ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"ירדן עלולה לייבא גז מאיראן ולא מאיתנו"

בדיון בוועדת הכלכלה שעסק בהיבטים המדיניים של מתווה הגז הזהיר מנכ"ל משרד החוץ מעיכוב ההסכמים עם ירדן, מצרים והפלסטינים, שעלול לפגוע גם ביחסים עם ארה"ב. ח"כים מהאופוזיציה: "להגיד שירדן תייבא מאיראן זה מופרך; גם אירופה לא צריכה את הגז שלנו"

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום (יום ה') לדון בהיבטיה המדיניים של מתווה הגז – הסכמי הייצוא המתגבשים מול ירדן, מצרים ואולי אף מדינות באירופה. מדובר בבסיס המרכזי ביותר לקיומו של המתווה, שכן הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים אפשרית מטעמי ביטחוניים או מדיניים משמעותיים בלבד.

עוד כותרות ב-nrg:
אשתו של עצור דומא: "התנפלו עליו ברחוב והיכו אותו"
קרי: בלי כוחות על הקרקע לא ננצח את דאעש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
רון אדם, שגריר ישראל לענייני אנרגיה, התייחס למצב במצרים בעקבות תגליות הגז האחרונות ומסמך העקרונות עם חברת "דולפינוס". "צריכת הגז במצרים עלתה בשנים האחרונות עד שבשנת 2014 היא נאלצה להפסיק את הייצוא ולהתחיל לייבא גז בעצמה", הוא אמר. "המאגר שנמצא ב'זוהְר' (מאגר ענק שמצרים גילתה באוגוסט, לנ"ק) מכיל כמות של כ-850 BCM בלבד ולכן המסקנה היא שחסר להם גז". אדם הוסיף כי "האופציה לייצא גז למצרים במסמך העקרונות שנחתם אפשרית טכנית, שכן לא מדובר על צינור הגז שפוצץ בין אל-עריש למצרים, אלא לצינור שעומד על תילו מאשקלון לאל-עריש, שם יש תעשיות מבוססות גז".
  
מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד התייחס לחשיבות הסכם הייצוא המתגבש מול ירדן בשל חשש שתפנה לחלופה שאינה חיובית מבחינת מדינת ישראל, דבר שמקבל לדבריו משנה תוקף לנוכח ידיעות על כוונתה של איראן לייצא גז לעיראק, לסוריה ולירדן. "לא נראה את המימוש של הכוונה הזו בשנה הקרובה", הודה גולד בהתייחסו למלחמת האזרחים בעיראק, המפרידה בין איראן לירדן, והשתלטותו של דעאש על אזורים נרחבים בתוכה, "אבל חייבים לשים אליה לב. לכן חשוב להשלים את הפיתוח של הגז וההספקה לירדן". יישום ההסכם המסתמן עם ירדן אמור להתחיל באפריל 2016 ולספק כשלושה BCM  בשנה, כך שבסופו של דבר 50% מהחשמל הירדני יתבסס על הגז הישראלי.
 
בהתייחסו לחשיבות הסכם אספקת הגז עם הרשות הפלסטינית, הסכם שהרשות חזרה בה ממנו בתחילת השנה, טען גולד: "אני לא מאמין שאספקת הגז יביא את השלום שמחייב הגעה להסדרים והבנות ואינטרסים, אבל זה כן יכול לחזק שלום עתידי, אין ספק בכך". לדברי גולד, למרות הצהרת הרשות על ביטול הכוונה לייבוא, הערכת משרדו היא כי הרשות תחליט לבסוף לחתום על ההסכם.
 
לאחר מכן התייחס גולד אף לתרומת המתווה ליחסים עם ארצות הברית, הרואה חשיבות רבה בפיתוח כלכלת המזרח התיכון. "עיכוב עלול לפגוע באינטימיות היחסים המדיניים והכלכליים עם ארה"ב, שיש לה אינטרס מובהק בפעילות 'נובל' (אנרג'י)".
 
אפשרות נוספת לייצוא נבחנת בימים אלה מול חברת "אדיסון" האיטלקית, שמעוניינת בהנחת צינור גז שיחבר בין מאגר "לווייתן" הישראלי, "אפרודיטה" הקפריסאי ואולי גם המאגר המצרי עד ליוון, ומשם לאיטליה. שאיפת "אדיסון", סיפר גולד, היא כי האיחוד האירופי, הסובל מבעיות אנרגיה לא פשוטות בשל המשבר עם רוסיה והשתלטות אל-קאעדה על אזורים אסטרטגיים בצפון אפריקה, יממן את הפרויקט. "המשבר הנוכחי יעבור, ויש כאן אפשרות להדק את הקשר עם אירופה", הסביר המנכ"ל. "אני רואה התחלה של שינוי בקרב מדינות מסוימות וייצוא הגז אליהן יכול לעודד זאת". נוסף על כך, גולד ציין כי דווקא תגלית הגז המצרית מחזקת את היתכנותה של אפשרות זו. "מסה קריטית של גז מהאזור הצינור הופכת להיות מאוד כדאית".

יו"ר הוועדה איתן כבל ביקש להבין מה בדיוק התועלת של המתווה מבחינת היחסים ועד כמה הדבר יחזק את הקשרים מול מצרים. "האם זה יחזיר את השגריר המצרי, ייפתחו טיסות הדדיות? נראה מזרח תיכון חדש?", הוא שאל בציניות.

גולד השיב שהיחסים מול מצרים מורכבים, אך ההסכם עשוי לתרום ליציבות הקשר. מבחינה מדינית, גולד הדגיש כי החשיבות הגדולה ביותר למתווה היא דווקא ההסכם מול ירדן, בשל החשש האיראני המדובר. "נכון שבאופן מיידי קשה לראות את זה קורה, אבל האם אני חושב שמלחמת האזרחים בעיראק תימשך עוד עשר שנים?", הוא שאל, והשיב בשלילה. "אם לא נספק את הגז לירדן, היא תתחיל לחפש אפיקים אחרים", הוא התריע. "זה לוקח זמן, אבל לא הייתי מסתכן. יש לנו אינטרס עליון לשמור על ירדן יציבה וידידותית וצריך להשתמש בכל הכלים המדיניים והכלכליים למען המטרה הזו".
 

חברי כנסת רבים מהאופוזיציה, כמו שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) ודב חנין (הרשימה המשותפת) העירו על כך שייצוא הגז לירדן הוא בהיקפים קטנים שכלולים כבר באספקה ממאגר "תמר" המפותח, ועל כן אינו קשור למתווה, וכי "ייצוא גז מאיראן לירדן זה פשוט מופרך היום".

יחימוביץ הוסיפה כי היא מופתעת מחוסר הבקיאות שהפגינו נציגי משרד החוץ. "אירופה לא מייחלת לגז ממאגר 'לווייתן' כי היא צורכת בשנה כמות שדומה לכל הכמות שקיימת במאגר", היא טענה. "זה כמו נמלה על גב של פיל. לגבי מצרים, היא לא צריכה את הגז שלנו לאחר שהתגלה מאגר 'זוהר' יחד עם מאגרים פוטנציאלים רבים שקיימים. הגז שיגיע למצרים יעבור לייצוא לאירופה".

עוד הוסיפה יחימוביץ כי מבחינה פוליטית, ההתרגשות משיתוף הפעולה הכלכלי מול הפלסטינים הוא צבוע בשעה שאותה ממשלה עושה אפס פעילות לקידום תהליך מדיני. "השפעה על היחסים עם הפלסטינים תהיה כשנראה שפנינו להסדר, ולא דרך כניעה, דווקא במקום הזה שיש בו כזו נחיצות אקוטית לביטחון האנרגטי של ישראל".

"אני מופתע מהאופן הכמעט טריוויאלי שבו מתקבלת הפעלת סעיף 52 בידי הוועדה", אמר בדיון עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. "אם חברות הגז היו מתנהלות לפי החוק, הן היו פונות בשנת 2009 לבית הדין להגבלים עסקיים בבקשה לפטור מהסדר כובל והוא היה יכול לשקול את כל השיקולים המדיניים והביטחוניים שעלו, ולכן הפוזיציה שבו אנחנו נמצאים שהממשלה לקחה את המושכות מבלי שהעניין הובא בפני בית הדין. זו תקלה מאוד חריגה".

לדברי שטרום, המתווה יוצר פגיעה עצומה בתחרות, ככל הנראה לשנות דור, והדברים שהציגו נציגי משרד החוץ "לא מגיעים כדי הקרסוליים של מה שנדרש כדי לעקוף את מערך הפיקוח הנורמלי". לדבריו, כוונת המחוקק המקורית הייתה שהסעיף יופעל אך ורק במקרי חירום בהם אין די זמן לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים. "מהניירות שהונחו בפני הוועדה והממשלה, אנחנו נמצאים במצב שרחוק לאין שיעור ממצב חירום שכזה", הוא קבע.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...