ראשי » חדשות » בארץ

"חותם חזקיהו משיב לחיים את סיפורי התנ"ך"

לדברי ד"ר אילת מזר, הכתובת והסמלים על ה"בולה" המלכותית מעידים שהיא משלהי שלטונו של אחד מהמוערכים במלכי יהודה וי-ם

"כשהבנו מה יש לנו בידיים – זה היה רגע משתק. היינו בהלם", שחזרה הארכיאולוגית ד"ר אֵילַת מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים את תחושתה ותחושת צוותה עם גילוי טביעת החותם, "בולה", של המלך חזקיהו בכבודו ובעצמו. אחרי שקראו את הכתובת על הבולה, לדברי מזר, "היה צריך קצת להירגע ולשבת למחקר. אבל אני מודה שבלילה הראשון היה לי קשה עם זה, זה היה כבד. לא ידעתי למה, אבל הייתה לי הרגשה שזה דבר גדול".

עוד כותרות ב-nrg:
- "אין שיתוף פעולה עם השב"כ, היחס לטרור יהודי הוא כאויב"
- צו איסור פרסום - נועד להגן בפני 'אבישי רביב 2'
- כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

הדבר הראשון שעשתה למחרת היה לקרוא מה שכתבו חוקרים אחרים על בולות מאותה תקופה. "מישהו סיפר על פגישה שהייתה דווקא בבית של סבא שלי, הארכיאולוג פרופ' בנימין מזר, שבה פרופ' נחמן אביגד – שהיה אז די זקן - אמר לאבי שלפני מותו הוא היה רוצה לזכות לראות חותם או טביעת חותם של אחד ממלכי ישראל או יהודה", סיפרה מזר ל'מקור ראשון', "אז נפל לי האסימון. אם זה מה שהבן אדם הזה, שהיה המדריך שלי בעבודת המאסטר, מבקש ומייחל לו – ההרגשה שלי מוצדקת. באמת יש בידי משהו ענק".
 
מזר וצוותה מנהלים חפירה ארכיאולוגית מדוקדקת בת שנים רבות באזור המכונה 'העופל', השוכן במורדות העיר העתיקה בירושלים, באזור עיר דוד והכפר סילוואן. טביעת החותם התגלתה בינות לאשפה שהושלכה בימי חזקיהו מתוך בניין ממלכתי ששימש לאחסון מוצרי מזון. הבניין עצמו הוא חלק ממערך מבנים, ובכללם בית שער ומגדלים, שהקמתם מתוארכת למחצית השנייה של המאה העשירית לפני הספירה - לפני כ-3,000 שנה, בימי שלמה המלך. אלו הם "ביצורי העופל", קריית השלטון שבנו מלכי יהודה הראשונים בשטח המחבר בין עיר דוד להר הבית. יחד עם הבולה הזו נמצאו עוד 33 בולות שהוטבעו בחותמות של אחרים, חלקם נושאים שמות עבריים.

על פיסת החימר שהוטבעה בחותמו של המלך מופיעים הכתובת "לחזקיה (בן) אחז מלך יהדה" (בעברית עתיקה), סמל שמש עם כנפיים נטויות מטה ושני סמלי ענח' – "מפתח החיים", הירוגליף מצרי המסמל חיי נצח. סביב הכיתוב והסמלים יש שקע מעוגל שהותירה מסגרת הטבעת שבתוכה שובץ החותם.

טביעת החותם של המלך חזקיהו אינה מרשימה בגודלה. "זה משהו קטנצ'יק", תיארה מזר, "פחות מגודלה של ציפורן האצבע הקטנה, אבל המשמעות שלה חשובה - ענקית. זו עדות כתובה בלתי רגילה שמתייחסת למלך עצמו, וההקשר הארכיאולוגי המובהק שלה הוא למבנים הממלכתיים שנמצאים בעופל, הרובע המלכותי של ירושלים בתקופת בית ראשון. בשוק העתיקות מסתובבים כל מיני בולות כאלה ואחרות המיוחסות למלך חזקיהו, אבל זו הפעם הראשונה שהחותם נמצא בהקשר ארכיאולוגי ובחפירות מדעיות", הדגישה ד"ר מזר.
 
חמש שנים עברו מאז שהתגלתה טביעת החותם בעופל ועד שהממצא פורסם לציבור השבוע. "החלטנו לשלוח לסינון רטוב חלק מהאדמה שחשפנו בחפירות - כך יש סיכוי לגלות ממצאים קטנים שבדרך כלל הולכים לאיבוד בסינון יבש", הסבירה מזר את תהליך הגילוי, "את האדמה שלחנו למתקן הסינון בעמק צורים למשך כמה חודשים, ואת הממצאים קיבלנו חזרה ב-2010. עשינו רישום ראשוני מסודר בכל בולה, קראנו את הדברים הכי ראשוניים ואת המילים הכי ברורות, ואז ראינו בבולה שלנו שמדובר כביכול בחזקיהו ומלכיהו. אחר כך המילים היו משובשות, עזבנו אותן עד לקריאה נוספת ובינתיים עסקנו בפרסום ממצאים אחרים.

"כשחזרנו אל החותם הבחינה רעות בן-אריה, השותפה לפענוח החומר האפיגרפי (הכתוב – ד"מ) הקדום, שיש נקודות בין המילים, ולא יכול להיות שמדובר במלכיהו - זה חייב להיות 'מלך' ונקודה אחריו. כתבו נקודה אחרי כל מילה, כדי להבהיר שאלו שתי מילים נפרדות. מאותו רגע העסק התבהר לחלוטין". כל זה קרה ביולי השנה, והמחקר המחודש על טביעת החותם ארך חודשיים ופורסם בכרך הראשון של דו"ח החפירות בעופל.

לדברי החוקרים, הסימנים על החותם מעידים שהוא נעשה בערוב ימיו של חזקיהו. בראשית שלטונו התבססו סמלי הממלכה והמנהל וסמלו האישי של המלך על דגם החרפושית - החיפושית זבלית פרעה, שהייתה סמל מצרי לעוצמה ושלטון. בהמשך הסמלים הללו השתנו לדגם השמש המכונפת, המדגיש את החסות הא-לוהית המקנה לשלטון את עוצמתו. השערתה של מזר היא שחזקיהו שינה את הסמלים בעקבות השפעה אשורית, או בשל הכרתו הגוברת במשמעותה של חסות א-לוהי ישראל על שלטונו. בקצה כל כנף מוטבע סמל חיי נצח, שנוסף כנראה לאחר שחזקיהו הבריא ממחלת השחין שאיימה על חייו בסביבות 704 לפני הספירה.

חזקיהו עלה לשלטון בשנת 725 לפני הספירה, ושנות מלכותו ביהודה היו כ-35 שנה. הוא היה בנו של המלך אחז ואביו של מנשה. הוא נחשב במסורת כצדיק ומחולל רפורמות, כולל בתחום הפולחן. הוא הגן על ירושלים מסנחריב כשצר על העיר, ואף שממלכתו סבלה מהתנכלויות האימפריה האשורית היא השתרעה מדרום השומרון ועד בקעת באר-שבע. הבירה ירושלים הייתה בתקופתו עיר גדולה, מוגנת וחזקה.

טביעת החותם קשורה לבולות אחרות שהתגלו בעיר דוד: אלה של יהוכל בן שלמיה וגדליהו בן פשחור שנמצאו לפני שבע שנים, וזו של גמריהו בן שפן הסופר שגילה פרופ' יגאל שילה לפני 33 שנה. "השניים הראשונים היו שרים בממלכת צדקיהו, ומוזכרים בספר ירמיהו. עד היום הם היו הפקידים הבכירים ביותר שבולות בשמותיהם התגלו בעיר דוד", הסבירה מזר, "היום עלינו מדרגה: יש בידינו חותם של המלך".

הגילוי מתקשר גם לחשיפות אחרות הנוגעות לתקופת בית ראשון, כמו המבנה שנטען כי הוא ארמון המלך דוד שחשפה מזר עצמה, ותגליות ליד מעיין השילוח המיוחסות לתקופה קדומה אף יותר - אלף שנה לפני הקמת הבית הראשון – ומציגות היטב את עומק ההיסטוריה הירושלמית. "כל אחד יודע את עברו ברמה האישית, התרבותית וגם הלאומית", הבהירה מזר את חשיבות החפירות בעומק העבר הירושלמי, "ההיסטוריה של ירושלים מגוונת. כאן נחשפים שרידים שמעידים על כך שיש הרבה מאוד ריאליה בסיפור המקראי. ירושלים אכן הייתה בירת הממלכה היהודית, ובמקום הזה אכן התקיימה פעילות ממלכתית ענפה כפי שהתנ"ך מספר לנו. ומי שרוצים לצעוק אחרת – שיצעקו".

מזר הצרה על כך שאין באפשרותה לערוך חפירות בהר הבית. "לו היינו חופרים שם היינו מגלים שרידים של אותה פעילות, כולל בית המקדש וחורבותיו והמבנים הנלווים מתקופת בית ראשון", אמרה הארכיאולוגית, "אך לצערי זה בלתי אפשרי. כבר עשרות שנים לא נותנים לקיים חפירות ארכיאולוגיות במתחם הר הבית. זה חבל מאוד, בפרט כי לא שומרים על הסטטוס-קוו ויש בהר פעילות של בנייה ושל הרס עתיקות ללא פיקוח וללא חפירות מסודרות. זה הרס חד-כיווני מצער מאוד, כי הוא לא ניתן לתיקון".

מזר סיכמה את משמעות החותם לארכיאולוגיה הישראלית: "גילוי החותם המלכותי מחיה באופן בלתי אמצעי את סיפורי התנ"ך על המלך חזקיהו ועל הפעילות הממלכתית שהתקיימה כאן בירושלים. ההיסטוריה שלנו מושרשת כאן היטב, ואלה עובדות. ידיעת ההיסטוריה מפרה וחשובה לכל הווה, ובוודאי לעתיד, וטוב שיש ממצאים שמזכירים לנו את ההיסטוריה שלנו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...