תיאטרון בובות: המפתח למזה"ת נמצא בידי פוטין
הפעילות הרוסית הנמרצת בסוריה נועדה לשדר לאירופה ולארה"ב שהנשיא הרוסי הוא שעומד מאחורי ההתנהלות באזור, בדרך לפתרון פוליטי חדש בסוריה. אבל פוטין לא מתכוון לעצור בדמשק
השינויים החשובים באמת מתרחשים הרחק מתשומת הלב הציבורית: במטה הכללי הוצגה השבוע תוכנית לקיצוץ משמעותי של מספר הטנקים בצה"ל, המשך להפחתה דרמטית בסדר הכוחות (הסד"כ), שהתרחשה כבר בחומש האחרון.
עוד כותרות ב-nrg:
- הניצב שנחקר בחשד לעבירות מין בשוטרת הוצא לחופשה
- מחקר: הישראלים מובילים בקניות ברשת
- משנים סיקור, משנים מסר: nrg מתמקד בתוקפים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפי התוכנית החדשה, יקוצץ מספר הטנקים בצה"ל בעוד כ־15 אחוזים, המשך לקיצוץ בן עשרות אחוזים שהתבצע כבר בימיו של רא"ל בני גנץ כרמטכ"ל. צה"ל, שגדל אחרי מלחמת יום הכיפורים פי שלושה, יחזיק בעתיד מספר טנקים שיהיה קטן יותר משהיה ערב המלחמה בשנת 1973. ייתכן שבמסגרת הקיצוץ החדש יוחלט על סגירת חטיבת שריון סדירה.
במערכת הביטחון יש לא מעט קולות שטוענים כי גם בעידן החדש של המלחמות במזרח התיכון, מול ארגוני גרילה ולא מול צבאות, כמות הטנקים שצה"ל מתכוון להחזיק בעתיד תהיה קטנה מדי, אבל הציבור אינו מודע לוויכוח החשוב.
הנה עוד דוגמה להחלטות חשובות שמתקבלות כמעט בהסתר: באחרונה הסתמנה כוונה במערכת הביטחון לפתח אב־טיפוס של תותח מתנייע חדש תוצרת כחול־לבן, בהשקעה של מיליונים. החלופה הייתה לרכוש תותחים חדישים מאירופה או מהמלאי של צבא ארה"ב, במקום התותחים שמשרתים את צה"ל כבר מאז שנות ה־70 של המאה שעברה, אבל גם בסוגיה הזאת לא נערך דיון ציבורי. לפי המסתמן, האב־טיפוס של התותח הישראלי החדש יוצג למערכת הביטחון בשנה הבאה, אם לא יהיו עיכובים בלתי־צפויים.
בכל מקרה, צמצום סד"כ הטנקים ופרויקט התותח הישראלי החדש הם רק דוגמה להחלטות חשובות שמתקבלות לקראת יישום התוכנית הרב־שנתית החדשה 'גדעון', שתיכנס לתוקף בשנת 2016, ללא דיון ציבורי כלשהו.
הרמטכ"ל מקדם את פרטי תוכנית 'גדעון' במקביל לעיסוק האינטנסיבי של צה"ל בלחימה ביהודה ושומרון. בעיקר ביהודה, שם הכה הטרור פעם אחר פעם השבוע. בצה"ל מזהים את המרחב שבין צומת גוש עציון ובין אזור חברון כמוקד הלחימה של גל הטרור הנוכחי. המוקד יכול לנוע לאזורים נוספים, בתוך תחומי הקו הירוק או מחוץ לו, אבל ההערכה היא שהגל, בעוצמה כזאת או אחרת, יימשך עוד תקופה ארוכה.
בחצי קשב עקבו השבוע במערכת הביטחון אחרי ההתפתחויות בסיני, שם מנהל הצבא המצרי מלחמה נגד ארגון המדינה האסלאמית, אחרי הפלת המטוס הרוסי שהמריא משארם.
גם הלחץ שמפעיל דאעש מכיוון עיראק לעבר גבולות ממלכת ירדן מטריד מאוד את ישראל, שכן אם הממלכה תיפול חלילה, דאעש יגיע עד לגבול הארוך של ירדן עם ישראל, מאילת ועד לרמת הגולן, אבל תסריט אימה כזה עדיין נחשב רחוק.
כעת, זירת הלחימה העיקרית היא בסוריה, שם נתפסת הפלת מטוס הסוחוי הרוסי ביום שלישי על ידי מטוס קרב טורקי (שהיה מצויד כנראה גם בטכנולוגיה ישראלית, שנמכרה לטורקיה בימי הפריחה של היחסים בין הארצות עד לעשור שעבר) כהפתעה.
להפלת המטוס יכולה להיות השפעה מיידית על ישראל: היא תזרז הבאה של מערכות רוסיות מתקדמות, אולי כולל מערכת הגנה נגד טילים מסוג 300־S, שיצמצמו את העליונות האווירית של צה"ל באזור במוקדם או במאוחר. חיל האוויר לא יוכל להמשיך לטוס מבלי לקחת בחשבון את הנוכחות הרוסית שהולכת וגדלה בשטח סוריה. אגב, הרוסים מתכוונים למכור גם לאיראן את מערכת 300־S, תוך הבטחה איראנית שהיא לא תגיע לידי חיזבאללה.
בתוך כך, ההפצצות של מטוסי ארה"ב ומדינות אירופה - בעיקר צרפת - על יעדי דאעש בסוריה ובעיראק צפויות להתגבר בעקבות הפיגועים בפריז, בדגש על פגיעה במכליות ובמתקני הפקה של דלק, כדי לייבש את מקורות ההכנסה הכלכליים של המדינה האסלאמית.
אך עם כל הכבוד לאמריקה ולאירופה, השחקן הדומיננטי ביותר במזרח התיכון כיום הוא רוסיה, ששולחת לסוריה עוד אוניות ועוד מטוסים. ליתר דיוק, הדמות החשובה היא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
איך שהדברים נראו השבוע, הרוסים יגבירו את לחימתם בסוריה. ההסתבכות עם הטורקים התרחשה בגלל ההפצצות חסרות הרחמים שלהם על כפרים טורקמניים סמוך לגבול סוריה־טורקיה. ההפצצות רק מוכיחות כי רוסיה אינה ממקדת את התקפותיה בדאעש, כפי שהיא מצהירה, אלא פועלת באופן שיטתי כדי להסיר מעל צבא אסד לחץ של קבוצות מורדים שונות, בדרך לפתרון פוליטי חדש בסוריה. למדינות אירופה יש עניין עצום בהשגת פתרון כלשהו, שיביא להפסקת מלחמת האזרחים בסוריה, בתקווה לבלום את גל הפליטים שמציף את היבשת.
מה עובר בראש של ולדימיר פוטין? אחד המומחים הגדולים ביותר לענייני רוסיה בישראל הוא יעקב (יאשה) קדמי, שעמד בראש ארגון 'נתיב' לקשר עם יהודי ברית המועצות. לדברי קדמי, "המערב וגם ישראל טועים לחלוטין בהבנת הראש של פוטין.
"הראייה של פוטין היא הרבה יותר גלובלית מהסכסוך בסוריה", הוא אומר. "העימות שם הוא רק המחשה למהלכים צבאיים אדירים שרוסיה עשתה בשנים האחרונות, כולל שיגור טילי שיוט מאוניות קטנות בלב הים הכספי והשקעות אדירות בטילים בין־יבשתיים ואפילו בטנקים מצוידים במערכות הגנה אקטיבית.
"הרוסים התחילו לחשוב בשנים האחרונות שארה"ב פועלת להביא לחילופי שלטון בסין וברוסיה ולהחליש את סין מבחינה כלכלית. בעיניהם, האמריקאים חוששים שרוסיה וסין יערערו את העליונות הגלובלית שלהם, ופוטין שינה את האסטרטגיה. המהלך הראשון שלו היה לבלום את ההשפעה האמריקאית באמצעות המלחמה בגיאורגיה, לאחר מכן קיבל החלטה שברית נאט"ו לא תתקדם מזרחה מפולין וגם יצא למערכה נגד אוקראינה.
"כל המהלכים קשורים אלה לאלה. למעשה, מאז שנת 2013 רוסיה נמצאת במרוץ חימוש גדול, ועוקבת בעניין אחרי מהלכים אמריקאיים להצבת טילים תרמו־גרעיניים באירופה. הרוסים הקדישו מאמץ עליון לפתח מענה לעליונות האמריקאית. הם פיתחו צוללות חדשות וגם טילים אסטרטגיים. בשנה שעברה, רוסיה ייצאה יותר מטוסים מאשר ארה"ב.
"השנה הם מייצרים 240 כלי טיס, מטוסים ומסוקים. רוסיה החליטה להציב לעליונות האמריקאית עד שנת 2018 והיא עומדת בתוכנית שלה. לכן, ההתפתחויות בסוריה הן חלק מתמונה גלובלית רחבה מאוד. הרוסים פיתחו אפילו מערכות הגנה נגד טילים, והאמריקאים גילו לתדהמתם שהם אינם מפגרים אחריהם בשום תחום. הרוסים עומדים להכניס לשירות אפילו טיל במהירות 11 אלף ק"מ לשעה, לטווח בלתי־מוגבל ובשיגור מכל מקום.
"כעת, האסטרטגיה הרוסית היא להבהיר לאמריקאים שבכל היתקלות עתידית באירופה המענה שלהם יהיה בלוס־אנג'לס ובשיקגו. המלחמה הקרה ממש חזרה".
איך זה בדיוק קשור למה שקורה בסוריה?
"היכולת הצבאית הרוסית החדשה, מבחינת מטוסים, הגיעה לבשלות. הם גם מתעקשים על קיום הנמלים שלהם בחופי סוריה, ומנצלים היטב את אוזלת היד האמריקאית ואת העובדה שנחשול הפליטים באירופה יצר ציפייה במדינות רבות שרוסיה היא שתעשה סדר.
"הם הגיעו להערכה שבמציאות הנוכחית האמריקאים יקבלו כל פתרון שהם יכפו בסוריה. נראה שההערכה שלהם הייתה מוצדקת, אבל אי אפשר להבין מה מניע את פוטין בסוריה בלי להכיר את התמונה הכוללת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם