נדחתה בקשת "הארץ" לזמן את הסוכן אבישי רביב לעדות
העיתון ביקש מהעליון לזמן לעדות את סוכן השב"כ לשעבר, במסגרת תביעת דיבה שהגיש אדם שהוצג בכתבה כעמיתו של רביב בארגון. בית המשפט קיבל את טענת המדינה שלפיה "כל התייחסות של רביב להפעלתו כסוכן תפגע בביטחון המדינה"
בית המשפט העליון דחה היום (ד') את העתירה שהגיש עיתון "הארץ", שבה ביקש לזמן לעדות את אבישי רביב, סוכן השב"כ שהסתנן לחוגי הימין הקיצוני במסגרת פעילותה של המחלקה היהודית בארגון. העתירה הוגשה כחלק מתביעת דיבה שמתנהלת נגד "הארץ" בבית משפט השלום בירושלים, ועניינה חשיפתם של "גילויים חדשים על הכשלים בהפעלת אבישי רביב".עוד כותרות ב-nrg:
צה"ל ממליץ להעביר נשק ותחמושת למנגנוני הרשות
"כך תדקרו יהודים בסכין, אל תפחדו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ב-4 בנובמבר 2011 פרסם כתב "הארץ" חיים לוינסון כתבה שכותרתה "בוכים על שמפניה שנשפכה", ובה נטען כי זהותו של רביב – שכינויו היה שמפניה – נחשפה בגלל רשלנות של מפעיליו. בכתבה נטען כי יומיים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-1995 ביים השב"כ את מעצרו של רביב, וזאת כדי להשתמש בו כמדובב של מרגלית הר שפי. המהלך עורר את חשדו של הרב בני אלון, דודה של הר שפי, וזה פתח בבדיקה שהובילה למסקנה כי רביב הוא סוכן שב"כ.
בכתבה נטען כי זהותו נחשפה בשל רשלנות מפעיליו. אבישי רביב.
צילום: פלאש 90
בכתבה הוזכר גם שמו של נתן לוי, שתואר כסגנו של רביב בארגון אי"ל (ארגון פיקטיבי שנועד לשרת את מטרותיו של רביב). ההתייחסות ללוי הייתה במסגרת תצלום שפורסם בכתבה, ובו נראים רביב ולוי זה לצד זה, לצד הכיתוב: "הסוכנים שפעלו בקריית ארבע מודרו זה מזה. רביב (שני מימין) ונתן לוי (ראשון משמאל) בתקופת הפעילות באייל".
בעקבות פרסום הכתבה תבע לוי את עיתון "הארץ" ואת לוינסון בגין לשון הרע בסך של 250 אלף שקלים. בתביעה טען לוי כי הוא לא שימש סוכן שב"כ, וכי העובדה ששמו צוין בכתבה בהקשר זה פגעה בפרנסתו כבעל עסק להסעות והובלות.
במסגרת ההליך ביקש עיתון "הארץ" לזמן את רביב לעדות בנושא, אולם המדינה הוציאה תעודת חיסיון על מהלך שכזה, בשל הטענה כי הדבר עלול לפגוע בביטחון המדינה. בתגובה עתר העיתון לבית המשפט העליון וביקש להסיר את החיסיון ולאפשר את עדותו של רביב.
בעתירה שהוגשה נגד שר הביטחון, מדינת ישראל, לוי ורביב, טענו עורכי הדין תמיר גליק וירון שלמי שייצגו את "הארץ" כי חלף זמן רב מאז "התרחשותם של האירועים העומדים ברקע לכתבה", עובדה "הגורעת מהחשש לפגיעה בביטחון המדינה". הם טענו כי גם בצל חשש שכזה, היה ניתן לנקוט אמצעים מתונים יותר, כמו העדתו של רביב כשנציג שב"כ נוכח בדיון, כך שהאחרון יוכל להציג התנגדות לשאלות שהתשובות עליהן עלולות לחשוף את דרכי הפעולה של הארגון.
מנגד טענה המדינה כי ההחלטה להוציא תעודת חיסיון מוצדקת משום ש"כל התייחסות של רביב להפעלתו כסוכן תפגע בביטחון המדינה משום שתחשוף את שיטות עבודה של שב"כ.
"שב"כ אינו נוהג להתייחס לטענה לפיה שימש אדם מסוים כסייען שלו או למאפייני קשריו עם סייעניו נוכח ההשלכות שעשויות להיות לכך על מלאכת איסוף המודיעין", טענה המדינה.
טענה מעניינת נוספת שהעלתה המדינה נגעה לעובדות שעמדו בבסיס הכתבה. המדינה טענה כי העיתון היה יכול להוכיח את טענתו באמצעים נוספים מלבד זימונו של רביב – על ידי הזמנת האנשים שמהם למד לוינסון כי לוי היה סגנו של רביב.
השופטת דפנה ברק ארז דחתה את העתירה וקבעה: "נחה דעתי כי במקרה זה האינטרסים הביטחוניים התומכים בהטלת החיסיון במתכונת שבה זה הוצא הם אכן כבדי משקל ביותר".
בהתייחסה לשאלת היעדרו של מקור עיתונאי בכתבה של לוינסון, היא הוסיפה כי "לכאורה, ניתן לתמוה על טענת 'הארץ' לפיה הסרת החיסיון נדרשת משום שלא קיים מקור אחר להוכחת אמיתותו של תוכן הפרסום השנוי במחלוקת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם