נפגעת האונס בגן העיר תוכר כנפגעת אירוע לאומני

הרשות המאשרת במשרד הביטחון החליטה זאת לאור "אכזריותו יוצאת הדופן של מעשה האונס". עוד הובהר שההחלטה התקבלה למרות היעדר אמירה מפורשת מצד האנס, ולאור התבטאויותיו לפיהן "חוקריו אינם בני הארץ הזאת" ואמירות נוספות

הרשות המאשרת במשרד הביטחון החליטה להכיר בנאנסת באירוע האונס בגן העיר בתל-אביב במאי 2012 כנפגעת פעולת איבה על רקע לאומני. היא תקבל הכרה וסיוע מהמוסד לביטוח לאומי.

עוד כותרות ב-nrg:
רוני אלשיך: "לא חשבתי שאעמוד על במה זו כמפכ"ל"
בכיר במשרד החוץ הישראלי ביקר בטורקיה
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אחמד בני ג'אבר, החשוד באונס בגן העיר צילום: אלי דסה

בהודעת משרד הביטחון נמסר כי "בתום חקירה מעמיקה, שארכה חודשים רבים וכללה איסוף חומרים, בחינת חומרי חקירה והתייעצות עם גורמים שונים במערכת אכיפת החוק, הוחלט כי להכיר באירוע האונס בגן העיר בתל-אביב כפעולת איבה על רקע לאומני, ובקורבן האונס כנפגעת איבה - על-פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה".

האונס בגן העיר אירע ב-12 במאי 2012. הוא הוגדר על ידי בית המשפט כ"אחד מאירועי התקיפה המינית והאונס המזעזעים ביותר שידעה המדינה". הנאשם, אחמד בני ג'אבר, עקב אחרי בני זוג בדרך לשירותי הנשים בחניון גן העיר בתל-אביב. הוא נכנס אחריהם לשירותים, לקח מהם את הטלפונים הניידים שלהם ובמשך שעה ארוכה ביצע בהם מעשי אונס קשים ביותר, תוך שהוא מכה אותם ומתעלל בהם.

"לא מצאנו מבין פסקי הדין הרבים שהוצגו לפנינו, מעשים הדומים במכלול נסיבותיהם, אכזריותם ושפלותם, למקרה שבפנינו. מסכת המעשים המפלצתיים שביצע הנאשם במתלוננים הינה חריגה בכל ממד ועל-פי כל קנה מידה", נכתב בגזר הדין.

הנאשם, תושב הכפר עקראבה שליד שכם, הורשע בעברו בבית משפט צבאי בידוי אבנים על רכב ישראלי. בהודעת משרד הביטחון הובהר כי חקירתו ובעדויותיהם במשטרה של הקורבן ובן-זוגה, לא נמצאו אמנם אמירות מפורשות שמהן ניתן לקבוע כי מטרתו העיקרית של המעשה היתה "פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי- ערבי".

עם זאת, חומרתו ואכזריותו יוצאי הדופן של מעשה האונס הביאו את עו"ד ידידיה (דידי) אורון, הסגן הבכיר ליועמ"ש למערכת הביטחון לתביעות וביטוח, בתוקף סמכותו כ"רשות המאשרת' במשרד הביטחון, לבחון היבטים רחבים יותר של נסיבות הפרשה, על מנת להכריע בסוגיית ההכרה.

ממצאי הבחינה אשר הביאו להכרה באונס כאירוע איבה, התבססו על שלושה מרכיבים עיקריים: הרקע הביטחוני של הנאשם, חומרת המעשה וחריגותו וכן על אמירות שונות של הנאשם לאחר המעשה, שמהן משתמע כי היה מניע לאומני למעשיו.

בין השאר, מצאה הרשות המאשרת במשרד הביטחון אמירות של הנאשם הנוגעות הן להבדלים בין בני הלאום השונים, והן לסכסוך הישראלי-ערבי. באחת מחקירותיו במשטרה, למשל, דיבר הנאשם על ההבדל בין אחותו המכובדת לבין היהודייה המסתובבת ברחובות, וכן על כך שחוקריו היהודים הם אינם בני האדמה הזאת, אלא תושבי חוץ וכי לפני 1948 לא היה דבר כזה שנקרא ישראל.

בהחלטתו להכיר בקורבן כנפגעת איבה, כתב חבר הרשות המאשרת, עו"ד אורון: "ממכלול האמירות עולה כי מדובר במעשה אלימות אשר מטרתו פגיעה באדם בשל השתייכותו ללאום היהודי, כחלק מהסכסוך הישראלי ערבי. אני תקווה כי כעת, קורבן המעשה המזוויע תצליח לשקם את עצמה ולמצוא מזור לכאביה". ההחלטה שהועברה הבוקר למוסד לביטוח לאומי ולעורכת דינה של הנאנסת, תאפשר לה לקבל את מלוא ההכרה והסיוע הניתנים לנפגעי פעולות איבה על רקע לאומני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg