"האם איום לבצע פיגוע דומה לאיום לפוצץ את 'בצלם'"?

ועדת החוקה דנה בהחמרת הענישה למי שעבד עם ארגון טרור. נציג השב"כ בדיון אמר כי יש להחמיר את הענישה גם נגד מי שלא איים ברצח

מהו העונש שצריך להטיל על מנהלי בית ספר, חשמלאים, נהגים, בעלי קייטרינג המספקים שירותים למוסדות המסייעים לארגוני טרור? זוהי הסוגייה שעמדה היום (ב') במוקד הדיון של ועדת חוק, חוקה ומשפט דנה היום (ב') בחוק המאבק בטרור, שיובא לאישור הכנסת לקריאה שניה ושלישית.

עוד כותרות ב-nrg:
• תוקפים את בנט: "סובל מטשטוש בין דמיון למציאות"
• ריבלין: על הערבים להכיר שהר הבית קדוש ליהודים
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו

בוועדה נדונה שאלת הקשר בין ארגון הטרור לבין אותם סייענים, המשתייכים למעטפת "הרביעית והחמישית" של ארגוני טרור.

"הסעיף מדבר על תמיכה בארגון עצמו. אנחנו רוצים שכל אזרח ובעל עסק ידע שארגון הטרור הוא לא לקוח לגיטימי", אמרה נעמה פויכטונגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שהתייחסה לאחת הדוגמאות שהועלו בדיון – נהג שמעניק שירותי הסעות לקייטנת ילדים של ארגון טרור.

מה דינם של העובדים עם ארגוני הטרור? צילום: איי.אף.פי

נציג השב"כ בדיון, אמר כי הארגון "לא יבזבז" את משאביו על נותני שירותים עקיפים, וכי יש לבחון את האפקטיביות של החוק ולמקד אותו נגד סייענים הקשורים באופן ישיר לפעילות טרור.

"לא יהיו העמדות לדין על סעיף כזה. אנשים מודעים לזה שהם מחזקים את הארגון, אבל אי אפשר לקשור את זה למעשה ספציפי. אתם לא נותנים לנו מרחב של שיקול דעת", אמר.

"כל ויתור שעושים כאן המשמעות היא במכפלות לוותר על האפשרות של סיכול טרור. צריך להתמקד ברואה חשבון, או מנהל בית ספר שמעביר אידיאולוגיה של חמאס. אף אחד לא מדבר על פקידה, רופא או חשמלאי".

בתגובה, אמר ח"כ חיים ילין ממפלגת יש עתיד, כי החוק נועד לעסוק בפעילות נגד גורמים שאינם מטופלים על ידי שב"כ. "בטרור העכשווי יש אלמנטים שהשב"כ לא יכול לטפל בהם. זה טרור שמונע מהסתה. השב"כ יעדיף להתעסק עם מימון ולא עם מנהל בית ספר. העבודה של שב"כ זה להתעסק עם תשתיות של מיליארדי דולרים".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, התייחס בדבריו לדוגמה של הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ואמר כי על הוועדה לפעול לכך שהחוק לא יפעל נגד גורמים שוליים שאינם חלק מהגרעין התורם לפעילותם של ארגוני טרור. "אם יש רואה חשבון שעובד בשביל חברת IBM, הוא נחשב חלק מהחברה? אני לא אוכל להרשיע אותו. התנועה האיסלאמית הוצאה מחוץ לחוק ולמרות זאת לא עצרנו את כל הפעילים שלה".

בשלב מאוחר יותר של הדיון, נדון הסעיף העוסק באיומים לבצע פיגוע טרור, ואת האפשרות להחמיר בענישה יותר מאשר בדין הפלילי. בסעיף שנדון בוועדה נקבע עונש של 5 שנות מאסר על אדם שאיים לבצע פיגוע ועורר "בהלה ופחד" בציבור וכן גרם לשיבוש בשגרת החיים.

נציג שב"כ קרא בדיון להחמיר את הענישה גם נגד מי שלא איים להרוג אזרחים, כמו במקרה של איום לבצע מתקפת סייבר: "באווירה של היום נורא קל להקפיץ כוחות. יש לנו שמיכה ביטחונית קצרה. אסור לאפשר איומים כאלו", אמר.

ח"כ אורי מקלב הביע התנגדות להחמרת הענישה המוצעת. "מה עם מישהו איים לשים פצצה במשרדי עמותת 'בצלם'? האם גם אז יהיה עונש כזה? כל יום בכלא הוא משהו? הם לומדים להיות טרוריסטים בכלא. צריך להבחין בין אם זה נעשה על ידי ארגון טרור או על ידי אדם פרטי".

הוועדה עתידה לקיים דיונים נוספים לפני שהחוק יובא לאישור המליאה בקריאה שניה ושלישית. הדיון נערך על רקע פיגוע הטרור בשוק מחנה יהודה, בו נפצעו שני בני אדם לאחר שנדקרו על ידי שתי מחבלות בגילאי 14 ו-16.