קרית שמונה מתגעגעת לשכן שריד: "בית פתוח"

תושבי העיר שהתגוררו בסמוך לשר לשעבר, מספרים על יחסי שכנות טובים עם מי שהגיע לחזק את הצפון. "להגיד עליו שהוא היה בחור טוב זה מעליב, הוא היה מעבר לזה", מספרים השכנים

פנינה שלזינגר, שכנתו ל'בלוק' של יוסי שריד בקריית שמונה, עוד זוכרת לשכן הנחמד את הזכות שהביא עימו לעיר. זמן קצר לאחר שהגיע עם רעייתו דורית וילדיו להתגורר בעיר המופגזת בשנות ה-70, הציבה המדינה מקלט צמוד לביתו, שישרת אותו ואת שכניו בשעת ירי הקטיושות. "במשך שנים היינו כאן ללא מקלט. ובזכותו, הוא דאג לנו. הוא היה שכן נפלא והיה לנו מאוד נחמד איתו", סיפרה הבוקר (יום א') שלזינגר ל-nrg.

עוד כותרות ב-nrg:
- דקירות בלב לונדון: "זה בשביל סוריה"
- לא נשארים חייבים: נכים צוחקים על טראמפ
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשנת 1974 החליט יוסי שריד, שהיה אז חבר כנסת צעיר, להגיע לעיר הצפונית עם משפחתו, ולחזק את האזור בתקופה הקשה. הוא לימד את מקצוע האזרחות בבית הספר התיכון דנציגר בעיר. לאחר מספר שנים חזר עם משפחתו לתל אביב, אבל בקרית שמונה לא שכחו לרגע את המחווה ששריד ערך לכבודם.

''יחיד בדורו''. הדיווח במעריב על כך שח''כ שריד עבר לקור בקרית שמונה

אורה ראשוק, בת העיר ומי שהייתה הגננת של נועה שריד, סיפרה הבוקר: "הוא ודורית היו זוג מקסים שעזבו בית נוח ומרווח בתל אביב ועברו לגור כאן. הם התערו בחברה כאילו היו כאן מאז ומתמיד. הבית שלהם היה פתוח והם אירחו כל הזמן התושבים לארוחות ולמפגשים. הוא היה יחיד בדורו".

ראשוק סיפרה עוד כי בתקופה שמשפחת שריד התגוררה בעיר, היא ילדה את בנה הבכור ויצאה לחופשת לידה מגן הילדים בו התחנכה בתם של בני הזוג. לדבריה, לאחר הלידה השניים התקשרו אליה מיד על מנת לבדוק אם היא זקוקה לעזרה וכדי לדרוש בשלומה. "אני מתגעגעת לאנשים כמוהו", אמרה. "אתה תשמע עליו כאן רק סיפורים טובים. הם תמיד עזרו ונתנו עצה טובה בלי להתנשא".

דירתם של משפחת שריד בקרית שמונה, והמקלט שנבנה לדיירי הבלוק צילום: יאיר קראוס

כמו אברהם אבינו

אדם מפתיע שיודע לספר על שריד הפוליטיקאי, השכן והאידאולוג, הוא הרב צפניה דרורי, רבה הראשי של קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר. בשנת 1977, עם הקמת ישיבת ההסדר בעיר, נמנה שריד על אחד משבעת מייסדיה, לצד הרב משה צבי נריה. מול התנגדות הממשלה להקמת הישיבה, היה זה שריד שדחף להקמתה בעיר. השר לשעבר ראה בישיבה מוקד משיכה לצעירים דתיים מכל הארץ, ששילבו במקום שירות צבאי ולימוד תורה לצד עשייה בעיר.

"הוא לא גדל אמנם בבית של תורה ויש דברים שיצא נגדם כי הבין אותם בצורה אחרת" מסביר הרב דרורי על מורכבותו של חברו שריד. "לדוגמא, ההתפרצות הגדולה שלו באחד המפגשים בינינו הייתה נגד אברהם אבינו, כשלא הבין איך יכול להיות שהאיש שהכי נערץ עלינו מוכן היה לעקוד את בנו יצחק על המזבח.

"שאלתי אותו האם כשהגיע לקריית שמונה בזמן הקטיושות לא עשה זאת מתוך מסירות נפש למרות שידע שזה מסוכן? הוא ידע שלמען האמת היה מוכן להגיע למקום כזה, וכך גם אברהם אבינו שלקח את בנו שאהב כל כך. אברהם הבין שהוא נדרש למסירות נפש וזה קצת מקביל. כל מי שמוכן לגור בקריית שמונה או בגוש עציון לא רוצים להפקיר את ילדיהם, אבל מבינים את המסירות הנדרשת מהם".

''הוא בהחלט לא היה שמאל, הוא היה משהו אחר לגמרי''. יוסי שריד ז''ל צילום: אריק סולטן

הרב דרורי המשיך וסיפר על יוסי החבר, אוהד כדורגל מושבע שהיה דואג לעדכן אותו בתוצאות הליגה האנגלית. "הוא נחשף בפניי בכמה הוא אוהב את הכדורגל האנגלי והיה מסביר בהתלהבות אחר המשחקים, לצד שיחות רבות ואחרות שקיימנו", סיפר. "יחד עם זה הייתי גאה מאוד על איך שניהל את משרד החינוך ושהיה בעד גירוש המחבלים ללבנון. זה לא סותר כלל את נאמנותו הערכית לדברים המנוגדים לי. הוא בהחלט לא היה שמאל. היה משהו אחר לגמרי".

» הירשמו למהדורה המרכזית וקבלו כל יום ב-15:00 את הכותרות הכי מעניינות

בין השנים 2000-2003 עלה שוב שריד לגליל העליון, והתגורר במושב מרגליות בזמן הנסיגה מלבנון. בשנת 2006 שב לגליל על מנת לסייע לחבריו במושב בזמן המלחמה.

איתן דווידי, יו"ר ועד מושב מרגליות, אמר: "יש הרבה לספר עליו אבל המאפיין הכי מובהק היה שדלתו הייתה פתוחה בפני כולם. הוא היה כל כולו למען הציבור ולא סתם הוא הגיע לכאן לכמה חודשים בזמן נסיגת צה"ל מלבנון ונשאר שלוש וחצי שנים.

"להגיד עליו שהוא היה בחור טוב זה מעליב, הוא היה מעבר לזה. תמיד ראה את טובת הכלל לנגד עיניו וראינו את זה גם בזמן נסיגת צה"ל מלבנון וגם במלחמת לבנון השנייה שחזר לגור במושב במשך כל המלחמה וסיכן את עצמו מבחירה מתוך רצון להיות אתנו בימים הקשים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg