סיפורן המרגש של חמש החברות מקבוצת יבנה

"מאז שהגעתי לכאן אני מאושרת ופשוט טוב לי", סיפרה אודליה גבאי, אחת מחמש צעירות בעלות צרכים מיוחדים שהחליטו לפרוש כנפיים ולהשתלב כחלק בלתי נפרד מהקיבוץ. החברים מרוצים גם הם: "השהות שלהן חשובה מאוד גם לנו ולילדינו כקהילה". סיפור הצלחה חברתי, לרגל היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות

נעמה אנגל משאלי | 3/12/2015 17:59
תגיות: בעלי מוגבלויות,קבוצת יבנה,עמותת שק"ל
"הגיע הזמן שיהיו לי חיים עצמאיים. אמנם היציאה מהבית לא פשוטה עבורי וכוללת קשיים לא מעטים, אבל בסוף מצאתי את המקום הנכון עבורי". כך אומרת אודליה גבאי, צעירה בעלת צרכים מיוחדים, על ההחלטה שקיבלה לפני כשנה: להצטרף יחד עם ארבע חברות לפרויקט "בית בקבוצה". במסגרת היוזמה, עברו החמש להתגורר יחדיו בדירה בקבוצת יבנה, שם הן משתלבות בעבודה בענפי המשק השונים ומהוות חלק בלתי נפרד מהקהילה המקומית. גבאי מספרת כי יחד עם משפחתה, היא החליטה שבגיל 27, הגיע הזמן לפרוש כנפיים ולצאת מהבית. "אני ממש שמחה שמצאתי חברות חדשות לחיים", היא סיפרה.

עוד כותרות ב-nrg:
"ירדן עלולה לייבא גז מאיראן ולא מאיתנו"
"אנשים נורו. אני נעולה במשרד. תתפללו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

חמש החברות, כולן בעלות צרכים מיוחדים, מהוות דוגמה חיה ליכולת של בעלי צרכים מיוחדים להיות חלק אינטגרלי, משמעותי ויצרני בחברה שבה הם חיים. לרגל היום הבינלאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלות שמצוין היום (יום ה'), הן מספרות על אתגר השילוב ועל תחושת הבית והקהילה שמצאו בקיבוץ.
 
צילום: דוברות חבל יבנה
''החברים מאוד אוהבים אותנו''. חמש החברות בקבוצת יבנה. צילום: דוברות חבל יבנה

אודליה, שרית, שירה, בת עמי ותהילה הגיעו לקיבוץ מכל קצוות הארץ לאחר שלראשונה בחייהן יצאו מבית ההורים לחיים עצמאיים לגמרי. הפרויקט, הכולל ליווי צמוד ותמיכה של נציגי הקיבוץ, מאפשר לבנות ליהנות מאורח חיים המתאים לצרכיהן, ובמקביל – משמש כסוג של חמצן להורים, שיכולים להתפנות גם לעצמם ולשאר הילדים לאחר שנים רבות של טיפול. ההורים שותפים מלאים לתהליך ההשתלבות של הבנות בקיבוץ, משתתפים בערבי הגיבוש השונים וחברים בקבוצת הווטסאפ שאליה מעלים עדכונים ותמונות מהפעילות היומיומית בקיבוץ. 

ביום-יום עובדות הבנות במגוון מקומות בקיבוץ: ענף המזון, ענף הביגוד, במשק חי בגיל הרך ועם ילדי בית הספר היסודי. "בשנה האחרונה התגבשה פה קבוצה מיוחדת ואני מרגישה בחברתן הכי טוב בעולם", הוסיפה גבאי. "מאז שהגעתי לכאן אני מאושרת ופשוט טוב לי". גבאי שעובדת בענף הבגד בקיבוץ מרגישה חלק מהצוות. "מתייחסים אליי בכבוד ובהערצה ואני מרגישה שהחברים מאוד אוהבים אותנו".

שירה עמיאל מירושלים עובדת בענף המזון במטבח הקיבוץ. "שירה אמנם עובדת פה רק חצי שנה, אבל היא כבר חלק חשוב ובלתי נפרד מהצוות", מספרת עליה דבורה כהן, חברת הקיבוץ. בין הבנות נרקמו קשרי חברות ונוצר בדירה הווי מיוחד. לאחרונה יזמו הדיירות ערב שכלל מופע סטנד-אפ שהן הציגו. "עבדנו ביחד על מנת להרים את האירוע וזה פשוט היה כיף", סיפרה גבאי בחיוך.

"הבנות פורחות", מתארות מנהלות הפרויקט וחברות הקיבוץ דליה הקשר ודפי ליבר. "מעבר להשתלבותן המדהימה בתחום התעסוקה בקיבוץ, הן גם השתלבו בחיי הקהילה". הצוות מלווה את הדיירות בכל תחומי החיים, ולשמחתן, ההתקדמות של הבנות כבר ניכרת לעין. "זה מתחיל מהדברים הבנאליים ביותר: אם לפני חצי שנה ניקיון הדירה נמשך שלוש עד ארבע שעות, היום זה לוקח לבנות חצי שעה", מדגימה הקשר.

ליבר מציינת כי לאחר תקופה ארוכה של בדיקות וחיפושים אחר פרויקט חברתי אינטגרטיבי, החליט הקיבוץ לשתף פעולה עם עמותת שק"ל, שלה ניסיון רב בהקמה וניהול של הוסטלים לבעלי צרכים מיוחדים. עמותת שק"ל מספקת לקיבוץ מעטפת מלאה של שירותים הדרכתיים וייעוץ מקצועי צמוד בליווי הדיירות והצוות.

ליבר מסבירה כי בקיבוץ ביקשו לאמץ פרויקט התנדבותי שישתלב בחיי החברים וההווי המקומי, כשהמטרה היא להשאיר את הבנות בקיבוץ בסביבה תומכת ואוהבת שקולטת אותן בכל תחומי החיים לעוד שנים ארוכות. "מעבר להיבט הנתינה, חשוב להדגיש כי השהות של הדיירות בקיבוץ חשובה מאוד גם לנו כקהילה ולילדינו. העובדה שמסתובבים בינינו אנשים מעט שונים מלמדת אותנו ואת ילדינו ערכים חשובים כקבלת האחר, אמפתיה, סובלנות וסבלנות. גם ברמה האישית אני רואה בתפקיד אתגר אמיתי. כולנו צריכים ללמוד ולהבין מהם הצרכים שלהן, להכיר אותן ואת עולמן, ולהעניק להן כמה שיותר".

"כל החברים בקיבוץ מכירים אותן", מוסיפה ליבר. "מדי שבת הן מתארחות אצל משפחות שונות בקיבוץ ובמהלך השבוע יש פעילות ענפה שמתקיימת בדירת הבנות. חברה אופה יחד עם הבנות חלות, מתקיימים שיעורי אקטואליה, יצירה ופעילות סביב חגים. הבנות נוסעות מדי שבוע למועדון אקי"ם על מנת לשהות בקרב צעירים בני גילן, שכן אנו רואים חשיבות עליונה בחיבורן לקבוצת השווים".
עלייה מתונה אך מתמדת במספר בעלי המוגבלות השכלית

לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, פרסם משרד הרווחה נתונים בנושא. לפי הנתונים, הנכונים לשנת 2014, 77.5% מאוכלוסיית האנשים הנמצאים על רצף האוטיזם הם עד בני 24 ומטה; 79.6%  מכלל האנשים על הרצף האוטיסטי הרשומים במשרד הרווחה הם גברים.
 

צילום: דוברות חבל יבנה
''התגבשה פה קבוצה מיוחדת''. צילום: דוברות חבל יבנה

שיעור האנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית עומד על 4.1 לכל אלף נפש מכלל האוכלוסייה. במהלך תשע השנים האחרונות הייתה עלייה מתונה ומתמשכת במספר האנשים עם מוגבלות זו: מ-29,644 בשנת 2005 ל-33,589 ב-2014. בשנה שעברה הסתכם תקציב האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ב-1,870,000,000 שקל.

בשנת 2014 מנתה אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה (בעלי תעודת עיוור) בישראל 23,496 נפש, שהם 2.9 לאלף. מנתוני המשרד עולה כי שיעור העיוורים בקרב הילדים נמוך מאוד: 0.7-0.1 לאלף. בגילי העבודה (65-19) שיעור העיוורים נע בין 1.0 ל -2.6 לאלף בקרב נשים ובין 1.2 ל- 3.0 לאלף בקרב גברים. לאחר גיל 65 שיעור העיוורים עולה משמעותית, ובקרב בני 81 ומעלה הוא מתייצב סביב 4% - 35.7 לאלף בקרב נשים ו- 42.9 לאלף בקרב גברים. הנתונים מראים כי יותר ממחצית (59%) מהאוכלוסייה של בעלי תעודת עיוור הם בקבוצת בני 66 ומעלה.

באופן דומה, לקות שמיעה קיימת בקרב כל קבוצות הגיל אך שכיחותה גדלה בגילים המבוגרים. בעולם המערבי שכיחות ילדים עם חירשות או עם לקות שמיעה היא 1.5 לאלף ילדים. בקרב אנשים מבוגרים יותר שיעור האנשים בעלי מוגבלות כלשהי בשמיעה קרוב ל-4% מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה בישראל. כחמישית מהם הם בעלי מוגבלות קשה בשמיעה או חירשים. מספר הגברים בעלי לקות השמיעה גבוה ממספר הנשים בכל קבוצות הגיל.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...