לומר: "כעת זו הבעיה של כולם"

עד לחודש האחרון, בירת בלגיה הצטיירה כמעוז של שלווה האירופאית, ועיקר העניין בה נסוב סביב מוסדות האיחוד האירופי שבתחומה, אירועי ספורט וביזאר. השלווה הופרה לראשונה עם הפיגוע במוזיאון היהודי לפני כשנה, אך העלת הכוננות וכוחות המשטרה הרבים שממלאים את העיר במצוד אחר המחבלים מהמתקפה בפריז, ערערו את תחושת הביטחון בצורה חריפה הרבה יותר, זאת, גם לאחר שמביאים בחשבון את הנתון המדאיג על העלייה במספר התקריות האנטישמיות אשתקד. משיחות עם יהודים וישראלים המתגוררים בבריסל עולה כי החשש להיות מותקף הפך עתה לנחלת הכלל. "אני חושש כבן אדם, לא כיהודי ישראלי", מבהיר אופיר שמתגורר מזה שלוש שנים בבריסל.

עוד כותרות ב-nrg:
מצב חירום בבריסל: "חשש ממתקפה כמו בפריז"
צרפת: זינוק של 50 אחוזים במתעניינים בעלייה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לדברי אופיר, העובד כמדריך טניס, "אני לא חושב שמישהו באמת יודע מה המצב ולאן הוא מוביל, אבל אני והאחרים יכולים רק להיות עצובים ממה שקרה בפריז". למרות שלטענתו המתח לא מורגש ברוב בריסל, אלו הגרים במרכז העיר או בצמוד לשכונות בהן נערכות פשיטות המשטרה חדשות לבקרים, מעידים אחרת. אלכס, ישראלי שמתגורר בבלגיה 18 שנה, הוא בעל משרד פרסום במולנבק, השכונה שהגיעה לכותרות כקן הטרור האירופי.
 
"האנשים כאן די בשוק, למרות שכולם ידעו מה קורה. התושבים והממשלה לא העזו לדבר על המחבלים הג'יהאדיסטים שכאן, ובאזורים מסוימים בבריסל המשטרה לא העזה להיכנס, לפחות עד לפני שבוע. התושבים והממשלה פוחדים מהערבים, ולא רוצים לעצבן אותם כדי שלא יעשו בלגן. עד עכשיו היה מן הסכם ג׳נטלמני בין הממשלה לערבים שאף צד לא מפריע לשני, בגלל זה לא היו כמעט פיגועים כאן חוץ מהמוזיאון היהודי".

אלכס טוען כי "במולנבק די מתוח ויש כל הזמן סירנות. אני לא חושש ללכת לעבודה כי אני לא מפגין את מוצאי וחי בפרופיל נמוך בלי קשר להיותי ישראלי. אבל יש תחושה שזו עיר במצור: הכל סגור, אירועים מבוטלים, אין אנשים ברחובות מרכז העיר והמון שוטרים, חיילים ומשוריינים ברחובות. זו ממש מלחמה".

מצב החירום בבריסל. צילום: רויטרס
 

"אני חושב שהבלגים לא אוהבים את המוסלמים, אבל עד עכשיו הם לא העזו לומר את זה. לא מדברים על זה בקול רם אלא בחוגים סגורים, כי אנשים לא רוצים שיחשבו שהם גזענים. מה שקורה עכשיו זו מציאות לא פשוטה עבורם. בארץ לא ראיתי כזו פאניקה. הממשלה מודה שעצמה עין ושחסכה באמצעי הביטחון. לא להאמין שהם מודים בזה ואנשים עוברים על זה הלאה. זה מין פלגמטיות ממש".
 
"הישראלים והיהודים מרגישים שעכשיו סוף סוף זו הבעיה של כולם ולא רק שלהם, אפשר לומר שיש תחושה של הקלה. עם זאת, לא נראה לי שהעובדה שכרגע האירופאים מאוימים בטרור תשפיע על החד צדדיות של הממשלות האירופאיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. לא תהיה סימפטיה כזו או אחרת", הוא קובע.

גם הרב מנחם חדאד, רבה של בריסל ושליח חב"ד בעיר שמתגורר בה מזה 24 שנה, מודה כי הוא לא זוכר מצב כזה, גם אחרי הפיגועים נגד הקהילה היהודית. לדבריו,"המצב הזה לא מפתיע, זה היה צריך לקרות באיזשהו שלב. אני לא חושב שהמטרה היא הקהילה היהודית, זה יותר הבלגים והאירופאים. היהודים הם רק 'סיבה למסיבה' ובאינטרנט היו כאלה שכבר האשימו אותנו בטרור בפריז, אבל אין סיבה לפחד".

"הלחץ הועבר לכל הציבור ולא נמצא רק אצל היהודים. אני לא מרגיש עלייה באנטישמיות, להיפך. כולנו עכשיו באותה הסירה, צריך לחזק אחד את השני. אנחנו בתור מאמינים יודעים שזה תהליך, נחזק את האנשים בשלב הזה, כדי להגיע לשלב חיובי יותר. אני לא זוכר מצב כזה, אבל אני שמח שהם יוכלו להבין מה אנחנו חווים. יש אוכלוסייה גדולה בבלגיה שניזונה מהתקשורת ולא מבינה את הקשיים שלנו. הגיע הזמן שהם יפתחו את העיניים".
 

כאחד מראשי הקהילה היהודית שמונה כ-40 אלף איש, הרב חדאד נמצא גם בקשר עם ראשי הקהילות המוסלמיות. "יש לי קשר טוב עם כמה נציגים מהקהילה המוסלמית, הרבה פעמים אנשי ה'חלל' (בודקי הכשרות לפי ההלכה האסלאמית) מתקשרים לקבל עצות ועזרה, ואני עוזר להם בשמחה. אבל הבעיה המרכזית שלהם זה מה לעשות עם הצעירים בקהילתם".  

גם יאיר לוי, מהנדס ובעל חברת אלקטרוניקה שגר עם משפחתו בבריסל 16 שנה, חושב שהקהילה המוסלמית בעיר צריכה לעשות בדק בית. "אישית אני לא מרגיש מטרה לטרור, כי למעשה עכשיו כולם הפכו למטרה אפשרית. אני לא יכול להגיד שאני שמח שזה מה שקרה, אך זו קריאת השכמה כי גרנו על חבית נפץ. סוף סוף יפסיקו להתייחס בכפפות משי לקהילות המוסלמיות, והן ייאלצו להוציא מתוכן את הגורמים הרדיקאליים".
 
לוי הצטרף לכתב ערוץ 10 לכתבה אודות המצב במדינה, ושוחח עם מוסלמים רבים. "הם אמרו לי שהם מתביישים להרים את העיניים, מקבלים הערות ארסיות מהפלמים. הם לא בטוחים לגבי עתיד ילדיהם, פחות מקבלים מוסלמים לעבודה. המוסלמים הגיעו הנה בשנות ה-70-80 והם נחוצים: הם נוהגים באוטובוסים וממלאים שירותים שונים. אבל הדור השלישי עובר שטיפת מוח. עד שההוקעה לא תבוא מהקהילה עצמה והיא תגיב נגד הקיצונים, לא ממש יקרה הרבה".

גם אופיר מעיד כי הקהילה המוסלמית סובלת מהגורמים הקיצוניים שהשתרשו בה. "יש לי כמה מכרים מוסלמים, והם לא מאוד שמחים מהמצב כמו כל אחד אחר". לוי מדגיש כי "כאן זה שני מטורפים שחוזרים מסוריה ורוצים להחיל חוקי שריעה, זה לא כמו סכסוך טריטוריאלי רב שנים עם הפלסטינים עם רציונל מאחוריו".

מחוץ לביתו של לוי ומשפחתו שבצפון העיר, הלחץ מורגש פחות. "אני אופטימי, החיים כאן דיי רגועים. מאוד מפתיע לראות חיילים חמושים מכף רגל עד הראש בבריסל, אך כשהלכתי ליד הרובע המוסלמי בעיר העתיקה עם בני בקיץ האחרון, גם לא חשתי בטוח. מכאן לאן נלך? איפה יותר בטוח?"

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg