בצה"ל שוקלים: הגדלת שכר הבדואים מהדרום
הנציג הראשון מהמגזר שיכהן כמפקד פלוגה לוחמת במילואים, טוען כי המצב הסוציו-אקונומי של הבדואים בדרום, משפיע לרעה על אחוזי הגיוס. ובכל זאת, הוא משדר אופטימיות: "יש נכונות ופוטנציאל אדיר"
דאגה בצה"ל: מספר הצעירים הבדואים תושבי הדרום המתגייסים לצה"ל ירד ופחת בחדות. רק 84 מבני המגזר הבדואי בדרום התגייסו לצה"ל בשנת 2014, נתון נמוך מאוד ביחס לשנים עברו – 122 בשנת 2013 ו-117 ב-2014. מספר המתגייסים בקרב בני המגזר באזור הצפון, לעומת זאת, יציב יותר - 198 בשנת 2014, 195 ב-2013 ו-201 ב-2012. לפי שעה, בחציון הראשון של 2015 עמד מספר המתגייסים מהמגזר הבדואי בדרום על 75, נתון שמעיד על עלייה בהיקף המתגייסים מהדרום.עוד כותרות ב-nrg:
- נסיגה תמורת שקט: התוכנית המדינית החדשה של נתניהו
- סין: בכירים בשלטון הואשמו בתמיכה בטרור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
סרן (במיל') עודה סמאענה מהיישוב חורה בנגב, שנכנס לאחרונה לתפקיד מפקד פלוגת המילואים בגדוד הסיור המדברי, טען כי המצב הסוציו-אקונומי הבעייתי ביישובים הבדואים בדרום משפיע על אחוזי הגיוס. "יש עוד עבודה רבה לעשות", הוא אמר מניסיונו כמדריך בקרב בני נוער בתיכונים, במסגרת מיזם אזרחות טובה לעידוד גיוס לצה"ל בפזורה הבדואית.
''אם המדינה לא תטפל, תהיה במה גדולה יותר לתנועה האסלאמית''. סמאענה
צילום: דובר צה''ל
"קשה לצפות מנער שבקושי יודע קרוא וכתוב שירגיש שייכות ויתעניין בגיוס. זה לא שיש התנגדות, אבל בצפון המצב הסוציו-אקונומי הרבה יותר טוב. בדרום נקודת המבט היא אחרת, חשוב יותר לרכוש מקצוע וכסף. אבל אני משדר לצעירים שאנחנו צריכים לעשות את השינוי ולהתקרב לחברה הישראלית, לא לחכות. יש פוטנציאל אדיר ונכונות גדולה".
קצין בכיר באגף כוח אדם בצבא אמר שהאגף מעוניין לבלום את הירידה במספר המגויסים. "אני חושב שיש לנו אתגר בדרום הארץ בגיוס של החבר'ה הצעירים", אמר הקצין, "אני חושב שאולי אפילו כדאי לשלם להם שכר גבוה יותר רק כדי שיתגייסו".
סרן סמאענה מודע לכך שכוחה של התנועה האסלאמית בקרב האוכלוסייה גובר והולך, אבל לדבריו הבעיה נוצרה בעיקר בשל העובדה שהמדינה אינה עושה מספיק למען הבדואים. "אנחנו רואים את ההשפעה והתקציבים של התנועה האסלאמית", הוא אמר, "אין מה לעשות, ברגע שנשאר חלל ריק יבוא מישהו אחר וייכנס. אם המדינה לא נכנסת ומטפלת, תהיה במה גדולה יותר לתנועה האסלאמית - זה חוק טבע".
סמאענה נמנה על מקימי פלוגת המילואים בגדוד הסיור, שהוקמה בשנת 2010. הוא בן המגזר הבדואי הראשון שיכהן כמפקד של פלוגה לוחמת במילואים.
הפלוגה הצעירה הספיקה בין היתר לערוך מספר אימונים ולתפוס קו. במבצע 'צוק איתן' גויסו הלוחמים בצו 8, ופעלו במערך ההגנה על היישובים צמודי הגדר. "קיבלתי את התפקיד בשמחה גדולה", אמר סמאענה, "פעם לא הייתה אפשרות לשרת בגדוד במילואים, ויחד עם המ"פ היוצא, רס"ן (מיל') יוני יצחק, עבדנו קשה במשך שנה שלימה עד שהעמדנו את הפלוגה, ובגיל 38 אני ממש גאה לקבל את הפיקוד על הפלוגה שהקמתי מאפס".
תמונת ארכיון - גדוד הסיור הבדואי
צילום: דובר צה''ל
לדבריו, המוטיבציה בפלוגת המילואים מאוד גבוהה. "כשלא גייסנו חלק מהלוחמים ב'צוק איתן', כי לא היה צורך בכל המחלקות, מי שלא גויסו ממש כעסו ורצו לעזוב את הפלוגה. הם שאלו: 'למה התאמנו?'", הוא סיפר, "המדים לא מהווים בכלל בעיה ביישובים הבדואים. יש במגזר מי שבעד גיוס ויש מי שנגד, אך לא נתקלתי בתגובות חריגות, למעט מקרה נדיר שבו הרגשתי שלא התקבלתי לעבודה כי כתוב בקורות חיים שלי באותיות קידוש לבנה שהייתי בגדוד הסיור הבדואי".
גדוד הסיור המדברי מורכב ברובו מלוחמים מהמגזר הבדואי מהצפון ומהדרום, לצד ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים ויהודים. אף שמרבית החיילים בגדוד לא מחויבים בגיוס לצה"ל, הם עושים זאת בהתנדבות מתוך רצון להשתלב בחברה הישראלית, ובמקרים רבים גם על רקע מצוקה כלכלית. חלקם מגיעים מכפרים שבהם הגיוס לצה"ל אינו מקובל. לאחר עשרים שנה בגבול רצועת עזה עזבו לוחמי הגדוד בחודש יוני שעבר את גדר עזה לטובת הגנה על יהודה ושומרון, ובין השאר סיכלו שם מספר ניסיונות פיגוע.
רס״ן במיל׳ יוני יצחק, מפקד הפלוגה היוצא: ״סמאענה עודה ואני שרתנו יחד באינתיפאדה השניה בציר פילדלפי. ברגע שניתנה לי הזכות להקים את פלוגת המילואים של גדוד הסיור המדברי, קראתי לו להיות סגני. אחרי חמש שנים מאתגרות ורוויות הישגים, אני שמח שיהיה כעת ליחידה הקרבית הזו מפקד פלוגה בן העדה הבדואית. אמשיך ללוות את העדה המקסימה הזו ואת הלוחמים הנהדרים הללו גם בתפקידי הבאים בצבא״.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם