ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אלקין: "העולים מרוסיה עדיין חווים הדרה"

במושב מיוחד לציון 25 שנה לעלייה מרוסיה, אמר שר הקליטה כי עדיין קיים נתק בין הצברים לעולים. "למרות הבעיות, העלייה יצרה הישגים"

"קיים נתק כמעט מוחלט בין הרחוב הרוסי לרחוב הכללי. אנו עדיין חווים הדרה", כך אמר היום (ג') שר העלייה והקליטה, זאב אלקין, במהלך מושב מיוחד לציון 25 שנים לעלייה הרוסית, שהתקיים בכנס שדרות לחברה במכללת ספיר.

עוד כותרות ב-nrg:
• פרשת השחיתות: פלאטיני יושעה לכל החיים?
• ארדואן: טורקיה עשתה הכול כדי להימנע מהתקרית
• מצחיק: תיעד את כל מה שגורם לאשתו לבכות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אלקין התייחס לתרומתה של העלייה הרוסית למדינה ואמר כי "בניגוד מוחלט לסטיגמות, רוב העולים הגיעו לישראל לפני גיל 44, וביניהם היו יותר מ-15 אלף מדענים, כמעט 25 אלף אומנים ושחקנים, קרוב ל-54 אלף רופאים ואחיות, יותר מ-50 אלף מורים ויותר מ-100 אלף מהנדסים. אין ספק שהמשק והתעשייה הישראלית היו נראים אחרת לגמרי ללא העלייה הרוסית. הנתונים האלו מעידים על שינויים מסיביים ועל התרומה העצומה שהעלייה הרוסית הביאה להיי-טק ולמדינה".
   
הוא ציין כי "מבחינה גיאוגרפית 41% מהעולים הגיעו למרכז, אך רוב העולים הגיעו לפריפריה של מדינת ישראל, אל הנגב והצפון.

בהתייחסות לאתגרים שאיתם נאלצים להתמודד אנשי העלייה, גם שנים אחרי שנקלטו בארץ, אמר אלקין כי "כשמביטים 25 שנים אחורה ניתן לראות את האתגרים שקיימים כיום עבור העלייה. קיים נתק כמעט מוחלט בין הרחוב הרוסי לרחוב הכללי, כאשר לציבור הרוסי יש תקשורת משלו, תרבות משלו ושיח משלו. לא תמצאו את העלייה הרוסית מספיק בשיח התקשורתי הישראלי. אנו עדיין חווים הדרה".

אלקין הרחיב על הבעיות שעמן נאלץ הציבור הרוסי להתמודד, וסימן את המעבר לפנסיה הצוברת במקום הפנסיה התקציבית כבעיה המרכזית. "העולים שהגיעו בגיל 45 לא מסוגלים לצבור פנסיה צוברת מספקת, וזו בעיה חמורה", אמר.

בהתייחסות למשבר הדיור הציבורי ציין אלקין כי העולים נפגעו קשות וסובלים מאד מהמשבר. לאחר מכן התייחס אלקין לאתגרי החינוך בקרב העולים ואמר כי "הילדים דוברי הרוסית סובלים מצלקות וקשיים עקב קשיי השתלבות".

לבסוף התייחס אלקין לנושא הקליטה התרבותית-רוחנית, שלדבריו כמעט ולא נמצא בשיח הציבורי. "מצד אחד יש נתק של החברה הישראלית מהבעיות של החברה הרוסית, ומצד שני נתק מצד התרבות הרוסית, שהרי לרחוב הרוסי קהילה ותרבות משלו. לצערי מדינת ישראל משקיעה יותר בפיתוח זהות יהודית ישראלית בחו"ל מאשר בתוך הארץ", אמר אלקין והוסיף כי "למרות הבעיות, אין ספק שמדובר בעלייה אשר יצרה הישגים והצלחה גדולה למדינה".

במושב המיוחד השתתף גם ח"כ יואל רזבוזוב מיש עתיד, שהכריז על הקמתה של שדולה להעצמת 'דור 1.5' - ישראלים דוברי רוסית שעלו לישראל בגיל צעיר בהחלטת הוריהם. "כבן להורים שהחליטו לעלות לישראל כשהייתי בן 11, נושא 'דור 1.5' קרוב מאוד לליבי. אני שמח על עצמם קיומו של הדיון החשוב הזה", אמר רזבוזוב.

"אני רואה הרבה מחבריי עוזבים את המדינה מתוך חוסר יכולת לייצר חיבור. אני הצלחתי לייצר חיבור דרך הספורט", אמר הח"כ שזכה בעבר באליפות ישראל בג'ודו, ואף היה סגן אלוף אירופה בענף. "אני חושב שמשרד העלייה והקליטה צריך לתת פתרונות לנושא ולפעול להחזרת היורדים. יש בני 'דור ה-1.5' שהשתלבו יפה בישראל, אך הנתונים מראים שיש ירידה של אלו שעלו לישראל בגיל צעיר ולא מצאו בה את מקומם. ביניהם נמצאים גם חברים שלי, ובדיוק בשביל אלו נכנסתי לכנסת. אני נמצא בבית הנבחרים כדי לתת להם סיבה לחזור לארץ", הוסיף רזבוזוב.
 

 
ח"כ טלי פלוסקוב מכולנו שהשתתפה במושב אמרה כי "בשביל להגיע להצלחות בקליטת העלייה הרוסית צריך שני צדדים, לא רק את הצד הרוסי שגאה להיות ישראלי אלא גם את הצד הישראלי הצברי. אצלנו יש פער בין האנשים שעלו בגיל מבוגר לבין האנשים שעלו בגיל צעיר. את המבוגרים באופן טבעי יותר קשה לחבר לחברה, אך הדור הצעיר יותר הוא דור ישראלי לכל דבר".
   
מנהלת ומייסדת עמותת "עולים לצברים", ויקה שטיינמן התייחסה לאופן שבו עולים מרוסיה מגדירים את זהותם. "מחקרים שביצענו מראים שלעתים נדירות צעירי 'דור 1.5' יגדירו את עצמם כישראלים רוסים ולא כישראלים".
היא ציינה עוד כי על פי מחקר שביצעה, רוב אוכלוסיית עולי רוסיה פוסלת את הגדרות הרבנות לגבי יהדות. "הציבור הרוסי חושב כי תחושת השייכות לעם וליהדות חשובה יותר מהשאלה האם אמא שלך יהודית", אמרה שטיינמן.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...