
האם מסתמנת הסכמה בוועדת הכלכלה על מתווה הגז?
בדיון שנערך בוועדה עלו מספר נקודות שאפילו נציג תומכי המתווה ח"כ דוד ביטן הסכים שיש לדון עליהן. הראשונה, שאלת צינור הגז הבודד ממאגר תמר והשנייה היא שאלת פיתוחו של מאגר לוויתן
האם מסתמנת הסכמה בקרב ועדת הכלכלה בנוגע למתווה הגז? היום (יום א') נמשכו הדיונים ונציגי הגופים החוץ פרלמנטריים המתנגדים ברובם למתווה סיימו לפרוס את טענותיהם בפני חברי הוועדה. בין שלל הטענות לפיהן מתווה הגז פוגע בביטחון האנרגטי של ישראל עלו מספר נקודות שאפילו נציג תומכי המתווה בוועדה ח"כ דוד ביטן הסכים שצריך לתת עליהם את הדעת.עוד כותרות ב-nrg:
- בישראל התרגלו: איך הגיבו בפריז לסיקור פרו-טרוריסטי?
-העובדת שנפצעה: "שמעתי מוזיקה וחשתי דקירה בגב"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הנקודה הראשונה היא שאלת צינור הגז הבודד ממאגר תמר. בתחילה הדרישה הייתה כי חברות נובל אנרג'י ודלק ישקיעו בהקמתו של צינור נוסף כדי לבטל את התלות המוחלטת בצינור במקרה של תקלה. המתווה לא חייב הקמתו של צינור נוסף. "יש משהו בטענות הארגונים לגבי הצינור הנוסף", אמר ח"כ ביטן. "התשובות בעניין הזה לא מספיק טובות. ברגע שלוויתן יפותח תוך 3-4 שנים יהיה צינור נוסף ולכן קשה לבקש מהם להשקיע בצינור בשביל תקופה קצרה כל כך אבל זה באמת בעיה".

"חייבים להחליט על סידור מיידי לצינור נוסף ולא צריך בשביל זה קבינט או שיקולי חוץ וביטחון" הסכים עמו ח"כ יעקב פרי (יש עתיד).
נקודה נוספת היא שאלת פיתוחו של מאגר הלוויתן. לטענת המתנגדים למתווה אין כל סנקציות משמעותיות במתווה אם פיתוחו של מאגר לוויתן ידחה מעבר לתאריך היעד בשנת 2020. במקביל מתיר המתווה ייצוא גז ממאגר תמר הקטן יותר מה שעלול להשאיר את מדינת ישראל בעוד כעשור ללא עתודות גז משמעותיות.
ח"כ רועי פולקמן מכולנו ציין כי במסגרת המתווה ניתן יהיה תוך שנה וחצי לראות אם מבוצעות ההשקעות הנדרשות לפיתוח לווייתן. "אם הוא לא יפותח יש לנו כלי משפטי לגמור את הסיפור ולקחת את הזיכיון", אמר. היו"ר איתן כבל (המחנה הציוני) העיר לו כי "זה לא כתוב בשום מקום", וח"כ פולקמן השיב "זאת הפרשנות המשפטית של המתווה שאני קיבלתי". על כך אמר היו"ר כבל כי "מה שיצר את תחושת חוסר הביטחון זו העובדה שהכול עמום וחלק ניכר מהמסד של המתווה רעוע". הוא הזכיר כי גם מיכאל גולן זכה במכרז ולא קיים את התנאים שבו, ועכשיו נוצרה מציאות לא פשוטה שאי אפשר פשוט לקחת לו את הזיכיון.
"הנושא של פיתוח מאגר לוויתן הוא מהותי לס' 52", הסכים ביטן בסיום הדיון, "הרי הבסיס שהייצוא מתמר הותר היה כדי שיהיה די אשראי לפיתוח לוויתן. ולכן, לאור מה ששמעתי, צריך לפקח על העניין הזה בישיבות הבאות. אני חושב שכן יפתחו אל לוויתן אבל אני מוכן להסתכל על זה בישיבות הבאות כדי לראות איך מבטיחים זאת באופן חוזי".
בשונה ממרבית נציגי הארגונים שדיברו עד כה בדיוני הוועדה והתנגדו למתווה, נציג עמותת "אל הפרט" ואתר מידה, ארז תדמור, טען היום כי ישראל דווקא קיבלה עסקה טובה בהחלט. "בדיון הציבורי על מתווה הגז נשמעות הרבה סיסמאות ומעט מאוד עובדות. מחיר של 5.5 דולר ליחידת חום הוא נמוך יחסית בהשוואה עולמית".
תדמור הוסיף כי אחוזי התשואה בקידוחי מים נמוכים בעולם עומדים על 26.4%, בעוד הרווח מתמר הוא נמוך מכך – כ-20-21 אחוז. "עקרונית, המחשבה שמדינה צריכה לקבוע ליזמים שיעור רווח חוסר הבנה של איך עובדת כלכלה. יש שני סוגים של כלכלה – מתוכננת וחופשית. יזמים שמשקיעים כסף עושים לעצמם חישובים של סיכונים, סיכויים ורווח פוטנציאלי. זה לא הגון לעשות להם מה שעשו בדיעבד, כשמפרים חוזה ולמעשה פוגעים במעמד של ישראל בעיני משקיעים מהעולם".
אמנון פורטוגלי ממכון ון ליר העיר כי "כל הטענות האלה הופרכו בששינסקי". תדמור השיב בתגובה כי "עובדתית המדינה שינתה בששינסקי את הכללים, ומי שבא לחתום איתה חוזה מבין שיש לזה משמעות. המשמעות המעשית לזה היא שישראל הופכת להיות כלכלה מתוכננת ומפסיקה להיות כלכלה חופשית. ההשפעות על הכלכלה הן הרסניות, ישראל יורדת במדדים בינלאומיים ביציבות רגולטורית, מתחת לאינדונזיה". עוד טען תדמור כי אחרי ששינסקי הציבור מקבל 81% מהכנסות הגז הטבעי. ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) טענה כי בדברי תדמור "יש כל כך הרבה סילופים, הנתונים מבוססים על מידע של האנליסט אמיר פוסטר שהוא מוטה".
אחר הצהריים יימשכו הדיונים בשיתוף נציגים מהגופים הציבורים שעסקו בגיבוש המתווה. בין השאר יופיעו בפני הוועדה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר פרופ' יוג'ין קנדל, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, ממלא מקום הממונה על הרשות להגבלים עסקיים עו"ד אורי שוורץ, ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר פרופ' אבי בן בסט.